המירוץ למיליון (הגרסא שלי ושל הארי) פרק 21

"טוסו לווגאס!!!” הארי הקריא מהרמז הבא
"עאעאעאעאעאעאע באמת?!?!!?!?” התחלתי לקפצץ
"כן!” הוא צחק והורים אותי למונית
"אומיגאד ווגאס!! אומיגאד!!!” לא הפסקתי להתלהב גם במטוס
~~~מאחורי הקלעים ראיון אישי~~~
"יאוווו ווגאס!!”
"כולה ווגאס מה ישלך?” הארי צחק
"זה לא כולה!! זה ו-ג-א-ס!!”
"אני הייתי בוגאס.”
"נכון! עכשיו אני זוכרת! אתה חזרת עם איזו בלונדה!!” קראתי
"באמת?”
"כן אתה לא זוכר?”
"נכון! קראו לה מיילי"
"נכון! והיא הייתה מטומטמת"
"כן"
"אני לא מאמין שאני אשכרה יצאתי עם כלכך הרבה בנות" הוא צחק
"אתה עדיין עושה את זה"
"לא אני לא!!”
"אתה רוצה שניזכר בוגאס?”
"אממ… לא?”
"אז שתוק"
~~~חזרה למירוץ~~~
"סימן דרך. אנחנו צריכים למצוא רולטה ולסובב אותה ולראות באיזה מקום אנחנו מוזנקים" הארי הסביר לי לאחר שהוא קרא את הרמז הבא
"הנה זה!!” קראתי
"תסובבי את" הארי אמר לי
"לא רוצה. נסובב את זה ביחד" אמרתי והרמתי את היד שלו והנחתי אותה על הרולטה
"3, 2, ו-” הוא חייך וסובבנו ביחד
"אחד, בבקשה אחד, אחדדד" התפללתי
~~~מאחורי הקלעים ראיון אישי~~~
"מקום ראשון1!!”
"ראשון!!” הארי הדגיש את דבריי
"והווו אני לא מאמינה" התלהבתי
"תפסיקי כבר להתלהב!!” הארי צחק
"אני מנסה!!”
"אבל אנחנו טובים ביחד הא?” הארי שאל אותי
"מאוד!” חייכתי אליו והחזקתי את ידו
"מה שאמרת ילך מקודם? שתפסיקי להתחרפן?” הארי שאל אותי כשהנחתי את ראשי על כתפו
"נו?”
"לא התכוונתי. אל תפסיקי לעולם.”
"מה?” הרמתי את ראשי ממנו והבטתי בו מבולבלת
"זה חמוד. אל תפסיקי" הוא חייך אלי ונשק לי על אפי
~~~חזרה למירוץ~~~
"קדימה הארי! צריך להגיע לבית הקפה הארלי דיוידסון" אמרתי להארי בזמן שהוא ניסה לעצור מונית
"אנחנו צריכים להתחרות בהורדת ידיים עם אחד מהם ואנחנו יכולים לעשות את זה ביחד כי שנינו ביחד זה כמעט 120 אבל פחות" אמרתי לו תוך כדי שאני מעיינת במעטפות שהיו לי בתיק
"זה פה. בואי" הארי פתאום העיר אותי וירדנו מהמונית
~~~
"קדימה הארי!! אנחנו יכולים!” ניסיתי לדחוף את היד של האופנוען
"סעמק לא עוזר כלום" מלמלתי
"תני לי שנייה" הארי ניגב כמה טיפות זיעה שהיו על מצחו
"בהצלחה אהובי" חייכתי אליו ונעמדתי מאחוריו הוא חייך לעצמו ושילב שוב את ידו בזו של האופנוען
~~~מאחורי הקלעים ראיון אישי~~~
"אני עדיין בשוק מזה שהצלחת" בהיתי בו
"לא יכולתי לאכזב אותך" הוא צחק
"את קולתט שהוא הצליח?? לבדו?? לנצח בהורדת ידיים ב-”
"זה לא כזה סיפור!! אני והבנים היינו עושים את זה כל הזמן בטורבאס וחוץ מזה שאני מתאמן"
"באמת?” הופתעתי
"אחרי המירוץ למיליון אני לוקח אותך לדייט" הוא קבע עובדה
"למה?” צחקתי
"כי אנחנו חייבים להכיר אחד את השני קצת יותר. ולא. זה לא מה שאת חושבת" הוא העיף לי מבט כזה: -.-
"וואו זה מוזר שאתה אמרת לי את זה" גיחכתי
"נכון.. מעכשיו אני אחזור להטריד ואתך ואת תמשיכי להתחרפן. אוקי?”
