התחלה חדשה – פרק 3

~צלצול~
יצאתי מהכיתה בדרך לשער בית הספר.
"אמילי" שמעתי מישהו קורא לי.
הסתובבתי וראיתי בת בסביבות הגיל 20+ מחויכת רצה אליי וקוראת בשמי מספר פעמים.
הבטתי בה בפרצוף שואל ויהא אמרה: היי, אני ג'מה היועצת החדשה, המנהל אמר לי לקרוא לך.
"למה? מה עשיתי?" שאלתי.
"לא יודעת, הוא מחכה לך בחדר שלו" היא אמרה.
"טוב תודה" אמרתי והלכתי בחזרה לבית ספר לחדר המנהל.
דפקתי בדלת 3 נקישות והמנהל מייקל פתח לי.
"שלום" הוא ענה.
"שלום" אמרתי.
נכנסתי לחדר והתיישבתי בכיסא מול שולחנו.
"ג'מה אני חושבת קראה לי לבוא לכאן, היא אמרה שאתה רוצה לדבר איתי, משהו קרה? שאלתי.
"לא עשית משהו רע, אני רק רוצה לבקש טובה, מכון אם תסכימי לשתף פעולה" הוא אמר.
"איזה טובה?" שאלתי.
"ג'מה, היועצת החדשה זאת שקראה לך, מתעניינת בך לפרויקט מוזיקה , היא עובדת כיועצת בבית ספרינו ובתור מרצה בבית ספר למוסיקה." הוא אמר.
"אבל איך זה קשור אליי? למה דווקא אותי, נאי לא יודעת לשיר.." אמרתי בהיסוס. אני באמת לא יודעת לשיר בחיים לא שרתי.
"איני יודע מדוע דווקא היא בחרה בך, אבל היא מתעקשת שתבואי לשיעור ניסיון ביום רביעי, עוד יומיים, השיעור בחינם בשעה 16:00." המנהל אמר לי.
"אבל אני לא יודעת לשיר, אני לא מתאימה לזה" אמרתי.
"תנסי, מה כבר רק ייצא לך מזה?" הוא אמר בניסיון לשכנע.
ת'אמת ידעתי שאם אני אלך רוני וכל החבורה שלה יצחקו עליי כל השנה ויציקו לי על זה, אני לא יודעת לשיר ואני לא ניסיתי בחיים.
"לא יודעת, אולי" אמרתי.
"אווקיי, תדברי איתה מחר, אולי היא תסביר לך למה היא התעקשה עלייך" הוא אמר.
"טוב, תודה, להתראות" אמרתי .
"להתראות" הוא אמר ויצאתי מהחדר.
כל הדרך הביתה חשבתי 'ללכת או לא ללכת' למה דווקא אני מכל הבית ספר' מאיפה היא מכירה אותי ואת שמי'.
החלטתי לדבר איתה מחר, בטח יש איזושהי טעות, אני לא האמילי היחידה בבית ספר-זה בטוח.
הגעתי לבית, נכנסתי ועליתי לחדרי.
החלפתי לבגדים יותר נוחים והלכתי לאכול.
בעיקרון כל הערב ראיתי טלוויזיה והכנתי שיעורי בית.
התעייפתי והלכתי לישון בסביבות עשר.
~בוקר~
התארגנתי לבית ספר, דיברתי שיחה קצרה עם אמי ויצאתי לבית ספר- כמו כל בוקר רגיל.
בבית ספר לאחר שעתיים של ספורט ומדעים הלכתי בהפסקה לחדר יועצת, לדבר עם הג'מה הזאת.
"שלום, אפשר להיכנס?" שאלתי.
"כן, בטח אמילי" היא אמרה ועצרה לקרוא בספרה.
"אני רוצה לדעת למה התעקשת שאני אלך לבית ספר למוזיקה הזה, אני הרי לא שרה ובחיים לא שרתי" אמרתי.
"אני מניחה שכבר דיברת עם המנהל" היא אמרה .
"כן, דיברתי" אמרתי וחיכיתי לתשובה לשאלה.
"אני חושבת שיש לך כשרון" היא אמרה.
"מאיפה את מכירה אותי ומאיפה את יודעת את שמי עם רק הגעת אתמול?" שאלתי.
"קראתי את התיק שלך והבנתי שיש לך כשרון" היא אמרה בהחלטיות.
"איך הבנת את זה אם לא ראית אותי בחיים?" שאלתי.
היא היססה לרגע והתחילה להגיד: "פשוט תסמכי עליי, רק תבואי לשיעור ניסיון ותראי איך יוצא לך, תאהבי-תישארי, לא תאהבי- אל תישארי. שיעור ניסיון חינם, אין לך מה להפסיד" היא אמרה.
'כן בטח, אין לי מה להפסיד' אמרתי לעצמי בראש.
"אז את תבואי?" היא שאלה.
"אולי" אמרתי.
"טוב ביי" אמרתי.
"ביי" ג'מה אמרה.
יצאתי בצלצול שאומר שההפסקה נגמר ,אוו יופי לא הספקתי לאכול, אמרתי לעצמי והתקדמתי לחדר אומנות.
~יום רביעי~