וואן די אני וחברה שלי (עונה 2 פרק21)
פרק 21:
"מההההה??" צרחתי והיתקרבתי לסקייפ ישבתי על המיטה ודיברתי כשכולי מבוהלת
אנג'ל:"כן אני מיצטערת שככה הבהלתי אותך פיתאום פשוט אני ממש ניבהלתי וחשבתי שאני חייבת להגיד לך"
כולם מאחורי היו בהלם היסתובבתי הליאם כשהעיניים שלי נוצצות מישתדלת שלא ליבכות כי הם היו שם וראיתי שרק הרבעה מהם שם הבנתי שלואי יצא ליפני "אני לא מאמין" שמעתי שנייל אומר ויצא מהחדר "נייל חכה אני באה איתך" סויון אמרה ויצאה אחריו ליאם רמז לזאין והארי שיצאו כי ראה שאני עומדת ליבכות ולא נעים לי ואז הארי אמר"אנחנו נשאיר אתכם לבד" הוא משך את זאין והם יצאו ליאם בא ישב לידי ודיבר עם אנג'ל
ליאם:"את בטוחה שזה מה שקרה?"
אנג'ל:"שאני סתם יגיד?"
ליאם:"אני לא יודע"
אני:"אנג'ל את בעצם אומרת שעכשיו גיל וההורים שלו נחטפו?"
אנג'ל:"כן"
התחלתי ליבכות וליאם חיבק אותי חזק ושם לי את הראש שלי על הכתף שלו
ליאם:"אנג'ל תביאי לי רגע את אילנית"
אנג'ל "אוקיי שנייה" אנג'ל קראה לאמא שלי וכששמעתי את הקול שלה ישר קמתי מליאם ודיברתי איתה
אני:"אמאא"
אילנית:"מאמי אל תישאלי מה קרה"
אני:"אמא אני כבר יודעת"
אמא:"סויון שמעה?"
אני:"בערך כן" המשכתי ליבכות ואז ליאם המשיך לדבר עם אמא שלי
ליאם:"רגע איתכם הכול בסדר?"
אילנית:"כן"
ליאם:"ומתי ביכלל כול זה קרה?"
אילנית:"ליפני שעתיים ככה"
ליאם:"אתם ראיתם מי זה?"
אילנית:"לא הוא לבש מסכה"
ליאם:"לפי ההליכה והתזוזה זה ניראה לך גרג?"
אילנית:"לא זה לא הוא אני חושבת"
ליאם:"איך אתם מתכננים לימצא אותם?"
אילנית:"אני ממש לא יודעת"
ליאם:"אני יעזור לכם"
אילנית:"ליאם זה לא קשור אלייך אני לא רוצה שתיתערב!"
ליאם:"אבל אני רוצה לעזור"
אילנית:"אני לא רוצה שתיסתכן זה עיניין מאוד מסוכן כרגע"
אני:"אמא אני רוצה לחזור ללונדון ולעזור לכם!" קפצתי פיתאום בין הדברים של ליאם
אילנית::"ליאם צודק אני לא רוצה שתיסתבכי כמו פעם קודמת מאמי אנחנו ניסתדר לבד יש מישטרה שמעורבת וצוות חיפוש אין לך מה לידאוג עכשיו את בטיול ואת צריכה להנות ולא לידאוג אנחנו נימצא אותם אין לך מה לידאוג מאמי"
אני:"עדיין אמא אני לא יכולה להנות כשאני יודעת שהם חטופים ולכי תדעי ביכלל אם הם יחזרו. אמא בבקשה תהרגנו לי טיסה חזרה!"
אילנית:"תקשיבי את צריכה להישאר עם סויון ולידאוג לה ההורים שלה ואח שלה חטופים לכי תדעי מה היא מרגישה עכשיו אני בטוחה שלה זה יותר קשה"
ליאם:"לינוי אילנית צודקת"
אילנית"ליאם רק בקשה אחת מימך יש לי"
ליאם:"כול מה שתירצי"
אילנית:"תידאג שלינוי תהנה אוקיי זה מה שהכי חשוב לי"
ליאם:"גם מה שהכי חשוב לי" ליאם חייך אליי וליטף לי את הלחי
אילנית:"ליאם אתה ילד טוב אני סומכת עלייך! אה ועוד דבר"
ליאם:"כן?"
אילנית:"אל תעשו שטויות!"
ליאם:"אילנית שאני יתן לבת שלך לעשות שטויות נו באמת?!"
אני:"אמא עליו את סומכת ועליי לא?"
אילנית:"ברור שאני סומכת עלייך מאמי פשוט ליאם קצת יותר גדול מימך והוא מבין עיניין"
אני:"אמא אני רוצה להגיד לך שאני כבר ילדה גדולה וזכותי לדעת דברים או שיהיה לי חבר וכול זה"
אלנית:"מותר לך חבר אבל לא עכשיו ועוד בזמן כזה עוד שנה זה יהיה בסדר"
אני:"אז למה לנועם כן מותר ולי לא?"
