השירים שלי פרק 4

פרק 4:
"שקד אפשר לדבר איתך שנייה בצד?" שאלו אוליב, לינה, אביה ואלה במקהלה. הנהנתי עדיין חושבת על לואי , מודעת למה שמצפה לי. "אפשר לדעת מה וואן דיירקשן עושים פה? איתנו?" שאלה אוליב וכולן הנהנו. "אפשר לדעת איך אתן מכירות אותן ולמה את אביה צעקת וגמגמת כשהם נכנסו לאוטו?" עניתי בשאלה אליהן. איך זה שכולן מכירות אותן ואני לא? "אנחנו ראינו את התוכנית שהם השתתפו בה בזמן שאת היית בוכה על תובל בחדר וגם שכבר הפסקת לבכות לא היית רואה את זה כי היית שקועה מידי בעבודה למעשה לא מזמן שודר פרק הגמר של התכנית שלהם" ענתה לי אלה. תשובתה מעט העציבה אותי אך לא כאבה כלל כמו שהייתה מכאיבה לי פעם. אני מתחילה להתגבר על תובל לחלוטין? שאלה עלתה במוחי ומעט שמחה אותי.
"עכשיו הבנתי ולגבי השאלה שלכן הם באו להקליט אלבום היום אז עבדתי איתם על סוגי השירים שהם רוצים ובזמן שעבדנו הכרנו אחד השני ומסתבר שהם ממש מצחיקים ונחמדים" 'אמרתי ומחשבה קפצה למוחי 'הם נמצאים בתהילה במשך עונה שלמה של סדרה בטלויזיה זה אומר שהם לא ישתנו גם עכשיו' המחשבה הזאת גרמה לי לחייך. והבנות הסתכלו עליי מוזר. "דבר ראשון זה עדיין לא מסביר למה הם פה ודבר שני למה את מחייכת?" שאלה לינה. "הם פה כי הם תכננו את היציאה הזאת והזמינו גם אותי אז הזמנתי גם אתכן ואני מחייכת כי נזכרתי בבדיחה שלואי ספר" אמרתי ונזכרתי שלואי רואה אותי רק בתור ידידה. ליבי החל להתכווץ בכאב בחזי וזה הלחיץ אותי. למה אני מרגישה אל לואי הרבה מעבר להידלקות? ואיך זה קורה כשאני מכירה אותו רק יום אחד? מחשבות החלו לרוץ במוחי בזמן שהתקדמנו לכיוון הבנים. החלטתי לבחון את כולם כדי להשקיט את המחשבות במוחי. נייל ואלה דיברו ביניהם ויכולתי לראות ששניהם מעט סמוקים ונבוכים, הם יהיו זוג. אביה וזאין דיברו והיה אפשר להבחין בניצוצות עפים ביניהם וכך גם ליאם ואוליב והארי ולינה ודני היה עם איזה בחורה, כנרא מנסה להמשיך הלאה. הייתי מאושרת בשבילן באמת אך חששתי. הן חוו חוויות קשות, לכולנו היה צרות עם הבנים כולם היו כל כך מגעילים! אני רק מקווה שהם לא יפגעו בהן כי כולנו -הבנות- חווינו שברון לב מבין הכואבים שבהם. "שקד תגידי מה זה המועדון הזה?" אמר לי לואי כאשר התקדם לכיווני. חייכתי אליו חיוך קטן, כי למרות שניסתי לא יכולתי שלא לחייך שהוא דבר איתי. "זה אחד המעדונים כל הסלבס באים לפה" אמרתי.
"נראה לך נעבור סלקציה?" שאל אותי לואי וגרם ליו לגחך ' אתה גורם לדוגמני על להראות מכוערים לידך ואתה עוד דואג לסלקציה' חשבתי.
"אותי תמיד מכניסים לגבייך אני לא כל כך בטוחה" עניתי לו בקול ציני וקרצתי לו שיבין שצחקתי.
"אם אותם מכניסים אז זה אומר שכל אחד מכניסים" אמר ציני גם הוא וקרץ אליי. אוץ', זה כאב.
"טוב אין לי מה לענות לזה" עניתי מובסת כשחיוך רחב היה פרוס על פניי. הוא חייך אליי חיוך -סקסי- ניצחון. בהיתי בו מספר דקות כשחיוך על פניי החיוך שלו גרם לליבי לדהור בחזי ופרפרים להתעופף בבטני. התחלתי לבחון את פניו בהיתי מספר שניות בשפתיו -שהרצון להרגיש אותן על שפתיי היה קשה מידי- וכשהגעתי לעיניו טבעתי. עיניו היו בצבע כחול טורקיז מין צבע לא כל כך מוכר, שפשוט משך אותי. לאט לאט התקרבנו אחד לשני ובדיוק כשחשבתי שאני יחוש את מגע שפתיו דני צעק לנו מכניסת המועדון ש'כולם כבר בפנים ושנבוא כבר'. התרחקנו אחד מהשני ונכסנו למועדון שחיוכים מלאי מבוכה עולים על שפתינו ולמרות שחייכתי מעט יכולתי לחוש את ליבי מתכווץ באכזבה.

