וואן די אני וחברה שלי (פרק 18 אחרון לעונה)

פרק 18:

ישר ליאם קם מימני ויצא מהחדר וכן גם סויון ואבא שלי לא מוריד ממני את העיניים היתקדמתי למחשב
והיתישבתי
אני:"אבא זה לא מה שאתה חושב!!"
גוני:"את יודעת מה אני חושב??"
אני:"כן,כן אני יודעת"
גוני:"אם זה לא מה שאני חושב אז מה זה כן"
אני:"אז ככה אתמול נישארנו עד מאוחר בלילה……" מה אמרתי?
גוני:"עד מאוחר בלילה??"
אני:"אל תידאג אבא אנחנו סתם ישבנו וצחקנו"
גוני:"מי זה אנחנו??"
אני:"אני סויון והלהקה"בכוונה לא אמרתי את השמות כי אם הייתי אומרת ליאם הוא היה יותר רותח
אני:"אז אני היתלבשתי ואחר כך ליאם ואז סויון ובזמן שסויון היתלבשה רציתי קצת לנוח וליאם
בא לידי ואתה צילצלת ולא היה לי כח לענות למרות שהמחשב היה לידי אז ליאם עלה עלי"
גוני:"אוקיי עכשיו נירגעתי, אז מה עשיתם אתמול?"
אני:"היסתובבנו ברומא היא עיר ממש יפה והיה ממש כיף"
גוני:"כן נכון רומא היא עיר מדהימה"
אני:"מה אם אמא ניל ונועם??"
גוני:"הם בסדר והם לא מפסיקים לעשות שטויות"
אני:"איזה שטויות??"
גוני:"מאז שגיל כאן הם עושים הרבה בלאגן שלשום הזקן שלי היה מגולח לי בזיגזג"
אני:"מה הם עשו את זה בזמן שישנת??"
גוני:"כן,וזה לא הכל היום בבוקר קמתי עם משחת אבוקדו על כל הפנים"
אני:"חחחח אבא לא נורא אבוקדו זה טוב לעור"
גוני:"ואתמול שישנתי צהרים הם שמו לי לק ברגלים ורימל בריסים"
אני:"חחח חבל שלא ראיתי את זה" ואז נועם וגיל באו מאחורי אבא והראו לי את התמונות
של כל מה שהם עשו לאבא שלי ואני ניקרעתי"
גיל:"איזה צחוק מיתגלגל יש לך"
אני:"כן שאני מתחילה ליצחוק אני לא יכולה להפסיק"
גיל:"חח גם לי זה ככה"
אני:"טוב אני חייבת לרדת ללמטה אז בייי"
ירדתי ואני רואה שבמדרגות תקפו את ליאם כמה מעריצות שבאו למלון כי הם שמעו שוואן דירקשיין
שם וסויון ניסתה להוזיז אותם אבל היא לא הצליחה אז השומרי ראש של הבנים הוזיזו אותם
סויון:"תגידי זה היה אמיתי מה שראיתי??" אני לא הספקתי לענות וליאם ענה
ליאם:"לא ממש ממש לא"
סויון:"אז מה זה היה??"
אני:"אני נחתי עד שאת גמרת להיתלבש וליאם גם בא ושכב לידי ואז הסקייפ צילצל ולא היה לי כח
לענות למרות שאני הייתי יותר קרובה אמרתי לליאם שיענה והוא עלה עלי כדי לענות זה הכל!!!"
