וואן די אני וחברה שלי (פרק 2)

פרק 2 :

זה היה ממש מוזר כי כל הזמן אני וניל רצינו לטוס ואבא שלי התעקש
"אבא לכמה זמן אנחנו נהיה באיטליה?" שאלתי סויון קמה ואמרה"טוב אני ישאיר אתכם לדיון לבד,ביי" "ביי" עניתי וליוויתי אותה לדלת
ושמעתי את אבא ונועם משוחחים "מה הם גם באות?" והבנתי על מה מדובר
ובאתי לאבא והתחננתי בפניו "אבא בבקשה בבקשה בבקשה" ואבא ענה לי "מה מה מה…"
"בבקשה שסויון וגיל יבואו איתנו" אמרתי בפרצוף מתחנן "אמ.. תני לי לחשוב על זה" ענה אבא "נו אבא בבקשה זה ממש חשוב" נורא רציתי שהם יבואו איתנו "לה זה כל כך חשוב לך"
שאל אותי הוא תמיד חייב לחקור ולדעת למה ולמה
"נו מה זאת אומרת אבא אני יתגעגע אליהם" ואבא סוף סוף הסכים ואמר "בסדר,בסדר"
"יש" קפצתי עד השמים "אבל בתנאי אחד" אמר לי ואז נורא התבאסתי
"מה התנאי?" שאלתי והוא ענה לי "את לא תיקני כלום מה ד י ו ט י פ ר י " ששמעתי את זה זה היה נישמע ממש איטי כמו איך שכתבתי הייתי בהלם כי בדיוטי פרי יש את הדברים הכי שווים ואז חשבתי לעצמי סויון וגיל\ דיוטי פרי סויון וגיל\ דיוטי פרי סויון וגיל\ דיוטי פרי
ואז חשבתי על להתחננן לאבא אבל הוא ישר אמר לי "ניראה לך שאני יעשה לך דבר כזה?!"
"יואו תודה תודה תודה אתה האבא הכי בעולם" ונועם ששמע את כל השיחה הזאת אמר "למה גיל? ,מה הוא קשור" "אמ… לא יודעת סתם כי…." עניתי בגמגומים "סתם כי מה??"
קטע אותי נועם "כי סויון תתגעגע לגיל" עניתי ולא היה לי שום משהו אחר בראש
"זה לא אשמתנו שהיא תתגעגע,עוד מעט תגידי לי שהיא רוצה להביא את אבא ואמא שלה"
לא עניתי ניסיתי לחשוב על משהו אחר "נו אז…. את לא עונה??"
"מה אתה לא תתגעגע אליו???" שאלתי את נועם והוא ענה "כן אבל מה זה קשור מה פתאום אכפת לך ממני??" ושוב לא היה לי מה להגיד
"ברור שאכפת לי ממך" שיהיה לך חבר ואז נועם הלך להביא לו לשתות ואבא שלי היה זקוק למטריה מכל הגשם של השאלות שאני שאלתי אותו
"אבא מתי הטיסה???"
"לאיזה עיר באיטליה??"
"לכמה זמן אנחנו נהיה שם??"
"דניאל גם יבוא??"
"אם דניאל יבוא הוא יביא איתו את אישתו??"
"אתה תביא לי כסף לבזבוזים??"
"נועם גם בא??"
ואבא שלי קטע אותי "וואוו ווואו תירגעי קצת את ממש ח……….
נו איך אומרים את זה אצלם??"
ואז נועם אמר "אתה מתכוון לחופרת??" ואבא ענה "כן ,כן חופרת"
"פש.. אבא נהייתה מתקדם עוד מעט תגיד לי חם רצח או משעמם טילים והמכנסיים החדשים של פצצה" אמרתי לאבא
והוא ענה "וואלה את צודקת באמת חם רצח" ואני גכחתי וישר הלכתי לחדר לספר לסויון שהיא באה איתנו לאיטליה התקשרתי וגיל ענה לי ממש התביישתי לדבר איתו
גיל:"הלו,הלו יש שם מישהו" אני ממש התביישתי לענות
אני:"אמ.. כן זאת אני לינוי"
גיל:"אה מה קורה" נבהלתי שהוא שאל אותי מה קורה בדרך כלל הוא מעביר לי ישר את סויון
אני:"אה בסדר את יכול להביא לי את סויון"
גיל:"חשבתי שהיא אצלך"
אני:"מה היא לא חזרה?,היא יצאה מאצלי ליפני שעה"
גיל:"לא היא לא חזרה"
אני:"אה טוב ביי"
גיל:"רגע אני חייב להגיד לך משהו חשוב התאפקתי כבר הרבה זמן ממש התביישתי"
אני:"מה גם אתה מרגיש את זה" וממש נבהלתי חיכיתי שהוא יגיד לי שהוא אוהב אותי
גיל:"מה גם לך כואב הבטן והגב" ומהחיוך הרחב שהיה לי הייתי בהלם
אני:"כן זה סיוט, אז מה רצית??"
גיל:"אם יש לך כדור להביא לי"
אני:"כן תבוא תיקח"
גיל:"בסדר אני בא"
-בנתיים גוני בסלון ואילנית חזרה מהעבודה-
גוני:"אה אילנית מה קורא?"
אילנית":בסדר איך היה היום בעבודה?"
גוני:"בסדר!אה תקשיבי יש לי בשורה ממש משמחת בשבילך!"
אילנית:"גם לי יש משהו עוד יותר משמח להגיד לך!"
גוני:"תגידי קודם את"
אילנית:"אוקיי!אז ככה היום דניאל הודיע לי שמרב אשתו ניכנסה להריון!
גוני:"דיי אני לא מאמין!!!!את רצינית?"
אילנית:"כן רצינית !אני לא מאמינה שאני הולכת להיות סבתא!!
גוני:"יואו איזה התרגשות לינוי עכשיו בכלל תשמח היא תמיד רצתה אחיין!רגע זה בן או בת?"
אילנית:"עוד לא יודעים! טוב תכין את ילדים נלך לבקר אותו קצת! הא רגע מה אמרתה שאתה רוצה להגיד לי?"
גוני:"דיי לא אני לא מאמין!!!
אילנית:"מה קרה?"
גוני:"יואוו. תכננתי שנלך שבוע הבא לאיטליה!! מהעבודה נתנו לי כרטיסי טיסה
אילנית:"יואו אז ללכת בטוח לא נוכל אנחנו נהיה חייבים להישאר כאן עם דניאל!!
גוני:"אני מקווה שלינוי לא תיקח את זה קשה!!
שמעתי את אמא מהחדר אז הבנתי שהיא חזרה מהעבודה מעניין איך היא תגיב שהיא תישמע שאנחנו הולכים לאיטליה. יצאתי בריצה לאמא שנמצאת בסלון ושמעתי שאבא אמר לה"אני מקווה שלינוי לא תיקח את זה קשה"אז ישר אמרתי לאבא"לא תיקח את מה קשה?"