המירוץ למיליון (הגרסא שלי ושל הארי) פרק 18

הארי עצר למישהי בלונדינית ורציתי להרביץ לו.
"צריכה טרמפ?” הארי שאל אותה וחייך
"אומיגאד אתה הארי סטיילס!” היא התלהבה
"וואו זוכרים אותי" הוא לחש לי מחייך והיא נכנסה לאוטו
"איך קוראים לך?” הארי התחיל לנסוע והוא שאל את הבלונדה
"אמבר" היא צחקה
"באמת? גם לה קוראים אמבר!” הארי התלהב וצחק
"מגניב!” צחקתי צחוק מזוייף
הארי ואמבר 2 התחילו לדבר ואני סתמתי את הפה כל הנסיעה בזמן שהם לא הפסיקו לפלרטט.
"פה" היא אמרה להארי לאחר כמעט 10 דקות של נסיעה
הוא עצר ופתח לה את הדלת ועזר לה לרדת מהאוטו וסגר עלי את הדלת שאני התכוונתי לצאת.
הם המשיכו לבית שלה ואני נשארתי עם זעזוע מוח באוטו.
אחרי כמה דקות שהתאוששתי פתחתי את הדלת של האוטו וטרקתי אותה בעצבים ודפקתי בעדינות על הדלת. הארי פתח לי אותה בזמן שהוא מחובק עם הבלונדה. אמבר 2.
"איפה היית?” הארי שאל מופתע ועזב את אמבר 2 בשביל לחבק אותי אבל אני דחפתי אותו ממני מעוצבנת
נכנסתי לתוך הבית והתנגשתי במישהו צעיר.. בערך בגיל שלי.
"שלום" הוא אמר לי ונישק את ידי
"היי" חייכתי אליו חיוך ענק וידעתי שזו ההזדמנות שלי אז הסתובבתי להארי ועשיתי לו פרצוף של:
'קלוט את הג'נטלמן הזה!!' והסתובבתי בחזרה אל החתיך שהרגע התנגשתי בו
הארי עזב את אמבר ומשך אותי הצידה
"לא סיכמנו משהו??” הוא לחש לי כועס
"מה?” החזרתי לו בתמימות
"ש-” הוא התחיל לומר אבל אמבר 2 נדחפה
"הארי! יש לנו משהו לתת לך!” היא חייכה ודחפה לידיו קופסא
"זה של שניכם" האח שלה הוסיף ואמא שלה יצאה מהמטבח עם אחותם הקטנה שהיא החזיקה בידיים.
"זו אחותך?” שאלתי את אמבר 2 והיא הנהנה
"אומיגאד" התלהבתי והתחלתי לשחק עם אחותה
~~~מאחורי הקלעים, ראיון אישי~~~
"התיישבנו כולם בסלון והכרתי את החתיך שהתנגשתי בו ומתברר שהוא האח של אמבר 2, והכרתי את אמא שלהם, ואחותם הקטנה” אמרתי
"האח החתיך?” הארי שאל ואני התעלמתי ממנו
"התחלתי לשחק עם אחותם בזמן שהארי ישב ליד אמבר 2 אבל לא היה לי אכפת" הדגשתי את הקטע של 'הארי ישב ליד אמבר 2'
"הארי שישב ליד אמבר 2-” הוא גם הדגיש את הקטע הזה
"לא התעסק איתה בכלל. הוא בהה באמבר מספר 1 בזמן שהיא משחקת עם אחותה הקטנה של אמבר 2 ושל ה'אח החתיך' שלה, וחשב שהיא תהיה מושלמת כאמא" הוא אמר מהר ויצא מחדר הראיון בזמן שאני התחלתי לבכות.
~~~חזרה למירוץ~~~
"מזה?” שאלתי את האחות הקטנה של אמבר 2 ושל האח החתיך שלה כשהקטנטונת הזו הגישה לי קופסא
"הפתעה בשבילך" היא צחקה ואני הושבתי אותה עלי והתחלתי לפתוח את הקופסא.
"זה גם של הארי" אמבר 2 אמרה והסתכלה עלי במבט רצחני
"תודה אמבר. אני מסתדר לבד" הארי אמר והתנתק ממנה.
הוא עבר לשבת לידי ופתחנו את הקופסא ביחד.
"זה ריח כלכך מוכר…” מלמלתי והוצאתי מכתב.
התחלתי לרעוד כשזיהיתי את כתב ידה של אמא שלה.
