ואן שוט על ואן דירקשיין למבקרת….אמבר+הארי ^.*

"אני לא אוהבת סירטי אימה" אני מיבבת בקול שקט בזמן שהארי מושך אותי לכיוון הסלון
"אז תתחילי להתרגל" הוא מצחקק ומושיב אותי על הספה "אתה נודניק אמרו לך את זה"
אמרתי בחיוך כשאני זורקת עליו כרית "שבי בשקט הסרט מתחיל" סינן לעברי נייל שתחן כבר
את כול הפופקורן "תביא קצת חמור" גונב זאין לנייל את שקית הפופקורן שהייתה ריקה
הסרט התחיל וכבר קולות מפחידים הציפו את אוזניי "תכבווווווו" אני צועקת ומתחבאת מאחורי הכרית
"תרגיע זה רק הפתיח" מבנן לעברי ליאם "תרגיע אתה" אני צועקת עליו
"איך קוראים לסרט" אני שואלת ומציצה מהכרית שלי למסך הטלביזה
"סיוט ברחוב אלם" אומר נייל וגונב בחזרה מזאין את שקית הפופקורן
"אהה ראיתי את זה זה לא מפחיד" אני אומרת וכול המבטים הופנו עליי "לא אמרת שאת שונאת סירטי אימה" שואל הארי שישב לידי "אההה" אני ממלמלת והארי מתחיל לדגדג אותי
"דיייייייי" אני צועקת ומטפתלת על הספה מרוב צחוק. "נוו סתמו כבר" אומר זאין וכולם שולחים עליינו כריות "אווץץ'" אני אומרת וזורקת על זאין כרית. הסרט היה מפחיד מחדש ואני ניצמדתי להארי כמו תמיד
"טוה הלכתי להתקלח" אמרתי והתמתחתי "תזהרי שפראדי קרוגר לא יוכל אותך"
אומר הארי בקול מפחיד שהתערבב עם המבטא הבריטי החמוד שלי
ניכנסתי למקלחת וסחבנתי את השער שלי עד שהרגשתי דקירות בגב הסתובהתי וצעקתי צרחה מחרידה כשראתי כפפה עם להבים יצאת מוילון האמבטיה "האאאארייייייייייייייי" אני זעקתי לעזרה ונפלתי
עצמתי עיינים וחיכיתי להאאי עד ששמעתי קולות של צחוק מוכרים "נייילללל האריייייייייייייייי אני יהורגגגגגג אתכםםםםםםםםםםםםם"
אני צועקת עלהם וזורקת בקבוק של סבון לעברם יצאתי מהמתלחת מפוחדת לגמרי.והלכתי למיטה שלי לישון ואז קמתי על הארי "הארי אני לא נירדמת" אני אומרת ומשפשפת את עייני
"אה ה אוקיי" אומר הארי ופיהק "מה אוקיי תזיז תתחת שלך" אני צוחקת וקופצת על המיטה שלו
הוא מחבק אותי עם ידו "אני אוהבת אותך" אני ממלמלת "גם אני אותך"