הרשימה השחורה של וואן דיירקשן

~לכל הדיירקשנריות – אנא אל תעלבו. הכל מאהבה.~

"אני לא מאמין!" קרא נייל.
"מה הפעם?" שאל הארי.
"עוד סיפור עלינו! עוד פעם אנחנו מתאהבים באיזה משהי!" קרא נייל.
"מי הפעם בר המזל?" שאל לואי.
"הפעם זה ליאם," אמר נייל.
"מה עשיתי?" שאל ליאם.
"אוף, זה מחרפן אותי," אמר זאיין. "לא משנה את מי אנחנו אוהבים – המעריצות שלנו מנסות לחסל אותה כי הן רוצות אותנו.
"כן," אמר הארי. "את החברה האמיתית שלי הרגו כשיצאנו לדייט רומנטי!"
"את החברה שלי רצחו כשאני והיא קפצנו בנג'י," אמר ליאם.
"אתם יודעים, למעשה, כל מי שלא נהיה איתה תמות על ידי מעריצות," אמר הארי. "זה נותן לי רעיון."
"כן?" שאל לואי.
"בואו נתחיל עם אנשים שאנחנו רוצים שימותו, וככה הם ימותו וזאת לא תהיה אשמתנו!" קרא הארי.
"רעיון מעולה!" הכריז נייל. "אני אחגוג את הרעיון על ידי צביעת השיער לבלונד!"
"שוב פעם?! כמה כסף אתה מוציא בשנה על צבע לשיער?!" שאל ליאם.
"אהההה… מה זה משנה?! אנחנו מרוויחים מיליארדים ליום, מה אכפת לך כמה אני מוציא על צבע לשיער?"
"יש בזה משהו," אישר ליאם.
"בואו נתחיל עם אנשים שאנחנו רוצים שימותו!" קרא הארי. "אני אתחיל עם ג'סטין ביבר. ככה תהיה לנו פחות תחרות."
"ואני אתחיל עם מחמוד אחמדינג'אד!" קרא לואי.
"ג'ייקוב מדמדומים!" קרא ליאם.
כולם בהו בו.
"מה, טים אדוארד שולט," אמר ליאם.
"אתה יודע, אחי… יש דברים שפשוט עדיף שלא לומר," אמר זאיין.
"כן," הסכים נייל, תוך כדי צביעת הגבות שלו באף בבלונד.
"אז עם מי עוד נתחיל?" שאל זאיין.
"אין לי מושג," אמר נייל, והתחיל לצבוע את הריסים שלו בבלונד.
"למה אתה בכלל צובע לבלונד?!" שאל ליאם.
"אהה… זה כי אני רוצה להיות אפרוח," אמר נייל.
"למה?" תהה הארי.
"זה בגלל שתמיד אמרו לי שאפרוחים הם חמודים."
"אתה אידיוט."
"לא הכחשתי את זה מעולם," אישר נייל, והתחיל לצבוע את השיערות שבאף שלו בבלונד.
"עם מי אני אתחיל?" שאל זאיין.
"תתחיל עם לואי!" קרא ליאם.
לואי בהה בו בתדהמה.
"אתה רוצה שאני אמות?!" שאל לואי.
"לא, זה סתם יהיה מצחיק לראות את שניכם ביחד," אמר ליאם.
"אני מוכרח להסכים עם זה," אישר זאיין.
"אז קבענו?" שאל הארי. "יוצאים לדייטים קטלניים עכ…שיו!"
"רגע, עוד לא סיימתי!" קרא נייל, והתחיל לצבוע לבלונד גם את שיערות בית השחי שלו.
"אני כל כך הולך מכאן…" מלמל הארי, וכולם עזבו מלבד נייל שהיה עסוק בצביעת השיער שעל הידיים שלו בבלונד…
"חכו לי!" קרא נייל, ורץ אחריהם מהדלת.