המירוץ למיליון (הגרסא שלי ושל הארי) פרק 5

"אני זורקת ואתה מחפש?” שאלתי את הארי
"לא. אני זורק ואת מחפשת" הוא קבע ואני הסכמתי. הגענו לשם והיו שם כמה מליוני עגבניות.
הארי התחיל לזרוק חזק על כל אלה שהיו מולנו ואני התפוצצתי מצחוק עד שגם בי התחילו לפגוע.
~~~אחרי רבע שעה של ייסורים קשים~~~
"אחח!! לא על הראש!!! דיי כבר!! כוסעמק!!!” צרחתי את נשמתי על הזורקים
הם רק צחקו והמשיכו לזרוק, אפילו יותר חזק ממה שהם זרקו מקודם.
"אחח יא חבורה של מאדר פאקרס!!” צרחתי שחטפתי עוד עגבנייה לראש.
~~~מאחורי הקלעים, בראיון האישי, על כל מה שקרה במשך היום~~~
"בשלב כלשהוא התחיל להימאס לי אז תפסתי כמה עגבניות ופשוט פוצצתי להם את האימ-אמא.
זה היה כזה מצחיק! אני מאוד מקווה שהם למדו לקח!” אמרתי למראיינת שישבה מולנו
"וואו. זה היה כזה סקסי! היא נראתה כלכך טוב!!” הארי פתאום אמר ואני הסמקתי
"על מה אתה מדבר?” המראיינת שאלה אותו מנסה להוציא ממנו עוד מידע.
"על הכל! על איך שהיא פוצצה אותם, ועל איך שהמיץ על העגבניות נזל עליה..” הוא אמר בוהה בי
"הארי!!” סיננתי
"מה? אני רק אומר את האמת!” הוא היתמם
"פשוט תסתום!” נבחתי עליו והמשכנו להתווכח במשך עוד כמה דקות.
~~~חזרה למירוץ~~~
הפסדנו בדו-קרב הראשון, וגם בשני, אבל בשלישי סופסוף מצאתי את הרמז המגעיל הזה!
תפסנו מונית ונסענו מהר ליעד הבא שלנו.
קראנו את המשימה ומצאנו בחורה. הארי עשה לה שק-קמח ופלרטט איתה ומשום מה זה הציק לי
"הארי! תתרכז! תפסיק כבר לפלרטט איתה!” משכתי את תשומת ליבו
~~~מאחורי הקלעים, ראיון אישי~~~
"והיא כל שנייה אומרת לי- הארי תפסיק לפלרטט איתה! הארי תפסיק לעשות לה עיניים הארי תפסיק ל-” הארי אמר ואני קטעתי אותו
"כי.. מה אתה רוצה?? אתה דפוק ולא התרכזת במשימה, והייתי צריכה להעיר אותך!!” אמרתי לו מעוצבנת
"לי יש הרגשה שאת מקנאת" המראיינת פתאום התערבה
"את יודעת? את גורמת לי לתעב אותך מיום ליום" זרקתי לה ויצאתי החוצה לפני ששברתי לה את הארי על הראש. אבל.. למה אני ממשיכה להכחיש? הרי היא צודקת. לא יעזור כלום. אני פאקינג מאוהבת בו.
~~~חזרה למירוץ~~~
"הארי!!” צרחתי בפעם המיליון, מנסה להעיר אותו.
"מה?” הוא שאל ברוגע
"תתעורר!! תעזוב אותה כבר!! אתה אמור ללכת ישר!!” צרחתי עליו
אחר כך הרכבנו את "העלמה" על ה"סוס", בדרך לרמז הבא.
~~~
"מי זה?” שאלתי את הארי לאחר שקיבלנו את הרמז
"אני לא יודע… בואי נלך לשאול" הוא אמר מהר ושוב, היד שלו החזיקה את שלי.
"מי זה?” עצרנו ליד זוג זקנים
"פבלו פיקסו" הם ענו לנו
"יאווו וואלה! זה הוא! למדתי עליו באומנות! איך יכולתי לשכוח??” התעצבנתי על עצמי
"קדימה קדימה!! זוהי הנקודת סיום של המירוץ!! מהר!” הארי קרא ומשך אותי למונית.
"אמא.. הארי..” מלמלתי
"אל תדאגי! אנחנו לא נגיע אחרונים!” הוא הרגיע אותי וליטף לי את היד
"תודה" חייכתי אליו, מניחה את ראשי על כתפו.
~~~סיימנו במקום מספר 7! והוו לא אחרונים!!~~~