"מעכשיו?”
"כן"
"אוקי אז.. והו ווגאס!! זה כאילו ווגאס!! עיר חהטאים, עיר ההימורים!!”
"בדיוק" הארי צחק
~~~חזרה למירוץ~~~
"אני עדיין לא קולטת שאני בפאקינג ווגאס" לחשתי להארי בזמן שהרמנו את הכוסות בירה הענקיות שהביאו לנו
"את תתרגלי" הארי צחק
"יאו הארי אני לא שתיתי אפעם. לא בירה ולא אלכוהול.. אמלה"
"זה כלום. רוגע" הוא צחק
"בטוח?”
"לגמרי. לחיינו!” הוא קרא ו(חחחח איך אומרים את זה? שהכוסות מתנגשים חחחחחחח קיצר הבנתם).
"והוווו!!” קראתי בהתלהבות והתחלתי לשתות באתי לירוק את זה, עד שהארי סימן לי להסתכל עליו.
זה עבד. פשוט בהיתי בו ולא שמתי לב שסיימתי לשתות חחח איזה הזוי זה.
"את רואה? סיימנו" הארי צחק ומשך אותי לחיבוק
"איכס זה היה דוחה למרות שלא הרגשתי את זה בכלל" צחקתי ונישקתי אותו על הלחי
"בואי. עכשיו אנחנו נוסעים על אופנוע איתם" הארי צחק
"באמת?” העיניים שלי נפקחו
"כן. אם אחד מהם ממשמש אותך תגידי לי ואני אפרק אותם" הוא לחש לי באוזן והעלה אותי על האופנוע שלהם בזמן שאני לא הפסקתי לצחוק.
~~~מאחורי הקלעים ראיון אישי~~~
"אני לא מבין מה צחקת?”
"מה מה צחקתי?? אתה מאיים על מישהו פעמיים ממך שאת התתפרק אותו!! זה לא נשמע לך קצת מוזר? הזוי?”
"לא" הוא אמר בלי למצמץ
"מה לא??” הופתעתי מהתשובה המהירה שלו
"וואי שנסענו על האופנוע זה היה כזה מגניב!!” הארי קרא מנסה להעביר נושא
"חחח הארי אתה כזה גיי קסום"
"לא נכון!! אני קסום. אבל אני לא גיי"
"טוב אחי"
"לא סיכמנו משהו?”
"מה?”
"כאילו שאת לא יודעת"
"אהההה… טוב בעלי" נתתי לו מבט כזה -_-
"אוקי עכשיו הכל בסדר"
"לא נראלי" מלמלתי צוחקת
~~~חזרה למירוץ~~~
"והווווווו צריך להגיע לכנסיית ליטל וויט וודינג צ'אפל" הייתי עדיין באנדרלנין מטורף
"בואי" הוא צחק ונכנס איתי לתוכה
"אימלה ענק פה" מלמלתי בזמן שאני והארי הלכנו יד ביד לתוכה והכומר הביא לנו את הרמז הבא
"מה.?????? מה???” צווחתי כשקראתי את המשימה הבאה שלנו
"מה מה? מה קרה??” הארי נבהל מהצווחות שלי
"אנחנו צריכים למצוא זוג ברחוב ולחתן אותו!!” אמרתי לו בייאוש
"לא! אל תתייאשי!! עוד לא התחלנו!! אני מבטיח לך שאנחנו נתקתק את זה" הוא חייך אלי חיוך מעודד ותפס את ידי בזמן שהריץ אותי החוצה
~~~
"אתם רוצים להתחתן?” שאלתי עוד כמה אנשים שעברו לידינו
"לא!” הם התחילו לצחוק
"מה אתם צוחקים??? מפגרים" התעצבנתי
"והוו אמבררר בואיייי" הארי קרא לי
"אם אתה לא מצאת זוג שצריך שיחתנו אותם אל תדבר איתי" אמרתי לו בייאוש ונשענתי עליו
"אז מזל שזה זה" הארי חייך אלי
"מה??? מצאת??? יאווו אני מאוהבת בך!! הצלת אותנו!!!” קפצית עליו וכרכתי את רגלי סביב מותניו הוא צחק וסובב אותי
"יאיאאייאאיאייאיאאייאיאאיייאי איפה הם?” שאלתי אותו כשהוא הוריד אותי
"כבר במונית בואי נלך" הארי חייך אלי
~~~
"אז מה הסיפור שלהם? איך מצאת אותם?” שאלתי אותו במונית
"הם מאורסים והם תיכננו להתחתן עוד מעט.. אבל הם שמעו שזה בחינם אז הם התלהבו" הוא צחק
"באמת???” צחקתי
"לא.. הם יוצאים דיי הרבה זמן והאמת שהוא תיכנן להציע לה היום והם זוג ממש ממש חמוד"
"באמת??”