אילנית:"להזכירך נועם בן 19 וכן מותר לו"
אני:"אמא מה שתגידי ביי"
אילנית:"ליאם אני סומכת עלייך . ביי"
ליאם:"ביי"
היסתכלתי על ליאם וליאם חייך לי וחיבק אותי שוב ואז אמר:"לינוי אין לך מה לידאוג ימצאו אותם!"
אני:"עכשיו באמת אין לי מה לידאוג .כשאתה אומר את זה זה נישמע כזה אמין!"
ליאם:"וזה טוב?"
אני:"ברור שכן!" חיבקתי את ליאם ונתתי לו נשיקה על הלחי. באתי לקום אבל אז ליאם הושיב אותי חזרה ואמר:"אז ככה? בואי לפה!" ליאם בא לנשק אותי בפה אבל אז שמתי לו את האצבע שלי על השפתיים כדי שיעצור ואמרתי לו"בלי שטויות בוגר אחד!"
ליאם:"החחח יא ילדונת!"
ליאם ואני צחקנו ואז אני הלכתי לשירותים כדי לישטוף פנים מכול הדמעות שנישפכו בחדר
ליפני חצי שעה:
נייל וסויון יצאו מהחדר והלכו לחדר של נייל ולמזלו אנשי הצוות שהיו איתו בחדר היו למטה היה להם פגישה כזאת של אבטחה וכמה סידורים .אז הם היו לבד בחדר. נייל ישב על המיטה כולו המום וסויון עמדה מולו
נייל:"דיי אני לא מאמין!"
סויון:"לא מאמין למה נייל?"
נייל:"שאחי שוב חזר די אני לא מאמין עליו שהוא יעשה דבר כזה הוא לא כזה אני נישבע לך!"
סויון:"יעשה מה?"
נייל:"יחטוף את ההורים שלך ואחיך" סויון הייתה בהלם
סויון:"מהה?! זה מה שאנג'ל אמרה שחטפו אותם?"
נייל:"כן מה לא שמעת?"
סויון:"אני ניכנסתי אחריי"
נייל:"אני מיצטער סויון" נייל אמר כשראה שסויון התחילה ליבכות
נייל:"בואי שבי לידי" נייל הושיב את סויון לידו וניסה להרגיע אותה
סויון:"רגע זה היה שוב אחיך?"
נייל:"אני לא יודע ואני מקווה שלא ! וחוץ מיזה הוא במעצר בית אז איך?"
סויון:"אני מקווה שימצאו אותם"
נייל:"אין לך מה לידאוג ימצאו אותם"
סויון:"רגע נייל אתה יודע על זה משהו?"
נייל:"בערך כן"
סויון:"אז תספר לי כבר למה אתה שותק?"
נייל:"אחי לא יסתפק בכסף הוא רצה ליגרום לגיל צער לא לליאם וכשהוא גילה שליאם שילם אז הוא לא הסתפק בזה אז אני חושד שהוא שלח מישהו אליהם"
סויון:"אז נייל מה אני עושה."
נייל:"אני לא יודעה אבל אם אני יגלה שזה נכון את לא רוצה לדעת מה אני יעשה לו"
סויון:"אני חייבת לברר מה הולך פה"
נייל:"סויון אני ואת נברר בשקט מה הולך כי זה עיניין מאוד מסוכן"
סויון:"אוקיי המפקד"
נייל:"אני לא!"
סויון:"חחחח איזה כייף שליאם ולינוי ביחד אה?"
נייל:"כן"
סויון ונייל המשיכו לפטפט וכשאני וליאם חיפשנו אותם אז ניכנסנו לחדרים ומצאנו את זאיין והארי ואז כולנו הלכנו ביחד לחדר של נייל וראינו את סויון והוא רדומים ביחד ואז כולנו צחקנו
הארי:"ואווו הזוג המושלם" הארי צעק ונייל וסויון קמו ומהר ברחו אחד מהשני
אני:"חחח סויון מה לא סיפרת לי?"
נייל:"זה כלום באמת!" נייל גימגם וסויון הסמיקה
זאיין:"לא שאלנו אותך אפרוחי שאלנו את סויון"
סויון:"דיי זאיין זה באמת כלום"
פיתאום לואי בא ונעמד אחריי
לואי:"מה הולך."
זאיין:"יש משהו שהאפרוח לא סיפר!"
לואי:"מה היה שלא הייתי?"
הארי:"הרבה!"
לואי:"מה מה תספרו לי?"
הארי:"נייל לספר ללוראי שאתה ו…" נייל קטע את הארי ואמר:" דייי כבר אמרתי לכם זה כלום יקרציות עופו מפה!"
