הקדמה לסיפור חדש על 1D

-מנקודת המבט של קייסי-

״קומי כבר!״ ברנדון צעק לי מרביץ לי עים הכרית בראש
״לללאאאאא.תן לי לישון!״ אמרתי ושמתי את הפנים שלי מתחת לכרית
״קומי קומי קומי קומי קומי קומי קומי קומי קומי קומי״ ברנדון המשיך לעצבן הוא בן 18 אבל מתנהג כמו בן 3!
״קייס?״ הוא שאל
״הממ?״ עניתי עדיין חצי ישנה
״קומי!״ הוא צעק לי באוזן
״אוח״ נאנחתי וחזרתי לישון
״קומי״ ברנדון הרביץ לי עים הכרית בראש
״אני ערה״ אמרתי בעצלנות
״קומי״ ברנדון הרביץ לי עים הכרית בראש בפעם השניה
״אני ערה״ אמרתי בעצלנות בפעם השניה
״קומי״ ברנדון הרביץ לי עים הכרית בראש עוד פעם
״אני ערה״ אמרתי בעצלנות עוד פעם
״קומי״ ברנדון שוב הרביץ לי עים הכרית בראש
״אני ערה״ ושוב אמרתי בעצלנות
״קומי״ ברנדון הרביץ לי עים הכרית בראש
״אני ערה!״ צעקתי והרמתי את הראש
טעות נוראה
״תחשבי מהר!״ הוא אמר ניצל את ההזדמנות וזרק לי את הכרית לפנים. מהמכה עפתי אחורה ונפלתי על הקצה של המיטה
קמתי מהמיטה וכל אחד הלך להתארגן כמובן שרבנו מי במקלחת כמו כל הזמן כמו כל בוקר גם כשאמא ואבא היו פה וליפני הכל כשהיינו רק בני 6 ו7
התארגנו וירדנו למטבח לאכול הרוחת בוקר וברנדון החליט שזה יהיה מצחיק לזרוק עליי כרית בפרצוף כשניכנסתי למטבח
״וואוו תיזהר אני בהריון!״ אמרתי מזכירה לו
״כן מהזבל הזה״ ברנדון אמר בזילזול, זה היה ברור שהוא שונא את זאין ואני לא מאשימה אותו… אחרי כל מה שקרה
״אני יודעת אבל זה לא באשמתו…ועכשיו הוא יעזור לי עים טיי״ אמרתי
״כן אבל יש לו עוד 8 חודשים להתחרט על זה וזה דיי הרבה זמן״ ברנדון אמר
״זאין בחור טוב אני לא חושבת שהוא יעשה דבר כזה…״ אמרתי מנסה להצדיק את זאין למרות שזה היה קשה מאוד
״בטח בחור טוב קייסי״ הוא אמר בצניות השפלתי את הראש ונתתי לו להמשיך ״קייסי, הוא הכניס אותך להריון…״
״הוא לא יעזוב אותי!״ צעקתי עליו
״הוא עזב אותך פעם והוא עלול לעזוב אותך שוב! דיי כבר את לא רוצה להתמודד עים זה לבד נכון?״ ברנדון שאל
״אבל הוא לא יעזוב אותי…״ אמרתי בשקט
״בבקשה״ ברנדון אמר ״אים את יודעת שהוא לא יעזוב אותך, סימן שאת לא מכירה אותו…את באמת חושבת שהיהיה לו עצבים להתמןדד עים זה? קייסי הוא בן 17,18 מעניין אותו בחורות שתיה ובילויים לא לגדל תינוקות…״ ברנדון אמר
שמתי את הספל קפה שלי על השולחן ושמתי את המעיל שלי ליד הדלת ״בוא נצא מפה כבר״ אמרתי ויצאנו למכונית של ברנדון
נסענו לבית ספר
״היום יש לי הרבה עבודה בקולג׳ אז תידאגי שמישהו יסיע אותך הביתה״ ברנדון אמר ויצאתי מהמכונית
״זה בסדר אני פשוט אבקש מ-״ הוא נאנח ״זאין…״ אמרתי וסגרתי את הדלת
״ביי״ הוא אמר ונסע
טוב ההצגה מתחילה…
״ביי״ אמרתי סגרתי את הדלת של המכונית והתקדמתי לכיוון הכניסה של הבית ספר. טוב בואו נתחיל בהצגה…
״היי בייב״ זאין אמר מאחוריי ונישק אותי בלחי
״היי״ אמרתי בחיוך
״אז איך את?״ זאין שאל
״אמממ אני חושבת שבסדר״ עניתי לא מבינה
״עים התינוק…״ הוא הסביר את עצמו
״אה אממ קצת הקאות אבל בסדר אני מניחה״ אמרתי
״אוו תיראו את הזוג המתוק פה״ ברוק באה נידחפת בינינו מחבקת כל אחד עים יד אחת
״דווקא להפריע?״ זאין שאל
״בשביל זה אני חיה״ ברוק אמרה צוחקת
״אה הינה ליאם.ביי ברוק,ביי בייב״ זאין אמר נישק אותי בשפתיים והלך
״אז…איך את?״ ברוק שאלה
״בסדר,ברנדון שוב הרצה לי על זאין ועד כמה שהוא לא טוב בשבילי,ואיך נהרסו לי החיים״ אמרתי נאנחת
״טוב בואי נדבר על משהו אחר! ראית משטרת האופנה אתמול?ג׳ואן הרגה אותי!״ ברוק אמרה משנה את הנושא לגמרי
״נכון איך שהיא דיברה על בילי,זה היה כזה מצחיק!״ אמרתי צוחקת