ליאם:"ומה אמרת לאבא שלך כי אני לא רוצה שהוא יתחיל לחשוב עלי כל מיני דברים"
אני:"מה אני צריכה להגיד לו?? אני אמרתי לו את מה שקרה באמת"
סויון:"והוא האמין?? כי אם אני לא הייתי מקירה אותך טוב לא הייתי מאמינה שזה מה שקרה"
אני:"ברור שהוא האמין הוא יודע שאני לא עושה שטויות ואת לא מבינה איזה בלאגן גיל עושה לאבא שלי
עם ניל ונועם"
סויון:"אני מתארת לעצמי"
הגענו לחדר אוכל ואף אחד לא היה שם פתאום אני מרגישה מישהו נוגע לי בצוואר
היסתובבתי וראיתי שזה לואי ופתאום זאיין והארי יצאו משום מקום
והם באו עם דליים מלאים מים והתחילו לישפוך עלי על סויון וליאם ובלי רחמים אני לקחתי מלואי
את הדלי רצתי לבירזיה ומלאתי ושפכתי על לואי לא ויתרתי ללואי כי הוא שפך עלי ולפתע המנקה באה
הבנו שהלך עלינו
המנקה:"מה זה זה??"
לואי:"מה זה מה??"
המנקה:"יש בריכה בישביל להיתרטב"
ליאם:"אולי באמת נלך לבריכה אנחנו גם ככה רטובים"
הארי:"3,2,1" וישר רצנו והמנקה התחילה ליצרוח עלינו כל החדר אוכל היה מוצף
המנקה:"באו הנה" והיא התחילה לרוץ אחרינו זה היה ממש מצחיק קפצנו לבריכה עם הבגדים
וראינו שהמנקה מחכה לנו למעלה אז צללנו ולא יצאנו ואז היא צרחה "אתם עוד תשלמו על זה"
ופתאום המנהל של המלון אמר לה "ככה את מיתנהגת לקליינטים" ואני לא הפסקתי ליצחוק
אני:"אתם כאלה ילדים!!!!"
לואי:"תזכירי לי בת כמה את 50 פלוס??"
סויון:"היא היתכוונה שאתם מיתנהגים כמו ילדים קטנים"
ליאם:"ומה זה לא כיף"
אני:"זה כייף מאוד"
ליאם:"יש לך צחוק ממש מצחיק"
אני:"צחוק מצחיק??"
נייל:"ליפעמים ליאם אומר מישפט של מילים שלא מיסתדרים במשפט אחד"
אני:"חח זה בסדר אפשר לומר שאני דיי אוהבת את זה"
ליאם:"חח תודה"
זאיין:"השפרצות מים" והתחלנו להשפריץ אחד על השני בלי רחמים
לאחר שעה בערך עלינו לחדר של הארי זאיין ולואי והיה שם תוהו ובהו זה היה מפחיד בגדים זרוקים
למרחקים מלא צלחות של אוכל בכל מקום
אני:"ווואו אתם ממש בלאגניסטים!!"
הארי:"אנחנו בחופש בובה למה לא??"
סויון:"ניראה לך שלמנקה יש כח כל פעם לבוא לנקות לכם במיוחד אחרי מה שקרה היום"
לואי:"לא נורא אז שלא תבוא לנקות"
אני:"ואתם מסוגלים להיות שבוע שלם עם הבלאגן הזה??"
זאיין:"התאמת שלי זה דיי מפיע אבל מה אני יעשה??"
אני:"שאני חושבת על זה מזל שליאם איתנו בחדר"
סויון:"כן נכון הוא ממש מסודר" ולואי לחש "לא להרבה זמן" ואני לא שמעתי מה הוא לחש
סויון:"מה אמרת"
לואי:"כלום כלום" התחיל להיות משעממממם אז ירדנו לחדר כושר היה ממש כיף
נייל:"לאן לואי והארי נעלמו?" הם נעלמו לחצי שעה
סויון:"זאיין אתה יודע משהו??"
זאיין:"לא מה אני צריך לדעת"
נייל:"לי אין מושג אני ביכלל לא איתם בחדר"
אני:"נו זאיין תספר"
זאיין:"טוב בסדר הם הלכו להפוך לכם את החדר"
אני,ליאם,סויון:"מה?? אין מצב" ומהר רצנו לכיוון החדר הגענו לחדר והוא היה מבולגן
מיזבלה יותר טובה מהחדר
אני:"הלך עליכם"
סויון:"לא סתם הלך עליכם!!!"