הארי:"אז אתה וסויון רוצים קצת לבד אה? אוקיי אני מבין אז נלך וניתן לכם ל…."
נייל:"הארי סתום ועוף!"
ליאם:"דווקא אתם נורא חמודים ביחד!" סויון היסתקלה על הסומק של נייל והיסמיקה בדרך יותר
אני:"די אל תהיו כאלה מגעילים עזבו אותם קצת לבד!"
משכתי את כולם החוצה וירדנו לאכול משהו בנתיים ואני הלכתי להגיד לסויון ונייל שירדו גם
רק ששניה ליפני אחרי שיצאנו נייל קם ואמר:"אוקיי סויון אני ממש רעב את רוצה שנרד לאכול משהו?"
סויון:"כן גם אני קצת רעבה"
נייל:"אז אני יתלבש ונלך!" נייל הוריד חולצה ואז סויון ניבהלה
סויון:"נייל אני ילך כדי שתיתלבש!"
נייל:"לא זה בסדר תישארי" סויון יותר נילחצה ואמרה:לא לא זה בסדר אני ילך!"
סויון קמה ואז נייל עצר אותה כך שהיא דבוקה לקיר והיה של נייל לידה לא נותנת לה לעבור
סויון:"נייל מה אתה עושה?" סויון כולה רעדה
נייל:"תירגעי אני לא עושה לך כלום אני רק אומר לך להישאר אני רק שם חולצה ויוצאים. בבקשה תישארי אני לא רוצה לרדת לבד"
סויון:"אה חחח כבר חשבתי שאתה הולך להיתלבש."
נייל:"אז מה זה לא ניקרא להיתלבש?"
סויון:"לא! טוב זוז זוז תן לי לשבת בנתיים עד "שתיתלבש" " סויון שמה על הכתפיים של נייל את הידיים שלה כדי להוזיז אותו. ושם בידיוק ניכנסתי . ראיתי את נייל בלי חולצה את סויון דבוקה לקיר כשנייל צמוד אלייה עם יד שחוסמת אותה ואותה מחזיקה לו בכתפיים. ממתי סויון עושה כאלה שטויות? ועוד כשהיא לא סיפרה לי שהיא ונייל ביחד?! זה מוזר
אני:"אאה אה אוקיי הלכתי" אמרתי כולי מבוהלת. נייל ישר הוריד את היד שלו מהקיר וסויון את שלה מהכתפיים שלו
תגובות (18)
יששששש הקשבת לי(:את רואה למה אני מתה עליך????
תמשיכי!!
חח כן רואה(:
אם את רוצה לדבר איתי הנה המייל:
[email protected]
שמעת על הדבר המגניב והחדשני הזה שנקרא עברית?
טוב הפרק מושלם! כמו תמיד(:
וואי דיי לחפור כבר!אני ידודעת מה זה עיברת ולפמעיים יוצאות לנו שגיאות כתיב!תפסיקי להראות חכמה כי את לא את חופרת דיי כבר!
חיימשלי שלחתי לך מייל(:
וכמו שאמרתי לך כבר הם ימשיכו להציק לך אז אל תיתיחסי(:
טאני אוהבת את הסיפור שלך………….. סליחה אני מתה על הסיפור שלך(:
לא מציקים. יש דבר שנקרא ביקורת, ביקורת למען שיפור. פשוט נמאס לי לראות סיפורים תת רמה באתר אז אני מתקנת (חשבתי שתהיו חכמות מספיק בשביל להבין שזה לא להעליב אתכן, אלא לתקן). וכותבים יודעת*, עברית*, לפעמים*, ורווח אחרי סימן קריאה.
גם אני שלחתי לך מייל תעני לי(:
אומרים לך דיי להציק את חופרת לי אני לא צריכה עזרה קורואת אחרות אוהבות איך שאני כותבת ומה ראני כותבת אז דיי כבר לחפור וואי!
רות תעני לי במייל
לא קיבלתי ממך מייל):
הינה הואר שוב:
[email protected]
אני ינסה שוב חכי
את יודעת,יש לך כול כך הרבה בעיות.אבל אני לא רוצה לפרט מהן.
חוץ מאחת.
יש לך טעיות עם גוף ראשון..את כותבת.."יעשה","יגיד".
אם למדת בבית ספר,את אמורה לדעת.
שרושמים א' לפני כול פועל,למשל:"אעשה,אגיד","אתלבש"..וכו'.
את תקחי את הערה הזאת,לתשומת ליבך.
תודה.
עכשיו נשלח?
תפסיקו כבר לחפור לי על איך לכתוב ככה יצא לי וככה ישאר לי וואי!
אז תפסיקי לכתוב ברמה כל כך נמוכה?
אני יכתוב איך שאני רוצה ואתן לא תחליטו עלי איך לכתוב!