-מנקודת מבט של ג׳וסלין-

פתחתי את הלוקר שלי מוציאה את סיפרי מתמטיקה. אין לי כוח היום לכלום,הפעם הדגל האדום בא חזק (דגל אדום=מחזור)
״ג׳וסלי!״ שמעתי את לואי קורא לי. אוח שוב פעם המעצבן הזה? חושב שהוא מצחיק גם כן…
״זה ג׳וסלין או ג׳וס. ומה אתה רוצה?״ אמרתי בלי סבלנות
״כן… הרעיון שלך למחזה,לא אהבתי תצתרכי לשנות אותו״ הוא אמר כיאילו כלום
״מזאת אומרת לשנות אותו?״ שאלתי ורמת העצבים שלי עלתה ל8 לא משנה שרק מלראות רמת העצבים שלי עולה ל7
״המחזה, הוא אמממ איך לומר? מגעיל,מכוער ואני מעדיף שכלב יכתוב לי את התסריט״ לואי אמר. שוואפ (בתרגום זה שחצן פשוט זה נישמע יותר טוב באנגלית-הערת הכותבת)
״טוב תקשיב,זה שאתה הופעתה עים שורה באיזה סרט מזויין לא אומר שאתה יכול להכתיב לי את התסריט. אני כותבת את התסריט לא אתה אז אים זה לא מוצא חן בעינך אתה יכול לצאת מהמחזה ו,או לעשות מחזה משלך. מה שאתה בוחר זה לא מעניין אותי אבל אים אתה מעדיף להישאר במחזה שלי תשחק לפי התסריט שלי. לא רוצה אתה מוזמן לעזוב ולעשות לך מחזה משלך״ אמרתי עצבנית וטרקתי את דלת הלוקר שלי בחוזקה
״את יודעת מה זה בדיוק מה שאני אעשה״ לואי אמר נגע לי באף והלך ממני
סוף סוף,ניג׳ס…

-מנקודת המבט של טרייסי-

״אז בתביעה הזאת את תצתרכי להראות הכי מצטערת שיש ברור?״ קרי הסבירה לי
״אוקי״ אמרתי מבינה ומהנהנת
״כל הזמן תסתכלי למטה כיאילו את מצטערת תמיד תגידי כן גברתי או לא גברתי אל תראי בטוחה בעצמך תראי מתנצלת אל תסתכלי על בעל המועדון הזה אל תסתכלי על המושבעים תסתכלי אך ורק למטה עליי ואים אני מסמנת לך אז על השופטת במבט עצוב ומצטער. כמו שאני רואה אין לנו ממש מה לעשות יש הוחכות שאת השתמשת בסמים והשתכרת מתחת לגיל המותר ושברת דברים זה לא ממש עוזר אבל הברמן לא ביקש תעודת זהות?״ קרי הסבירה ושאלה
״אממ לא, האמת שהוא התחיל איתי הוא הציע לי ואמר על חשבון הבית…״ אמרתי
״יופי זאת נקודה חשובה וזה הולך לעזור לנו במשפט״ היא אמרה
״מה לגבי הילדים האחרים? מקס טורי קורטני ניקול קורי מאט וטום?״ שאלתי זה לא שאני כל כך דואגת להם פשוט הם יסתכלו עליי כזבל אים הם יכנסו לכלא או יקבלו עבודות שרות
״קורי וטורי תאומים נכון? בן ובת?״ היא שאלה
״כן״ אמרתי
״בטח גם הם יבקשו עורך דין ואני לא בטוחה לגבי השאר״ היא אמרה
״כן קורי וטורי מליונרים הם על בטוח ביקשו עורך דין״ אמרתי והיא הנהנה
״טוב בואי נחזור לגבי מה שיכול לעזור לך בתביעה אוקי?״ היא שאלה והתחלתי לספר לה כל מה שקרה מההתחלה

-מנקידת המבט של הארי-

״אז בייב ניתראה מחר?״ שאלתי את קורטני
״כן בטח״ היא אמרה ונישקה אותי
״טוב אני חייב ללכת לשיעור מדעים, ביי בייב״ אמרתי והלכתי
״ביי,אתגעגע אליך״ היא אמרה בקול סקסי
״אני יותר״ אמרתי ונישקתי אותה נשיקה קצרה והלכתי
התקדמתי לכיוון ג׳סיקה
״היי מתוקה״ אמרתי ונישקתי אותה בפה
״היי חתיך״ היא אמרה וכרכה את הידיים שלה סביב העורף שלי
״אז אנחנו ניפגשים היום?״ שאלתי בחיוך
״בטח. תאסוף אותי בשמונה?״ היא שאלה
״קבענו״ אמרתי ״אוי שיט אני מאחר למתמטיקה והמורה הולכת להרוג אותי ביי מתוקה״ אמרתי
הלכתי לכיוון המעבדה
התקדמתי לעבר קיי מזמן שהיא כתבה משהו על השולחן כשהיא לא יושבת על הכיסא
עברתי מאחוריה והיא שמה לב אליי הסתכלתי לה על התחת
״היי יפה״ אמרתי ונישקתי אותה נשיקה שהפכה לצרפתית
״היום אתה עוזר לי עים שיעורי צרפתית?״ היא שאלה. שנינו יודעים אחך זה יגמר, לא שאני לא שמח שזה ניגמר ככה תמיד…
״אחרי הלימודים? אבל אני יכול רק עד שש״ אמרתי. אני לא יכול לאחר לדייט עים ג׳סיקה
״תודה״ היא אמרה ונישקה אותי
״טוב אני הלכתי לשיעור מתמטיקה כשאני אסיים את הלימודים אני אדבר איתך ביי״ אמרתי ויצאתי מהמעבדה לכיוון כיתת מתמטיקה