וואןשוט לואי&שירה

את בטיסה מלונדון ללוס אנג'לס, לפגוש את דודתך.
את מתיישבת בכיסא שלך, משעינה את ראשך אחורה ותוחבת את האוזניות לאוזנייך מסיטה קצת את שיערך המתולתל, צבעו חום עם קצת גוונים של כחול, אותם את וחברה שלך עשיתן יחד לפני חודשיים. את עוצמת את עינייך, מניחה את ראשך על החלון כשמישהו בערך בן גילך מתיישב לידך.
"מוזר… אמרו לי שאני יושב ליד ליאם" הוא הרהר והביט בכרטיס הטיסה שלו שוב ואז בך, הצצת אליו דרך משקפי השמש שהרכבת על עינייך. הורדת אותם והבטת בו, הוא היה נראה לך מוכר, "לואי טומלינסון" הוא חייך חיוך שחשף טור שיניים לבנות "שירה" אמרת. "שירה מה?" שאל "שירה שירה" אמרת בעקשנות, "את לא מזהה אותי הא?" הוא שאל. "אוי כמה זמן לא נפגש-" התחלת להגיד אבל הוא קטע אותך "אנחנו לא מכירים" הוא צחק, נשמת לרווחה. "לואי טומלינסון" חזר על שמו, "מהלהקה וואן דיירשן?" הוא ניסה שוב את מזלו. "לא, מצטערת" אמרת וכיבית את המוזיקה, "דרך אגב מי זה ליאם?" שאלת, "חבר שלי" הוא אמר. "אתה הומו? חבל אתה חתיך" אמרת ונאנחת "לא…" הוא צחק שוב "הוא איתי בלהקה" הסביר. (אין לי שומדבר נגד הומואים!! לדעתי הומופובים זה מגעיל-הערת הכותבת) "אהה" הנהנת עושה את עצמך מבינה, "ואני יודע שאני חתיך" הוא אמר מעביר יד בשיערו השטני. הסמקת קצת, "אהבתי את הקעקוע" אמר והצביע על קעקוע שהיה על פנים מפרק ידך השמאלית. Forever young הייתה כתובת הקעקוע, "תודה" אמרת מסתירה חיוך.
"בת כמה את?" שאל לאחר שתיקה קצרה "18" אמרת קצרות, "אני יכול את המספר שלך?" הוא שאל בחיוך, "נחשוב עליך" אמרת. הוא צחק "קשה להשגה.. יפה" מלמל לעצמו והשעין את ראשו אחורה, עוצם את עיניו. נרדמת גם את. "שירה?" לואי ניער קצת את ידך, "נוחתים?" שאלת ופקחת את עינייך. "לא האמת יש עוד שעתיים" לואי צחק, "מה? אז למה הערת אותי??" שאלתי צוחקת גם את. "סתם היה לי משעמם.. וגם נהייתי רעב" הוא אמר מגחך, "ומה אני אמורה לעשות?" שאלת מחכה לתשובה, "רציתי לשאול אם את רוצה משהו?" אמר. "קולה" אמרת קצרות, לואי קם ולאחר כמה דקות חזר עם שני בקבוקי קולה ושלוש חבילות צ'יפס. "שמן" סיננתי ולקחת את הקולה, הוא הגיש לך שקית צ'יפס אחת ואת השלישית הניח בתיק שלו "אם תהיי רעבה" הוא חייך ולקח צ'יפס מהשקית. הבטן שלך התחילה לקרקר ולואי הביט בך במבט מנצח "שתוק" צחקת ופתחת את שקית הצ'יפס. אכלת קצת והנחת אותה בצד. העברתם שעתיים של טיסה בצחוקים והפרעתם לחצי מהנוסעים במטוס. "עוד עשר דקות נוחתים" אמרת ונאנחת מהצחוק, "כן… היה נעים לפגוש אותך" הוא חייך. המטוס נחת ושניכם קמתם מהמושבים, "עכשיו אפשר את המספר שלך?" שאל בחיוך, נאנחת ורשמת לו את המספר על היד. נפרדתם בנשיקה על הלחי.

~כעבור שנתיים~
את ולואי, בדרך ללוס אנג'לס. אז כן היו כמה ריבים, אבל בסך הכל אתם זוג שלא ניתן להפריד.
אתם טסים ללוס אנג'לס לחופשה קצרה, עוד מעט מתחיל סיבוב ההופעות ואת תהיי איתם ברובו, לואי לא הסכים להתרחק ממך. לואי מביט בעינייך הירוקות,כחולות אפורות ואת מביטה בשלו.
"שירה אני אוהב אותך" הוא חייך "גם אני אותך קוף" צחקת ונישקת אותו, שניכם הבטתם על הנוף של לוס אנג'לס, חופשה של חודשיים מצפה לכם.