הנער ששינה את חיי-פרק 4

היי בנות אני יודעת שאני לא מעלה הרבה
אני קצת עמוסה אבל מאחרי יום כיפור אני יעלה
הרבה הרבה יותר!! ואני צריכה עזרה חברה שלי
טסה לחודש ושבוע והיא רוצה שאני יכין לה מחברת
טיסה בנושא וואן דיירקשן !! לכל מי שיש רעיונות
אני ישמח אם תשתפו אותי:)

השיעור עבר כרגיל ונגמר אחרי שעתיים משעממות +
אני:״תקשיבו בנות אתם באות אליי היום״
מאק:״מאיפה העובדה הזאת?״
אני:״העובדה היא גם שאמא שלי רוצה שאני יביא את וואן דיירקשן הביתה!!״ אמרתי בעצבנות
לין:״מעריצה?״
אני:״דאגנית״
יובל:״אמא לתפארת מדינת ישראל!״
אני:״כבר ממזמן את לא גרה בישראל חמודית״ אמרתי לה כן יובל באה מישראל..
מיקה:״טוב נגמרה ההפסקה אחרי השעתיים האלה הולכים הביתה אז נתאסף בשער טוב?״
כולנו:״טוב״ כל אחת הלכה לשיעור שלה ולצערי היום אף אחת לא הביתה איתי אבל בלה המגעילה כן היתה איתי
בלה:״היי חיימשלי״
אני:״מה את רוצה?״
בלה:״סתם לדבר עם חברה שלי!״
אני:״פתאום אנינחברה שלך, תגידי את האמת זה בגלל הבנים?״
בלה:״איזה בנים?״ היא עשתה את עצמה לא מבינה
אני:״אל תצאי מטומטמת , זה בגלל וואן דיירקשן?״
בלה:״חס וחלילה שאני ינצל אותך?! מימאמר דבר כזה?!״ היא אמרה ויכלו לראות על הדיבור שלה וההתנהגות שהיא כל כל משקרת המורה נכנסה ובלה עפה מהמקום שלי עברו השעתיים ונפגשתי עם הבנטת בשער
אני:״רגע, אני יתקשר לבנים״ אמרתי וחייגתי את הבית שלהם
לואי:״הלו הלו הלו מדבר אנוכי״ הוא אמר בקול מצחיק ושמעתי צעקות ברקע
אני:״היי זאת אלינור״ אמרתי בצחוק
לואי:״בנייםםםם אלינור בטלפון!!!״ הוא צעק ופתאום היה שקט
הארי:״היי אלינור!״ הארי חטף ללואי את הטלפון מהיד
אני:״הי תקשיב״
כולם:״מקשיבים!!!״ הם אמרו
אני:״אני על רמקול?״
כולם:״כןן!!!״
אני:״מעולה טוב אז אמא שלי ראתה את התמונה בעיתון וו…״
ליאם:״היא לא מרשה לך להיפגש איתנו?״ הוא קטע אותי
אני:״ראבק משפט אי אפשר לסיים״
זאיין:״סליחה.. תמשיכייי!!״
אני:״היא אמרה שאם אני רוצה להמשיך להיפגש איתכם..״
נייל:״ואת רוצה״
אני:״שקט!!!!! אז אם אני רוצה להמשיך להיפגש איתכם היא צריכה לפגוש אותכם לפי דעתי אחותי שיחדה אותה..״
הארי:״למה?״
אני:״כי היא מעריצה שלכם״
לואי:״ואמא שלך?״
אני:״נראלי שהיא מעריצה בסתר״
זאיין:״שיואו אמא קולית״
אני:״בכל מקרה, מתי אתם תוכלו לבוא אליי?״
הארי:״היום, עכשיו, מיד!!״
אני:״טוב אני גרה בהלרוד 134״
זאיין:״אוקי ביי!״
אני:״רגע אבל… אל תבואו עכשיו כי אני עוד לא בבית!!!״ אמרתי בעצבנות אחרי שהם נתקו
מיקה:״מה הבעיה?״
אני:״המשפחה שלי כל כך תעשה לי פאדיחות, בואו מהר ננסה להגיע לפניהם, לא שזה יצליח״ אמרתי בעצבנות והצחלתי ללכת מהר הגענו אחרי רבע שעה
~דפקתי בדלת~ לא פתחו לי
~דפקתי שוב~ לא פתחו לי
אהי:״תפתחו לי כבר!!!!״ צרחתי ואלה פתחה לי את הדלת עם חיוך מוגזם
אני:״מה את מאושרת כל כל?״
אלה:״הבנים הגיעו!!!״
אני:״מה?!?!״ מעקתי ונכנסתי בריתה לבית שחכתי לגמרי כבר מהבנות זרקתי את התיק איפשהו ורצתי למטבח ראיתי אותם שם מדברים וצוחקים.
אבא:״היי!! הנה את!!״
אמא:״הנה אתם!!״ היא אמרה כשראתה את הבנות מאחורי
אני:״חסר לכם אם עשיתם פאדיחות!!״ אמרתי והלכתי לשבת ורק אז קלטתי שהבנים מסתקלים באלבום תמונות שלי כשהייתי קטנה !!!
אני:״אומיגד, אמא , אבא אתם הורים מתים״ אמרתי וכיסיתי את הפנים שלי מבושה
הארי:״מה?? תראי איזה חמודה את!!״ הוא אמר הסתכלתי על הצמונה וזה היה תמונה שלי קטנה במקלחת
אני:״עד כאן!!״ חטפתי את האלבום והחזרתי אותו למקום
לין:״את באמת היית חמודה..״
אני:״הייתי?״
מאק:״משהו קרה בשנים האלה״
אני:״להרגיע, אז זה מה שעשיתם כל הזמן? ראיתם תמונות שלי??״
נייל:״יאפ״
אני:״כמה זמן אתם כאן?״
ליאם:״רבע שעה״
אני:״אויי ואביי, חכו חכו אני ראה לכם מזה״ אמרתי מסתכלת על אמא אבא ואלה שמתפוצצים מצחוק
אני:״זה היה הרעיון שלך נכון?״ אמרתי מתקרבת לאלה
אלה:״אולי… טוב כן!״
אני:״אחרישאין כאן אף אחד את תמצאי את עצמך מתה״ אמרתי וחזרתי לשבת
אמא:״טוב אז החלטנו שאת יכולה להמשיך להיפגש איתם״
אני:״ייאיי!! רגע מזה החטלנו?! אתם לא מחליטים אם אני יפגש איתם או לא!״
אבא:״אל תיהי בטוחה כל כך״
זאיין:״עד שהייתי מפורסם אמא שלי לא הסכימה שתהיה לי חברה בלי שהיא תראה אותה קודם״
יובל:״ומה השתבש?״
זאיין:״אני מפורסם, זה כבר שונה..״
אני:״טוב אזזזזז אנחנו יכולים כבר ללכת מהמטבח המכצבן הזה??״
לואי:״בוא נצא לטיול!!״ הוא אמר בהתלהבות
אני:״אוקי..״ אמרתי ויצאנו דיברנו וקישקשנו כשהחשיך הלכנו
לאיזה פארק והתיישבנו על הספסל.