התגעגעתם? – מצאתי את האהבה שלי (one direction) – פרק 15

מאירועי הפרק הקודם:
"אבל בסופו של דבר הוא יבין לא? הרי עברתי טראומה" אמרתי
"כן, אבל הוא לא יחכה לך לעד" אמרה עדי
~~
'מי אתה? ראיתי דמות מולי, הוא צחק, הוא נעלם, פתאום הוא הופיע מאחורי הסתובבתי, היה לו מסכה, הוא התקרב אלי
"מי אתה?" שאלתי
"אני הרבה אנשים.."
הוא המשיך להתקרב, המשכתי ללכת אחורה, הוא תפס לי את היד,
"אני מקבל את מה שרציתי…" הוא אמר
"מי אתה? מה אתה רוצה ממני?!"
"אני הולך להחזיר לך על כל מה שעשית לי" הוא אמר
"מה עשיתי לך?!" שאלתי אותו
"גרמת לכל כך הרבה, אנשים חושבים שאת שיחקת בי, שלא באמת אהבת אותי" הוא אמר
הוא התחיל להוריד את המסכה, שיט, זה הוא
אדם
הוא המשיך להתקרב אלי
"מה אתה רוצה ממני אדם?!" שאלתי
"מימך כלום…אני רוצה לקבל אותך בחזרה! ושכולם יפסיקו להשפיל אותי.." הוא אמר
הייתי עם מבט כועס
"למה שישפילו אותך, אתה הרבצת לי, אתה לא אהבת אותי, למה שאני יחזור אליך, המשכתי האלה, יש לי חבר עכשיו" אמרתי
"המתולתל? חח הוא יבגוד בך, או שאת תבגידי בו.."

פרק 15

"את בסדר?!" הסתכלתי על השעון, השעה 2:30 בלילה, הארי ישב לידי, מחזיק לי ביד
"מה קרה? למה אתה פה?" שאלתי
"את צרחת מתוך שינה ונשארתי להיות לידך בלילה" הוא אמר
"למה? למה לא הלכת לישון בבית שלך?" שאלתי עייפה
"כי רציתי להיות איתך, לשמור עליך" הוא אמר, חייכתי חיוך גדול, ואני די בטוחה שהסמקתי קשות
"אתה מושלם" אמרתי ונשקתי לו
"גם את" הוא אמר וחייך אלי
חזרתי לישון, הפעם בלי סיוטים…
~~
"רוני…. יפהשלי קומי" שמעתי קול
"מה…מ…מה השעה?" שאלתי
"תשע וחצי.." פתחתי את עיניי, ראיתי את הארי
"למה לא הלכת לבית ספר?" שאלתי בלחש
"רציתי להישאר איתך" אמר
"אבל בית ספר יותר חשוב…" אמרתי
"ממש לא"
"בשבילי כן" אמר ובא לתת לי נשיקה
"לא לא לא לא לא!" אמרתי
הוא נראה מבוהל
"לא צחצחתי שיניים" אמרתי
"חחח טוב" אמר
"בינתיים אני הולך הביתה להחליף בגדים ולהתקלח" אמר
"אוקיי ביי" אמרתי
"אוקיי את לא יכולה לעשות לי את זה" אמר וישר נישק אותי
"חחח איכס באמת" אמרתי
"אז עכשיו אני מגעיל?"
"לא לא לא !" אמרתי
"אני הולך לבכות בפינה!" אמר
"עכשיו הוא החבר הכי טוב שלי!" אמר
הלך לפינה של החדר והסתובב עם הגב אלי
"לא נו תחזור…" אמרתי בקול חמוד
"תתני לי לתת לך נשיקה?" שאל
"אמ…. נו.. כן.. אבל לא לשון!" אמרתי
"באסה… טוב טוב" אמר והסתובב
"ביי יפהשלי" אמר ונישק אותי
"ביי אהובי" אמרתי
הוא הלך, ועדי נכנסה לחדר
"גם את לא הלכת לבית ספר היום?!" שאלתי מופתעת
"רוני…. היום יום שבת" עדי אמרה
"מה?!" הסתכלתי בטלפון שהיה לידי, אוי נו באמת
"מה הוא אמר לך?" היא שאלה
"שהוא לא הלך לבית ספר ושאני יותר חשובה" אמרתי
"אוי חמוד… חבל שהיום יום שבת" עדי אמרה
"טוב טוב… חחח הוא עבד עלי" אמרתי
"לגמרי" אמרה