המירוץ למיליון (הגרסא שלי ושל הארי) פרק 17

~~~חזרה למירוץ~~~
"צריך לנסוע לרחוב קלחון האמל למגדת העתידות, אדבינה" הארי קרא את הרמז הבא בזמן שאני נהגתי. שוב.
"הנה פה!” הארי קרא והצביע על מקום חנייה ממש ליד חץ
יצאנו מהאוטו והארי פתח את המשימה הבאה.
"סימן דרך. עליכם להיפגש עם הבאבאלאו, אדבינה” הוא התחיל לקרוא
"קדימה! בוא!” משכתי אותו לחדר שבו היא ישבה. התיישבנו מולה על הכיסאות והיא התחילה לדבר איתנו
"פאק הארי.. היא מעשנת…” לחשתי לו בפאניקה
"אוי נכון.. אמ.. חכי שנייה" הוא לחש לי בחזרה והחליף איתה כמה מילים והיא כיבתה את הסיגר.
רק אז יכולתי לנשום כמו שצריך.
"תודה" הודיתי לה וחייכתי אל הארי
~~~מאחורי הקלעים, ראיון אישי~~~
"אמלה היו לה ציפורניים ענקיות כאלו…” הארי אמר
"כן.. אבל הלק שהיה לה היה דווקא דיי מגניב.. מעניין אצל מי היא עושה..” מלמלתי ובחנתי את הציפוניים שלי והארי התחיל לצחוק
"זה מה שעיניין אותך?”
"אתה התחלת לדבר על זה! לא אני!” התחלתי גם לצחוק והכנסתי לו מרפק
"כן אבל את התחלת לדבר על הלק שלה..”
"אבל אתה התחלת לדבר על הציפורניים שלה" החזרתי לו
~~~חזרה למירוץ~~~
"תבחרי קלף" אדבינה הורתה לי ואני שלפתי אחד
"מה העתיד צופן לנו…” הקראתי
"תערבב" היא הושיטה להארי חבילת קלפים והוא התחיל לערבב אותה
"שים 5 קלפים ביד שמאל" היא אמרה לי והוא לקח 5 קלפים והניח אותם ביד שמאל
"עכשיו את" היא אמרה גם לי ושלפתי 5 קלפים
הארי הגיש לה את הקלפים
"אתה מאוהב" היא אמרה, הארי הסמיק ואני התחלתי לצחוק
"ואתה תתחתן בקרוב" היא הוסיפה וצחוקי גבר למראה פניו האדומות של הארי
"ואת… תהיי אשתו" הוא אמרה מהר ובשנייה הפסקתי לצחוק ופערתי את עיניי ופיי והבטתי בה.
"מה?? לא יכול להיות!! זה אמ.. לא הגיוני!” אמרתי מהר והעברתי את מבטי להארי והוא נראה מופתע כמוני.
"זה מה שרשום בקלפים. מצטערת בובה. אם זה מנחם אותך, את תהיי אמא טובה" היא אמרה והתעסקה מחדש עם הקלפים.
"את יכולה בבקשה לחזור על מה ש'עתידנו צופה לנו'?” הארי שאל אותה
"יהיה לכם הצלחה גדולה במירוץ, שניכם תתחתנו"
"מה???”
"אני רואה אתכם עם ילדה קטנה, גור כלבים וכמה חתולים בחצר של ווילה.” היא הוסיפה ואני והארי החלפנו מבטים מוזרים
~~~מאחורי הקלעים ראיון אישי~~~
אני והארי יושבים שם בלי להוציא מילה, מחליפים מבטים.
"אז..?” המראיינת התחילה
"מה אז..?” שאלתי אותה
"אתם באמת תתחתנו?” היא שאלה
"מאיפה אני יודעת?!” התעצבנתי עליה כל פעם שהזכירו את זה נלחצתי
"לא יודעים. זה אממ.. כנראה שלא. היא בטח סתם טעתה" הארי אמר מהר ואני הבטתי בו מופתעת
"אז.. במי היא אמרה שאתה מאוהב? למי היא התכוונה?” המראיינת לחצה על הארי וראיתי שהוא זז באי נוחות, ומשפיל מבט.
"מזה משנה?! למה זה אכפת לך?? לא. זו לא את. עכשיו תירגעי" אמרתי מהר למראיינת.
הקמתי את הארי משם ויצאנו החוצה.
~~~חזרה למירוץ~~~
"בואי נלך מפה לפני שהיא…. אממ.. פשוט בואי נלך כבר" הארי לחש לי וקמנו
"בדרך צריך לעבור בלוח ההצבעה" אמרתי לו
הצבענו ונסענו ליעד הבא שלנו :)
"צומת. מספרה קובנית או מסיבה קובנית" הארי הקריא
"לא יודעת…”
"נלך על מספרה? מאיפה נביא 40 אנשים ונכריח אותם לרקוד?” הארי אמר
"טוב קדימה.. בוא" משכתי אותו למספרה
~~~מאחורי הקלעים ראיון אישי~~~
"האמת? המשימה הזו עברה לנו חלק… לא היה בעיה למצוא 2 אנשים אבל יאוו זה היה פשוט הזוי-”
"את יודעת מה שמתי לב?” הארי קטע אותי
"מה?”
"שיש לי מזל שלקחתי אותך איתי" הוא חייך אלי
"למה.. אתה אומר לי את זה עכשיו?” חשדתי
"כי.. לא יודע.. שמתי לב שבכל המשימות הציבוריות במיוחד עם בנים את מושכת את כולם" הוא צחק
"כישרון" חייכתי חיוך ענקי חושף שיניים
"כן.. זה מין כישרון כזה..” הוא הסכים איתי ונעצר לרגע והסתכל עלי
"מה?” הערתי אותו
"מה? כלום" הוא התעורר
"אוקי.. אז כמו התחלתי לומר זה היה כזה הזוי! וזה היה כזה דוחה להתעסק עם הקרקפת המסכנה של איזה איש מיוזע… יאכס!” אמרתי והארי צחק
"אם היית עושה לי היית נהנה" הוא צחק ונשען לאחור, מתמתח
"לאאאא" צחקתי וניסיתי להכחיש
"תרגישי את השיער המהמם שלייי" הוא דיבר כמו גייז
"מה הארי אני לא רוצה-” התחלתי לומר ועצרתי כשהארי הניח את ראשו על הברכיים שלי
"נו! תתעסקי איתו!” הוא האיץ בי ואני שיחררתי אנחה ודחפתי את ידי לתוך הרעמה שהייתה לו על הראש
והתמכרתי לזה… סירקתי את שערו עם אצבעותיי ולא יכולתי להפסיק לשנייה
"אמרתי לך?!” שמעתי את הארי צוחק
"שתוק.” הסמקתי
~~~חזרה למירוץ~~~
"עליכם לקחת טרמפיסט קובני" התחלתי להקריא את הרמז הבא ועצרתי
"למה עצרת?”
"אמלה הארי יחטפו אותנו"
"לא יחטפו אותנו" הוא צחק והמשיך לקרוא את הרמז
"קדימה בואי" הוא אמר לי לאחר שהוא סיים לקרוא את הרמז
עמדנו בשפת המדרכה וניסינו לעצור מכוניות.
"אפחד לא עוצר" התייאשתי והתיישבתי על המדרכה
"בואי ננסה עוד קצת!” הארי עודד אותי ועזר לי לקום.
"אופפ" נאנחתי ונשענתי עליו והתחלנו לנופף מחדש עד שרכב עצר לנו סופסוף.