הסיפור הראשון שלי עם וואן די… פרק עשרים ןאחד..

נ.מ נעה
הרגשתי שזהו זה אני מוכנה למסןר את הבתולים שלי…. בלי יותר מדי פירוטים זה קרה. זה כאב אבל היה מדהים… בדיוק שנשכבנו על המיטה נייל נכנס…
"אהההה"  צעקתי כמו מטורפת והוא יצא..
" יואו נעה ממש סליחה" הוא אמר וברח.
"חח איזה פדיחות" זאין אמר…
אחרי כמה דקות נרדמנו…
נ.מ זאין
-בוקר-
קמתי בבוקר ושמתי לב שנעה לא לידי אבל שמעתי את המים במקלחת.. הזזתי את השמיכה וראיתי כתם דם ואז הבנתי אני זה שלקח את בתוליה…
החלפתי מצעים ושמתי את הישנים בכביסה.. בדיוק שמעתי שהמים נסגרו..
"זאין זה ממש מביך אבל שכחתי מגבת יש מצב שאתה מביא לי אחת?" שמעתי את נעה אומרת..
"ברור שאני יכול אבל את יודעת שאת יכולה לצאת ככה" אמרתי בשעשןע.
"ברור שאני יכולה השאלה עם אני רוצה?!" היא ענתה לי.
"ואת רןצה?" שאלתי..
"לא.. עכשיו תביא לי מגבת.." היא אמרה
נכנסתי וראיתי שהיא רועדת עטפתי אותה במגבת וחיבקתי אותה…
הלכנו לארוחת בוקר..ובדרך הלכתי לחדר כביסה לשים כמה בגדים בדיוק אלי עשתה כביסה…
"היי אלי" אמרתי..
"זאין קרה משהו אתמול?" היא שאלה בחשדנות.
"לא לא קרה כלום…" אמרתי..
"אז מה זה?" היא אמרה והראתה לי את הסדין. עוד לפני שהספקתי להגיב היא המשיכה לדבר.
"זאין אני נשבעת לך שאם עוללת לה משהו הכי קטן אפילו אני ירצח אותך!" אני התחלתי לצחוק…
"מה מצחיק?" אלי שאלה..
"אל תגלי לאף אחד.." אמרתי
"טןב נו תמשיך.." היא אמרה מסוקרנת מתמיד…
"זה "הצבעתי על הסדין… "זה הבתולים שלה.." אמרתי ואלי פתחה את הפה בהפתעה..