התחלה חדשה – פרק 2

"למה הם ממשיכים להציק לי?" חשבתי לעצמי, "מכיתה ו' מציקים לי ואני בכיתה י"א, למה הם לא מתבגרים?!" התעצבנתי ממחשבותיי והחלטתי לעזוב את זה.
הסתכלתי על מסך האייפון והשעה הייתה 23:01, הלכתי להתקלח ולאר מכן הלכתי לישון.
~בוקר~
"אמילי, קומי את תאחרי לבית ספר" אמי קראה לי מלמטה.
"קמה" עניתי בחזרה.
צחצחתי שיניים, לבשתי ג'ינס שחור גבוהה, חולצת בית ספר אדומה ונעלי וואנס שחורות.
עשיתי צמה לצד והתאפרתי קליל. שמתי בושם וירדתי למטה.
"בוקר טוב אמא" אמרתי.
"בוקר טוב, חברות שלך התקשרו בדיוק" אמי אמרה.
"מי?" שאלתי בלחץ.
"רוני, אני חושבת, היא התקשרה להגיד שהיא מחכה לך בכניסה לבית ספר עם עוד 2 חברות שלך" היא אמרה.
"אהה, טוב" אמרתי בהיסוס, את האמת? פחדתי, פחדתי לבוא לעוד יום שמתעללים בי, אל תחשבו שאני מרחמת על עצמי, אני לא, אני מתעמתת איתם ומנסה ליהנות מהחיים אבל רוב החיים זה בריונות.
"טוב אמא הלכתי לבית ספר, ביי" אמרתי ונישקתי את אמי לשלום.
יצאתי מהבניין והלכתי לבית ספר .
'נו איפה את? אני מחכה לך פה כבר הרבה זמן בואיי כבר אין לי סובלנות אלייך" רוני שלחה לי הודעה.
"תחכי עוד קצת" עניתי וסגרתי את האייפון.
"זדייני" היא ענתה והתעלמתי מההודעה.
~בכניסה לבית ספר~
"תלמדי ללכת יותר מהר" לירון אמרה וליאור ורוני צחקו.
"ביי, יש צלצול, ביי" אמרתי והלכתי.
הם חסמו לי את הדלת ואמרו ביחד: ביי תגידי לחברות שלך, הוו רגע אין לך שכחנו".
המשכתי ללכת והגעתי לכיתה.
למדתי שעתיים גאוגרפיה-שעמום.
~צלצול להפסקה~
יצאתי מהכיתה לכיוון הפינה שמאחורי בית ספר- אהבתי את הפינה הזאת, היא הייתה נותנת לי תקווה שיש אנשים שיוכלו לעזור לי, לא היו מאחורי הבית ספר הרבה אנשים- אהבתי את השקט.
כעבור חצי שעה צלצול קטע את מחשבותיי ונאלצתי לקום וללכת לשיעור אומנות.
כאשר הגעתי לכיתה היה רשום על הדלת 'מייקל נאלץ לצאת לפנסיה- יש יועצת חדשה בכיתה 33 בקומה 2.
התעצבתי , אהבתי את מייקל, הוא היה קשיש נחמד שאהב לעזור אבל לכל עבודה יש סוף, מעניין מי היועצת החדשה….