ואלו בעצם החיים שלי… פרק 2

התעוררתי למשמע הצילצול טלפון של לואי, על הצג היה כתוב נייל הפחית קולה הריקה שלי לא רציתי להעיר את לואי אז עניתי לשיחה.
~השיחה~
אני: היי נייל זאת אליאן.
נייל: היי אליאן מה קורה?
אני: בסדר איך אתה?
נייל: בסדר את יכולה להביא לי את לואי?
אני: הוא ישן כשהוא יקום אני אומר לו לחזור אילך.
נייל: טוב תודה אליאן וביי.
אני: ביי.
~סיום שיחה~
ירדתי להכין לי וללואי ארוחת בוקר, הכנתי ללואי את הקפה שהוא אוהב וחביתה אני יודעת שזה מה שהוא אוהב בבוקר לי הכנתי את אותו הדבר רק שוקו במקום קפה.
"לואי לואי קום" ניסיתי להעיר את לואי.
"ממממ… מה?" שאל לואי בישנוניות.
"קום הכנתי ארוחת בוקר" אמרתי ללואי וירדתי למטה, לאחר כמה דקות לואי ירד והתיישבנו לאכול. "לואי נייל התקשר אליך בבוקר ועניתיהוא רוצה שתתקשר אליו" אמרתי
"טוב תודה" השיב לי.
צילצול הטלפון שלי קטע את השיחה שלי ושל לואי על הצג היה כתוב ניק אהובי.
~השיחה~
אני: היי לאב
ניק: היי בייב מה קורה?
אני: בסדר איך אתה?
ניק: בסדר רק שאני לא מפסיק לחשוב עלייך.
אני: אוו אתה כזה חמוד גם אני מתגעגעת אילך.
ניק: יפה שלי בואי אליי בשמונה בערב.
אני: טוב אני אבוא ביי אהובי.
ניק: ביי בייב.
~סיום שיחה~
"אוו אני כל כך אוהבת אותך ניק בוא נעשה ילד" לואי ניסה לחקות אותי.
"איכס לואי" עשיתי פרצוף נגעל.
לואי רק השיב לי בצחוק.
"אה אליאן היום הבנים באים לפה" "טוב" השבתי האמת כבר פגשתי את הבנים והם ממש חמודים אבל עוד לא פגשתי את הארי אז כנראה שהיום אני אפגוש אותו.
דפיקה בדלת קטעה את מחשבותיי הלכתי לפתוח את הדלת ולעיניי ניגלו כל הבנים כולל הארי האמת הארי מאוד חתיך.
"היי בנים" מילמילתי והכנסתי אותם.
"היי אליאן איפה לואי?" שאל זאין ובדיוק לואי יצא מהמטבח עם גזר ביד.
"מחפשים אותי?" שאל לואי.
"לא עדיף שתלך" אמר לו ליאם בציניות ולואי עשה פני נעלב. "סתם סתם" הבהיר ליאם ללואי שרק צחק איתו אפילו שלואי ידע זאת ליאם רק לא רצה שלואי יתחיל עם סצטנות.
הלכתי למטבח להכין משהו כי שיעמם לי, כן אני מכינה אוכל כשמשעמם לי ככה שיוצא שכל יום יש עוד עוגה במקרר.
"היי" שמעתי קול מאחורי סובבתי את ראשי וראיתי את הארי.
"היי הארי" השבתי לו בחיוך.
"אממממ רציתי להכיר אותך קצת יותר אם אפשר." אמר לי בבישנות.
"ברור שאפשר" "אז אני הארי סטיילס ואני בן שמונה עשרה וחצי לי אחות גדולה ושתי אחיות קטנות." אמר. "טוב אני אני אליאן טומליסון אני בת שבע עשרה וחצי ואני אחות של לואי כמו שאתה יודע." אמרתי.
הסתכלתי על השעון וראיתי שכבר שבע וחצי ועוד חצי שעה אני נפגשת עם ניק ועוד לא התכוננתי.
"שיט" מילמלתי.
"מה קרה?" שאל הארי
"סתם אני חייבת להתארגן למשהו היה נחמד להכיר הארי." אמרתי בזריזות.
"גם לי ביי" השיב לי בחיוך
"ביי"
עליתי מהר במדרגות לבשתי טייץ בורדו חולצה לבנה צמודה ארוכה עם טיפה מחשוף ומעיל דק בצבע שחור נעלתי מגפי עקב בצבע שחור ויצאתי.
"הייתי פה" אמרתי ללואי בעודי יורדת במדרגות לכיוון הדלת.
"אפ אפ אפ אפ לאן זה?" שאל לואי
"לניק" השבתי בקצרה
"טוב רק תנסי שאני לא יהפוך לדוד בעוד תישע חודשים." אמר לואי בציניות וכל הבנים צחקו איתו.
"מצחיק מאוד" השבתי בציניות ויצאתי מהדלת לכיוון הבית של ניק.
***
הגעתי לביתו של ניק ודפקתי על דלת הבית.
"היי יפה שלי" אמר לי ניק וחיבק אותי.
"היי מאמי" השבתי ונישקתי את שפתיו.
"בואי הכנתי לנו פופקורן ויש סרט"
"כבר אמרתי לך כמה אני אוהבת אותך?" שאלתי כמו ילדה קטנה וניק השיב לי רק בצביטת לחי.
"אני כל כך אוהב אותך" אמר ונישק את פי.
"מאמי אני רוצה שנעשה את זה" אמרתי בשקט.
"יפה שלי אני לא רוצה שתעשי את זה בלחץ אני רוצה שנעשה את זה מתי שאת מוכנה אני יחכה לך כל החיים שלי." אמר לי בדאגה ניק.
"אתה בטוח?" שאלתי לא רציתי להיות עלוקה ולא לתת לו לעשות בכלל יחסי מין הרי הוא מחכה לי כבר שנה וחצי.
"יפה שלי הזוגיות שלנו לא מיתנהלת לפי זה אני אוהב אותך." אמר בעודו מרים את ראשי עם אצבעותיו.
***
אף אחד באיתנו לא היה מעוניין בסרט אנחנו רק אכלנו פופקורן והתנשקנו והחלפנו משפטי אהבה.
היפה שלי כבר מאוחר את צריכה לחזור בואי אני אחזיר אותך" אמר לי ניק אוי אני משוגעת על זה שהוא כל דואג לי.
"אבל אני רוצה להישאר איתך." התעקשתי.
"יפה שלי אני לא רוצה שלואי ידאג לך" אמר בנימה מצטערת, עשיתי פאפי פייס והסתכלתי לכיוון ניק. "אוי הפרצוף הזה טוב טוב אני יתקשר לומר ללואי שאת אצלי." אמר.