וואן שוט – אביה & זאיין

המון אנשים רקדו סביבי.
הם צרחו את מילות השירים והתחרפנו לגמרי.
רוני ואני היינו חלק מהם. עם כל השמחה שלי, סוף סוף להיות בהופעה של וואןדי, נראה לי קצת חשוד שפתאום מישהו מחליט לתת לי 2 כרטיסי VIP, 'לי ולחברה', ומוסר אותם דרך פקידה עם הרגעה נורא מבלבלת ש"נפגשנו פעם." לפי מיטב זכרוני, לא פגשתי בחיים שלי מישהו עשיר…
little things נגמר, והבנים אמרו מילות סיום להופעה.
הם החלו לרדת מהבמה, ואני ורוני רצנו אל מאחורי הקלעים, מקום בו פגישה עם הבנים נכללה בכרטיסי הVIP שלנו.
השומרים העיפו כמה בנות שנדחפו לשם ללא אישור, אך מלבדנו עדיין נשארו 10 בנות בערך. כולן צרחו כשהראו את כרטיסיהן וכשקיבלו אישור כניסה.
הגיע תור רוני ותורי, והשומר הופתע מהכרטיסים שלנו.
"חכו כאן, רק רגע." אמר, ולחש משהו אל השומר השני.
זה הופתע כמו הראשון, והנהן.
השומר הראשון נכנס בריצה, ורוני ואני התיישבנו על כיסאות מרוחקים.
כעבור 5 דקות השומר הגיע אלינו.
"לכו לחדר 5. לא לחדר הגדול." הוא אמר.
רוני ואני הנהנו, ורצנו אל עבר חדר 5.
***
נייל צחק, וחיקה את הארי.
רוני ואני התפקענו מצחוק, כמו כולם, והארי החטיף לנייל כאפה, וחיקה את נייל אוכל.
צחוקינו התגבר, ועיניי דמעו מצחוק.
מזווית עיני ראיתי את זאיין מסמן לי לצאת מחוץ לחדר.
מלמלתי "אני הולכת לשתות" ויצאתי מהחדר במהירות.
אחרי שתי דקות זאיין יצא גם הוא, במסווה של "אני צריך לדבר עם השומרים".
הוא משך אותי אל שני פופים – סגול ושחור. הוא הושיב אותי על הסגול, והתיישב על השחור, מולי.
"אביה," הוא פתח,ואחז בכף ידי "אני… אני שלחתי לך את הכרטיסים."
פערתי את פי, והוא המשיך: "אנחנו נפגשנו פעם, במועדון, פשוט לא ידעת שזה אני, אך אני ידעתי שזו את. כל כך הדהמת אותי שם, וכך גם עכשיו." הוצפתי סומק עז וזאיין הידק את אחיזתו בידי.
"הייתי חייב להזמין אותך ולדבר איתך."
הוא התקרב אליי, וחיבק אותי. עד מהרה הפך החיבוק האוהב לנשיקה מתוקה.