"כן" הוא חייך אלי וירדנו מהמונית
"למה אנחנו פה?” שאלתי את הארי בזמן שהיינו בבניין העירייה
"כי הם צריכים לחתום על מסמכים"
"אז תספר לי איך פגשת אותם"
"ראיתי אותו מציע לה ואז הסתערתי עליהם" הוא צחק מחבק אותי, בזמן שאני נשענתי על החזה שלו
"הנה הם סיימו בואי בחזרה למונית" הארי חייך אלי
~~~
"וואו את כלכך יפה!” חייכתי אל עבר הכלה שיישבה מול המראה
"תודה! גם את!” היא החמיאה לי והסמקתי. לבשתי שמלת סטרפלס והשיער שלי היה מסודר יפה (אינלי מושג איך להסביר את זה חח שכאילו לוקחים 2 קווצות שיער מהצד ותופסים אותם ביחד ושאר השיער נשאר פזור חחח אני חוהל על התסרוקת הזו)
"אז איך? מתרגשת?” שאלתי אותה
"מאוד! ומה איתך? אתם כבר התחתנתם?” היא שאלה אותי
"מי?”
"את והמתולתל! והחבר שלך!” היא צחקה
"מה?? אנחנו?? לא!!”
"אה. חבל.. אתם מאוד מתאימים" היא חייכה אלי
"אממ.. אני חושבת שאנחנו צריכות להגיע כבר ל..”
"כן" היא הסכימה איתי וקמה
נכנסנו לאיפה שהכומר הארי והארוס שקראו לו ברנדון, של האישה שלה קראו בריטני, ונעמדנו.
הכומר התחיל לחפור ואני לא ממש הקשבתי לו. פשוט בחנתי את הארי. הוא היה לבוש כמו חתן והוא נראה ממש טוב בחליפה הזו. רציתי לסטור לי כשעלו לי כמה מחשבות על; 'אם אני והארי נתחתן' פשוט דמיינתי אותנו בחנוה, שלנו, ונחנקתי.
ביכרנו אותם, עד כמה שיכולנו, מי מכיר אותם בכלל??? חחח איזו צבועה אני, ואז הארי נעמד מולי.
"אני יודע שאנחנו במירוץ והכל, אבל, תרקדי איתי?” הוא חייך אלי והושיט לי את ידו
"אמממ הארי נו אני לא יודעת.. זו לא החתונה שלנו ואממ… יודע מה? שיישרף העולם. למה לא?” חייכתי אליו והנחתי את הידיים שלי על כתפו. התחלנו לרקוד, ריקוד סלואו, איטי כזה ובסוף הארי נישק אותי.
"את יודעת? עוד כמה שנים, זה יהיה אותו הדבר אבל בחתונה שלנו" הוא לחש לי
"איך אתה יודע?” צחקקתי
"תסמכי עלי" הוא צחק ולקחנו את המשימה הבאה
"רגע! לפני שאנחנו פותחים אותה!” קראתי
"מה?” הארי לא הבין
"נשיקה" צחקתי וכרכתי את הידיים שלי סביב צווארו
"איך שכחתי…?" הוא מלמל עם חיוך ורכן טיפה כדי לנשק אותי