נקודת המבט של לינה:

הארי ואני דיברנו ורקדנו כל הערב. הוא פלירטט (או איך שלא רושמים את זה) כל הערב ושמתי לב לזה. אני לא יכולה לשקר ולהגיד שלא הרגשתי אליו משהו כי הרגשתי אליו משהו חזק וזה מה שמפחיד אותי. מאד החבר הקודם שלי לא יצאתי עם אף אחד. פחדתי להפגע כמו שנפגעתי ממנו, כי אולי הוא לא בגד בי אך מה שעשה היה יותר גרוע מכל בגידה שיש. התחלתי לשקוע במחשבות ולא שמתי לב שהארי מתחיל להתקרב אליי יותר מידי. לפתע הרגשתי את שפתיו של הארי על שלי ובמקום להתנתק ולהתנצל שזה לא מתאים, זרמתי. ליבי דהר בחזי בטני התמלאה פרפרים והיה לי חם. כשהתנתקנו כדי לנשום חשבתי אם כדי לי להכנס לקשר כזה עם הארי או להתנצל ולסגת עכשיו. משום מה הרגשתי שכדי לי לבטוח בהארי וכדי לי להכנס לתוך מערכת יחסים איתו.
"אז מה הנשיקה הזאת אומרת?" שאלתי כדי לדעתמה הנשיקה הזאת הייתה בשבילו.
"לא יכולתי להתאפק יותר. לינה אני יודע שאנחנו מכירים משהו כמו שעה שעתיים אבל אני מרגיש אלייך משהו חזק, את רוצה להיות חברה שלי?" שאל הארי. למרות שעדיין הייתי מעט מהוססת, חייכתי ולחשתי אליו 'כן' קלוש ומשם הערב רק הלך והשתפר.

נקודת מבט של שקד:

דיברתי עם אדם לווין שהודה לי על כתיבת האלבום החדש שלו ושל להקתו. אדם לווין היה אחד הזמרים הבודדים שבאמת נהנתי ליצור איתם כי הוא באמת ידע לשיר וגם ממש עזר לי בכתיבה הוא היה נחמד ומצחיק וגם זה ששנינו יהודים גרם לנו להתחבר -דיברנו על כל מיני דברים שקשורים לדת וכאלה- הוא לא נתן לתהילה לעלות לו לראש. אחרי מספר דקות שדיברנו הלכתי לראות איפה דני, כדי לדבר איתו על מה שקרה בכניסה. אחרי מספר דקות שלא מצאתי אותו הלכתי לשירותים כדי לתקן מעט את האיפור אך מה או יותר נכון לומר מי שמצאתי שם לא היה אחר מאשר לואי כשמסביב למותניו כרוכות רגליים נשיות חשופות ופיו עסוק בצווארה של אותה בחורה. רצתי משם כשדמעות בעיני. ליבי התכווץ בכאב, בטני התמלאה באלפי רגשות, כל גופי כאב והתמונה שלהם ביחד בשירותים הסתחררה בראשי יחד עם המחשבה שלואי כן רואה אותי רק בתור ידידה וזהו.