התכתבות עם מפורסם פרק 1(;
"ליאם אני אוכל לבקש ממך טובה?" שאלה טינה המורה של אמילי.
"ברור דודה, מה את רוצה?" ענה לה ליאם.
"אני רוצה שתתחיל להתכתב עם תלמידה שלי" ענתה.
"איך, למה ומתי?" לא הבין ליאם.
אני אשמח אם תתחיל ברגע שאני אעביר לך את המכתב שהיא תכתוב" ענתה טינה.
"אוקי, אין לי בעיה רק שדניאל לא תכעס" ענה ליאם.
"דניאל לא תכעס, היא תבין חוץ מזה שהתלמידה יותר קטנה ממך בערך בשלוש שנים והיא קטינה ככה שזה לא כזה נורא" היא אמרה.
"רגע על מה אנחנו צריכים לדבר?" שאל ליאם.
"על כל מה שיעלה לכם לראש, תתחברו, תהיו ידידים טובים" ענתה טינה ואז נזכרה:
"ואני מבקשת ממך לא להגיד לה שאתה ליאם פיין ולא להזכיר כלום על וואן דיירקשן אלא אם היא תדבר עליהם".
"אוקיי טינה, אני הבנתי הכל ועכשיו את מאחרת אל בית הספר והתלמידים לא ימתינו לך הם יברכו! אני אומר מנסיון" אמר ליאם ונפרד מדודתו לשלום.
הרעיון של ההתכתבות קצת הלחיץ אותו, הוא לא הכיר את הילדה והיא לא הכירה אותו וגם אם היא מכירה את וואן דיירקשן היא לא מכירה אותו ממש לעומק.
דודה טינה ידעה בדיוק למה היא צריכה את ההתכתבות דווקא של שניהם אבל שמרה זאת רק לעצמה ואפילו פחדה לפלוט משהו שיזכיר את הסיבה.
בכניסה אל בית הספר המורה ראתה את מילי יושבת לידה וכותבת משהו ביומן. אמילי הרבתה לכתוב ביומן, היא כתבה בו כל מיני סיפורים, שירים או פריקות. היא לא הייתה ילדה "מקובלת". שיערה השחור ועיניה הכחולות לא מצאו חן בעיניי ילדי הכיתה ובגלל זה סבלה לעיתים קרובות ממילות גנאי שנשלחו לעברה.
"אמילי, אני רוצה לדבר איתך בסוף השיעור, וכלי לגשת אליי?" שאלה טינה את אמילי בתחילת השיעור.
"כן המורה אני אגש" היא ענתה והתיישבה במקומה.
בשיעור לא הקשיבה לדברי המורה והייתה עסוקה במחשבות על ילד שחיבבה. מאיר הילד השקט של הכיתה שלא ידוע מקורו ולמה כל כך שקט תמיד. התלמידים ידעו שהוא בא מארץ אחרת אליהם, ללונדון.
מאיר בעל השיער החום והעיניים החומות היה יושב בכיתה לבד בהפסקות וקורא ספר בשפה מוזרה שלתמידים לא היה אפילו ניחוש על מה הספר כי האותיות שהיו כתובות על כריכת הספר בכלל לא הזכירו אותיות אלא יותר קווים מוזרים.
השיעור נמשך שעה ארוכה ובסיומו יצאו כל הילדים מהכיתה בריצה. רק מאיר ואמילי נשארו ושוב הוציא מאיר את הספר העבה שלו והחל לקרוא. בזמן הקריאה הוא לא שמע כלום, כאילו היה מנותק מהעולם.
"אמילי, אני רוצה שתתחילי להתכתב עם בחור אחד. הוא יותר גדול ממך בשלוש שנים אבל אל תדאגי אני מכירה אותו אישית והוא ממש נחמד" אמרה טינה.
"למה אני צריכה את זה?" שאלה.
"אני יודעת שאת לא תאהבי את התשובה שלי אבל בכל זאת אגיד אותה: את צריכה להכיר מישהו שיבין אותך ותוכלי לכתוב לו עם ידיעה שהוא תמיד יקשיב לך והכי טוב זה כשאת לא מכירה אותו" ענתה טינה.
"אוקיי, אבל אם הבחור לא ימצא חן בעיניי אני ישר אנתק קשר" אמרה ובאה לצאת מהכיתה.
"אם תוכלי היום לכתוב לו ותביאי לי מחר כדי שאוכל להעביר לו את המכתב זה יהיה מצויין" אמרה טינה ונפרדה מאמילי וממאיר.
תגובות (10)
נחמד מאוד
זה נשמע ממש חמוד … תמשיכי
תמשיכייייי מהרררר זה היה פרק מושלמיייי:)
ורק הרגע שמתי לב שאת יכולה להוסיף אותי ממה שרשמת לי בפרק הקודם אז הינה התיאור:
שם- לירון
גיל-מה שצריך
תיאור- עיניים ירוקות ושער שחור ארוך גוף ממצוע ונראת טוב
אופי-אוהבת לרקוד לבשל וללכת לקניות מתה על החיים שלה למרות שהיו לה עליות ומורדות לא מתאהבת בקלות אבל ברגע שהיא פוגשת את האחד אז היא תתאהב בו על המקום מתי שהיא מתוסכלת היא הולכת למקום מבודד…
ואני ממש אשמח עם תוסיפי לי בן זוג:)
מושלם.
מושלם.
מושלם.
ו… מושלם.
עוד טיפה?
אז מושלם, מושלם, מושלם, מושלם, מושלם, מושלם, מושלם, מושלם ומושלם.
וזהו.
תמשיכי.
תמשיכי נשמע מרתק!!!!
תמשיכיייייייייייייייייייייייייייי
יאייי תודה רבה…..
שלחתי לך משו באימייל בשיחה שלנו, תעני לי ועכשיווו.
דייי זה פשוט מושלם תמשיכייי מיד!!
♥♥♥לין
מ-ה-מ-ם!!!!!!!