וואן די אני וחברה שלי (עונה 2 פרק24)

פרק 24:

אני:"מה?? מה"
אילנית:"לא ממש מצאו אותו"
אני:"מה זאת אומרת??"
אילנית:"יש חשש שרצחו אותו"
אני:"מה?? אין מצב, זה לא יכול להיות"
אילנית:"אנחנו מקווים שלא רצחו אותו" ליאם בא וישב לידי
ליאם:"היי אילנית מה קורה??"
אילנית:"בסדר ליאם, מה איתך??"
ליאם:"בסדר, היי לינוי למה את בוכה??" לא עניתי לו ניכנסתי למיקלחת לישטוף פנים
אילנית:"יש חשש שרצחו את גיל"
ליאם:"אוי אני ממש מיצטער"
אילנית:"אני ממש מבקשת ממך שתתמוך בלינוי הוא היה כמו אח בשבילה"
ליאם:"לא סתם אח" הוא אמר בליחשושים
אילנית:"מה אמרת??"
ליאם:"מה? אה… כלום, שום דבר"
אילנית:"תודה לך ליאם ממש תודה"
ליאם:"אין על מה"
אילנית:"ביי,ואל תעשו…" וליאם קטע אותה
ליאם:"שטויות, אני יודע, ביי" ליאם דפק בדלת של המקלחת
ליאם:"לינוי,הכל בסדר"
אני:"כן,כן הכל בסדר" לא רציתי להראות לליאם שאני עצובה או משהו כי אני הייתי מאוהבת בגיל
וליאם ירגיש דיי לא בנוח יצאתי מהמיקלחת
ליאם:"את בטוחה שהכל בסדר"
אני:"כ…ככן" גימגמתי
ליאם:"שמגמגמים זה סימן שמשקרים"
אני:"טוב נכון אתה צודק אני לא יכולה לחשוב על זה שהוא בעצם מת" ליאם חיבק אותי
ליאם:"הכל יהיה בסדר אני בטוח שהוא לא מת"
אני:"הלוואי שאני הייתי כל כך בטוחה"
ליאם:"בואי נדבר על משהו אחר"
אני:"כמו מה?"
ליאם:"שהחדר הוא רק שלנו ונוכל לעשות מה שנירצה"
אני:"כן אתה צודק" ליאם היתקרב אלי ונישק אותי והארי ניכנס לחדר
הארי:"אווו אני הולך"
ליאם:"כדאי לך שתלך!!!!" וליאם דחף את הארי למיחוץ לחדר
אני:"אני ממש צמאה אני הולכת לישתות"
ליאם:"אני בא איתך!!!"
אני:"אוקיי" ירדנו
ליאם:"מעניין איך נייל וסויון מיסתדרים"
אני:"לגמרי מעניין" ובלי לחשוב רצנו ליד החדר צוטטנו להם ושמענו צרחות זה היה דיי מבהיל שמענו
"תפסיק כבר, תפסיק כבר לבלגן את החדר!!!!"
ליאם:"איך החברה שלך מעזה לדבר ככה לנייל אני כבר יראה לה מה זה"
אני:"חכה, זאת לא סויון לסויון אין קול של זקנה"
ליאם:"דווקא כן"
אני:"מה זה???"
ליאם:"בצחוק" נישענו על הדלת לישמוע מה הולך שם והאשה הזקנה שהיא בעצם המנקה פתחה את הדלת ואני וליאם נפלנו לתוך החדר נייל וסויון היסתכלו עלינו כאילו נפלנו מהשמיים
ליאם:"מה אתם מיסתכלים עלינו כאילו נפלנו מהשמיים??"
נייל:"אתם לא נפלתם מהשמיים אתם נפלתם מהמסדרון!!" אני קמתי מהריצפה והרמתי את ליאם
אני:"ביי, ביי"
סויון ונייל לא ויתרו לנו בקלות והתחילו לירדוף אחרינו ואני וליאם התחלנו לרוץ
נייל:"חכה חכה ליאם"
סויון:"גם את לינוי" כולם יצאו מהחדרים מרוב כל הצעקות
איזה אישה יצאה ואמרה לנו:"?Cos'è tutto questo rumore Hooligans" לא הבנו מה היא אומרת
וליאם ניסה לדבר איטלקית ואמר:"cos teriy myte"
אני:"ליאם מה אמרת??"
ליאם:"אין לי מושג חחחחחח" גם לואי יצא
לואי:"מה זה אתם משחקים תופסת בילעדי אני גם רוצה!!!" והוא התחיל לרוץ
האישה הזאת התחילה לירדוף אחרינו עם כרית ביד ואני גם רצתי וגם צחקתי ולא יכולתי
אני וליאם ניכנסנו למעלית וסגרנו אותה ונייל סויון לואי והאישה לא הצליחו להיכנס
ליאם:"הצלחנו ליברוח"
אני:"לא לעוד הרבה זמן, אני לא הולכת להישאר במעלית עד הבוקר"
ליאם:"רעיון טוב"
אני:"גיחי גיחי"
עלינו לגג של המלון ונעלנו את הדלת לכניסה של הגג ליד הגג היה חדר בקרה שיש שם מחשב
של כל המצלמות במלון ניכנסנו לחדר הזה השומר שהיה שם היה רדום ראינו איך נייל וכל השאר
מסתובבים במלון ומחפשים אותנו וזה היה ממש מצחיק
ליאם:"מה דעתך לשגע אותם??"
אני:"אמ…. אני לא בטוחה"
ליאם:"כמו שאמרת אני תמיד בטוח" בחדר בקרה היה את הבקרה של האור במלון התחלנו לעלות ולהוריד כפתורים ובכל חדר היה אור וחושך אור וחושך למרות שהיה חושך במסדרון אני וליאם הצלחנו ליראות
איך סויון חיבקה את נייל שהאורות הישתגעו ליאם לקח את הרמקול של המלון והתחיל לדבר
ליאם:"אווו אאה אה אני רוח רפאים שבאה לאכול אתכם" סויון קפצה על נייל
ליאם:"החברה שלך ניבהלת כל כך מהר"
אני:"היא לא ניבהלת היא דיי מאמינה ברוחות רפאים"
פיתאום שמענו דפיקות בדלת והבנו שאנחנו בצרות מהר עלינו לגג
נייל:"ליאם הלך עליךךךך!!"
אני וליאם שיחקנו אותה שאנחנו באמצע להיתנשק
סויון, נייל:"איכסססססססססססס"
הם ירדו
נייל:"חכה חכה אתה חושב שאני ישכח לך את זה עד הבוקר"
היה כבר חמש ליפנות בוקר ולא היה טעם לישון
אני:"למה נעלה לישון לשעתיים"
ליאם:"צודקת!!!, אולי נילך לים??"
אני:"אמ… אני לא בטוחה"
ליאם:"שווה לך להתחיל להיות בטוחה" ניכנסנו למעלית
ופתאום……………………