השירים שלי פרק 8

נקודת המבט של הארי:

התעוררתי בבוקר בשעה 8. אני דואג ללואי. הוא לא סיפר לי למה הוא לא הלך עם נייל אך הוא היה נראה כה שבור. הוא שתה בלי הפסקה אבל בכל זאת נשאר פיקח, מוזר.
התקדמתי לכיוון המקלחת שבחדרי ובדרך לוקח גם בגדים. כל אחד מהבנים קיבל חדר לעצמו. את האמת שדי התגעגעתי לחדר המשותף שהיה לנו לפני מעט זמן, אולי זה מעט מעצבן מחניק וצפוף אך זה היה כיף. אחרי מספר דקות בהן התארגנתי נייל נכנס לחדר.
"אתה בא לחדר האוכל?" שאל. הנהנתי ויצאנו שנינו מהחדר. דיברנו על אתמול על כל מה שקרה לשקד ולואי ועליו ועל אלה שהוא לא יודע מה לעשות כי מצד אחד אנחנו נעזוב בקרוב אבל הוא מרגיש אליה משהו חזק יותר מהדלקות סתמית, וברגע שהוא אמר את זה נזכרתי בי ובלינה גם אני עוזב לעזעזל!!! אחרי מספר דקות הגענו לחדר האוכל והתיישבנו ליד שאר הבנים. אחרי מעט זמן שמתי לב שלואי אינו איתנו. הודעתי להם שאני עולה שנייה לחדר של לואי לראות איפה הוא. לכולנו יש את המפתחות של כל החדרים כדי שנוכל להיכנס לחדר אחד של השני וכמובן שהיה רשום על כל אחד מהכרטיסים של איזה בן הוא שייך ומספר החדר.
אחרי מעט זמן הגעתי לחדרו של לואי. התכוונתי לפתוח את הדלת אך שמעתי אותו מדבר אל עצמו ולמרות שזה לא מוסרי מצאתי את עצמי מצוטט לו.
"למה אני מרגיש כל כך חרא? מה עשיתי לה בכלל? למה כואב לי כל כך בחזה? למה אני מרגיש כאילו הרצפה קורסת? למה?" שאל את עצמו. נכנסתי לחדר ולא האמנתי למראה עיניי. בקבוקי שתייה מפוזרים ברחבי החדר, שלוליות של אלכוהול היו מפוזרות על הרצפה ועל המיטה, חפצים היו שבורים ובגדים היו מפוזרים על הרצפה. לואי עצמו ישב כשגבו שעון הקיר ממול למיטה כשבקבוק בידו, עיניו היו נפוחות ודמעות מלוחות יצאו מהן, בגדיו היו מסריחים מאלכוהול ושערו היה פרוע ומבולגן. התקדמתי אליו מהר לוקח את הבקבוק מידו ומרים אותו לכיוון המקלחת.
"תעזוב אותי הארי" הוא מלמל בקושי. הוא היה כה מותש שאפילו לא נלחם בי כאשר גררתי אותו למקלחת. מצבו עד כדי כך גרוע?
אחרי מספר דקות בהן קילחתי אותו, הלבשתי אותו והזמנתי שירות חדרים, התחלתי לדבר איתו.
"מה קרה לך?" שאלתי. הוא היה נראה כה רע. מה עובר עליו?
"הארי, אני מבטיח שאני יספר לך אבל עכשיו אתה יכול לקחת אותי לחדר שלך? אני רוצה לישון. לא נרדמתי כל הלילה" אמר וניסה להילחם בעיניו שנעצמו כל מספר שניות. נאנחתי. הוא באמת עייף.
הלכנו לחדר שלי ונתתי לו לישון.
"מה קרה? איפה אתה ולואי?" הודעה נשלחה לאייפון 4 שלי מליאם. עניתי לו שלואי לא מרגיש טוב ושהוא הלך לישון ושנלך לעבודה היום בלדיו, הרי גם ככה אנחנו רק כותבים שירים עכשיו אנחנו לא מקליטים היום כלום. ובזמן שהלכתי אליהם התחלתי לחשוב על כל מה שקרה. על לואי ושקד, על נייל ואלה ועליי ועל לינה וברגע שחשבתי עליה הוצאתי מהר את האייפון שלי רוצה לשלוח לה הודעה אל נזכרתי שלא החלפנו אתמול טלפונים. לעזאזל!!!