וואן די אני וחברה שלי (עונה 2 פרק26)

פרק 26:

מהר מהר היתנגבתי והיתלבשתי דיי פחדתי ליפתוח אבל הדפיקות בדלת נורא נורא עיצבנו
אז פתחתי לאט לאט זה היה המנהל של המלון
אני:"מה קרה??"
המנהל:"יש שריפה בקומה מעליך לאט לאט כל הבנין מיתמוטט אנחנו מפנים את כל האנשים
מהר מהר רצתי ללמטה והתחלתי ממש לירעוד כי הדבר שהכי מפחיד אותי זה שריפות
מוזר שאף אחד לא היה למטה חוץ ממני מליאם המנהל וסויון אני כבר התחלתי ליבכות אני ממש מפחדת
משריפות כי שהייתי קטנה הבנין שגרנו בו נישרף נישארתי בחדר כל הרהיטים בחדר נישרפו וחסמו את הפתח לדלת ואני נכוותי כוויה ממש קשה הייתי בבית חולים חודש כל השיער שלי היתלקח
פחדתי שלעוד אנשים זה יקרה אז רצתי למנהל המלון
אני:"מה זה למה אף אחד לא יורד??"
המנהל:"כניראה שהם לא כאן"
אני:"אז תזמינו מכבה אש!!!"
המנהל:"למה להזמין???"
אני:"מה זאת אומרת למה??"
המנהל הוריד את המסיכה שהוא שם ומי זה היה?? האחד והיחיד נייל
ליאם:"נייל אני עוד יהרוג אותך יום אחד!!"
אני:"אתה לא נורמלי הדבר שהכי מפחיד אותי זה שריפות ורק מי שמקירה אותי מאז שאני ילדה
יודעת שאני פוחדת משריפות, סויון מבחינתי את מתה!!!!!!!"
ושוב התחלנו לרוץ בכל המלון
אני:"הפעם אתם לא תצליחו להימלט!!!"
ליאם:"אכן כן מה שהיא אמרה" לאחר רבע שעה שלם שהפכנו את כל המלון
אני:"דיי ליאם אני לא יכולה, אולי נפסיק"
ליאם:"מוותרת כל כך מהר אה??"
אני:"שחושבים על זה אנחנו עכשיו שווים"
ליאם:"את צודקת" ועצרנו
אני:"נייל…." וליאם קטע אותי
ליאם:"אל תגידי להם שניכנענו שימשיכו לרוץ"
אני:"אתה שובב"
ליאם:"אני שובב שמאוהב בשובבה" ליאם היתקרב אלי ונישק אותי
ליאם:"ואל תחשבי ששכחתי שיש לך יום הולדת היום"
אני:"מאיפה אתה יודע אני לא סיפרתי לך"
ליאם:"מקורות, מקורות"
אני:"מי זה המקורות?? תן לי לנחש סויון"
ליאם:"דווקא לא, אמא שלך"
אני:"או באמת"
ליאם:"מזל טוב" הוא אמר והביא לי צמיד מזהב ממש יפה
אני:"אוו תודה"
ליאם:"בבקשה יפה שלי" ונישק אותי
אני:"כל אחת הייתה רוצה חבר כמוך!!"
ליאם:"תודה, תודה, אז בת כמה את??"
אני:"בת 19"
ליאם:"איזה זקנה את"
אני:"חחח תזכיר לי בן כמה אתה?? 15"
ליאם:"בן 20"
אני:"אז אם אני זקנה אתה כבר בקבר"
ליאם:"חחח, לא מצחיק"
אני:"אין יותר ילדונת אה??"
ליאם:"אני כבר הפסקתי ליקרוא לך ככה"
אני:"נכון, אתה עכשיו לא מעצבן כמו שהכרתי אותך"
ליאם:"תודה, תודה"
אני:"מה דעתך ליקפוץ לבריכה?"
ליאם:"אני לא בטוח"
אני:"מה קרה הלא בטוח הזה מדבק?"
ליאם:"כניראה, יאללה בואי" קפצנו לבריכה ומי היה שם?? הארי עם החברה האיטלקית שלו
אני:"אוו הנה החברה של הארי"
ליאם:"אל תיבני על זה הארי מחליף בחורות כמו שאת מחליפה נעליים"
אני:"אז הוא מתפנק אה??"
ליאם:"כניראה"
אני:"תגיד אתה גם כזה??"
ליאם:"לא הייתי אני לא עכשיו ואני לא יהיה כזה!!!"
אני:"פיו, מזל"
ליאם:"אבל אני יכול להיות כזה"
אני:"מה זה??"
ליאם:"סתם בצחוק"
הארי:"איזה חמודה היא" הוא אמר אחרי שהיא הלכה
אני:"כן מה שתגיד"
ליאם:"למה הצצת לי??"
הארי:"לא הצצתי לך"
ליאם:"אז למי כן??"
הארי:"חשבתי שזאת לינוי"
אני:"אה ולי כן מותר??"
הארי:"טוב את בת"
ליאם:"מה זה??" אני לא ריחמתי על הארי ונתתי לו סתירה לא מהעולם הזה
הארי:"בצחוק מה יש לכם??"
ליאם:"מה יש לנו?? מה יש לך??"
אני:"בוא נעלה לחדר"
ליאם:"רעיון טוב אני רוצה להיתקלח"
אני:"חכה שאני יתקלח" והתחלנו לרוץ לחדר אני עקפתי את ליאם באתי ליפתוח את הדלת
אבל היא הייתה נעולה
אני:"ליאם אתה נעלת מבחוץ כדי להיכנס לפני למיקלחת??"
ליאם:"לא ניראה לי ששכחתי לינעול"
אני:"יופי אז יש מישהו בחדר" לא הפסקתי לידפוק כאילו מי ניכנס לנו לחדר?!?!
פיתאום הדלת ניפתחה ואת מי אני רואה שם?? את זאיין פותח לי
אני:"זאיין מה עשית לי בחדר" אמרתי בצעקות שכל המלון שמע אותי
זאיין:"את זה" הוא אמר והיסתובב…………….