"אמבר אהובה שלנו…” התחלתי לקרוא בקול רועד ותוך שנייה נשברתי והתחלתי לבכות והארי חיבק אותי וידיו ליטפו את גבי. הוא המשיך ללחוש לי את המכתב באוזן בזמן שהבכי שלי רק התגבר משורה לשורה.
כשהוא סיים לקרוא את המכתב חיבקתי אותו בחזרה והמשכתי לבכות עד שנרגעתי.
"נמשיך?” הוא שאל אותי בלי קול ואני הנהנתי לו בחיוב
הוא הוריד יד אחת ממני ואת השנייה הוא השאיר ועטף סביבי.
הוא הוציא את הקולר של החתולה שלו וצחק כשהוא נזכר בה. אבל הוא התחיל לבכות כשגם הוא קרא את המכתב שלו מאמא שלו אן. ואז זה היה תורי לנחם אותו
~~~מאחורי הקלעים, ראיון אישי~~~
"אני הבטחתי לעצמי שאני אתחיל לבכות כמו אמבר אבל שרק ראיתי את המילה 'אמא' התפרקתי. אני ואמא שלי זה הדבר הכי קרוב לי בחיים!” הוא אמר והפעם הוא צחק
"הארי.. מה שאמרת מקודם.. על שאני אהיה אמא טובה-”
"לא אמרתי שומדבר כזה" הוא הסמיק והתחיל להכחיש
"אתה כן"
"אני לא"
"אתה אמרת וזה מוקלט"
"התכוונתי ל.. אמ.. שאני מת להתחתן איתך אוקי?!?!? ואני רוצה שתהיה לנו ילדה קטנה שיקראו לה דארסי" הוא אמר מהר והסתכל לי ע-מ-ו-ק בעיניים.
"זה בדיוק מה שהמגדת עתידות אמרה..” מלמלתי
"אני יודע. היא צדקה" הוא נאנח
"אז נחש מה?”
"מה?”
"זה יקרה" חייכתי אליו והעיניים שלו נפתחו בצורה מפחידה כזו
"באמת?!?!” הראיינת התלהבה ואני והארי התחלנו לצחוק
"איך זה עבד?” אמרתי להארי והתחלנו להחליף כיפים
"מה? מה קורה פה?!” המראיינת התעצבנה
"עבדנו עליך!! אז חה חה חה!! צחקתי לה בפנים
"למה?” היא שאלה
"נקמה. את עצבנת אותי כל הראיונות אז החזרתי לך ויצאת מטומטמת. קדימה הארי! בוא נלך" אמרתי ויצאתי החוצה. הלכתי כמה צעדים וחזרתי אחורה כששמתי לב שהארי לא מאחורי. התכוונתי להתפרץ לחדר אבל עצרתי ששמעתי אותם מדברים.
"אתה התכוונת לכל מה שאמרתי נכון?” המראיינת שאלה את הארי
"כן..” הוא נאנח בעצבות
"תיארתי לעצמי.. אפחד לא משחק כלכך טוב" היא אמרה לו והוא שקע במחשבות.
הבטתי בו. וכאב לי עליו. 'אבל אסור לך להתאהב בו. זה ידפוק לכם את כל המירוץ.. מי יודע איזה עוד משימות הזויות יהיו בו.. ואנחנו לא נפסיק לריב אם נהיה ביחד.. עדיף לנו להישאר כמו שאנחנו עכשיו' ניסיתי לשכנע את עצמי ויצאתי החוצה
~~~חזרה למירוץ~~~
"קדימה האריי אנחנו חייבים לעוץ מפה!!!” לחשתי לו והודנו למשפחה ויצאנו משם מהר
"חכה!!” אמבר 2 קראה להארי
"מה?” הוא הסתובב אליה
"תתקשר אלי?” היא שאלה בטון פלרטטן ואני גלגלתי עינים
"לא ישלי חברה מצטער" הארי אמר לה ורץ איתי לאוטו
"מי זו החברה שלך?” שאלתי אותו בזמן שחגרתי והוא נסע מהר למלון נשיונאל דה קובה
"אה! אנחנו (1D למי שלא הבין) התארחנו במלון הזה!! זה ייקח לנו כמה דקות להגיע אני זוכר את הדרך" הוא התחמק ממה ששאלתי אותו
הגענו לאחר כמה דקות וסיימנו במקום ה5 :)