המירוץ למיליון (הגרסא שלי ושל הארי) פרק 16

"טוסו להוואנה בירת קובה! והוווו" הארי הקריא
"אנחנו צריכים 2 כרטיסים לקובה" הארי אמר באנגלית לפקידה
הוא הושיט לה את הכסף והיא הושיטה לו את הכרטיסים.
~~~מאחורי הקלעים, ראיון אישי~~~
"אנחנו החלטנו שמדינה חדשה, קטע מירוץ חדש, דף חדש" הארי אמר ושילב את ידו בידי
"כן. אנחנו החלטנו שעכשיו- אנחנו זורמים ומעכשיו רק מקומות ראשונים" חייכתי והחזקתי את ידו חזק
"אז מה? אתם כאילו ביחד?” המראיינת הזו שאלה ואני והארי החלפנו מבטים.
"זה..” הארי התחיל לומר והסתכל עלי
"חסוי" השלמתי אותו מחייכת אליו בחזרה.
~~~חזרה למירוץ~~~
"איזה רכב?” שאלתי את הארי
"הכחול!!” הוא צחק והתיישב בתוכו
"מעניין למה" צחקתי והתיישבתי מאחור
הוא התניע וה..דבר הזה התחיל לזוז
"אמאאאא הארי!!! אני סומכת עליך!!” צרחתי ועצמתי עיניים
"הכל בסדר" הוא צחק ועלה על הכביש
"אני חיה?” שאלתי ופקחתי עיין אחת
"כן" הוא צחק והתחיל לשיר
עצמתי עיניים, מחייכת.
הגענו" הארי נישק אותי
"לא ישנתי" מלמלתי מתמתחת
"כן בטח. בואי!” הוא צחק והרים אותי על הכתף שלו והתחיל לרוץ איתי
"תוריד אותי!!! אנשים מסתכלים!!!” צחקתי
הוא לקח את הרמז והוריד אותי כשנכנסנו למפעל
"אנחנו שניים" לחשתי לו והוא החזיק לי את היד והתיישבנו ליד איש מבוגר
הארי הסתכל על האיש כמה דקות ואחר כך כיסה את העיניים.
~~~מאחורי הקלעים, ראיון אישי~~~
"למזלנו, להארי יש זיכרון צילומי אז הוא זכר כמעט את הכל ככה שלא הייתי צריכה אפילו להסביר לו מה לעשות.. הוא זכר את הרוב" חייכתי והסתכלתי על הארי
"כן… זה היה האמת דיי פשוט..” הוא חייך חיוך כובש כזה
"אבל הריח שם הרג אותי.. אני אסמתית, ואני יכולה למות אם מעשנים לידי" אמרתי
"איזה מזל שהייתי שם לעשות לך הנשמה" הארי צחק
"באמת מזל.. הרגת אותי עוד יותר" גיחכתי והוא צחק
"תגידי, זה רק אני שמעתי את אותה אישה שקדחה במוח שם?” הוא שאל אותי
"לא! מזה היה בכלל!? היא מדברת ומדברת ו-”
"רגע. אז אתם בסדר עכשיו?” המראיינת שאלה מבולבלת
"אממ… נראלי שכן" התבלבלתי
~~~חזרה למירוץ~~~
"טנקיו!” הארי הודה לאישה שהביאה לנו את הרמז
"בוא כבר!!” סיננתי לו ומשכתי אותו למכונית
הוא ניסה להתניע והוא לא הצליח
"זה לא עובד..” הוא מלמל
"תנסה!” האצתי בו
"זה לא עובד!” הוא התעצבן
"הארי. אל תהרוג את המכונית. בבקשה ממך.” התחננתי והוא נאנח
"נווו הצלחת?” שאלתי אותו
"אמרתי לך שזה לא עובד!”
"זוז" אמרתי לו והוא עבר אחורה
"מזה יעזור? כאילו שאת-” הוא אמר ואני דחפתי אותו למושב מאחורה, ועברתי למושב הנהג
"קדימה נראה אותך" הוא התגרה בי ואני הצלחתי להתניע
"מה?? איך את..?? את לא יכולה לנהוג. אינלך רישיון." הוא אמר
"אתה חושב שאכפת לי?!?!” אמרתי והתחלתי לנסוע מהר
"את תהרגי אותנו!!!” הוא צרח בבהלה
"אל תדאג" הרגעתי אותו ופתאום עליתי על משהו, והאוטו קפץ למעלה
"הרגת מישהו!!!!” הוא צרח ותפס במושב
"לא אני לא!! נראלי…” עניתי לו
"אין פה חגורה!!!” הוא המשיך לצווח. גלגלתי עיניים והגברתי את המהירות
~~~מאחורי הלקעים, ראיון אישי~~~
"את לא נורמלית. אנחנו כמעט מתנו" הארי אמר
"מזה אשמתי שאתה דפוק ולא הצלחת להתניע את האוטו?!” שאלתי אותו עצבנית
"אבל אינלך רישיון!!”
"אבל אני עדיין נוהגת יותר טוב ממך"
"לא את לא. אני נוהג יותר טוב ממך"
"עובדה שלא. אתה לא הצלחת להתניע את המכונית הזו" התגרתי בו והוצאתי לו לשון
"אבל בנים נוהגים יותר טוב מבנות"
"ממש ממש ממש ממש ממש ממש לאאאא"
"פחחחחח היית מתה"
"הארי?”
"מה?”
"אתה בושה למין הגברי" צחקתי עליו
"אה כן??”
"כן"
"אוקי. זכרי שאת אמרת את זה.”
"למה?”
"כי שאנחנו מגיעים לארץ אני אראה לך מזה: “בושה למין הגברי" ואני כלכך לא כזה"
"על מה אתה מדבר?”
"אני. את. מקום סגור. צרחות. שלך.” הוא צחק והסתכל עלי ואני הסמקתי והתחלתי להרביץ לו
"שלא. תעז. בחיים.”
"אני לא אעז. את תבקשי" הוא צחק
"היית מת"
"אוקי. נחכה ונראה.”
"אתה מלחיץ אותי"
"רק אמרתי"
~~~חזרה למירוץ~~~
"הגענו" חניתי ויצאתי מהאוטו
"שלא תעזי בחיים לעשות את זה שוב" הארי סינן רועד
"נחשוב עליך" צחקתי
~~
"הארי! תהיה מרוכז!! אסור שזה ייפול לנו!!”
"אוקי.” הוא אמר והתחלנו ללכת
"אתה מחזיק? נוח לך?” שאלתי אותו
"כן.. אין בעיה.. אבל בואי נלך מהר יותר.. הם עוד מעט עוקפים אותנו" הארי אמר לי והגברנו מהירות
"אנחנו בסדר..” הארי אמר ופתאום בלמנו מהר וכמעט עפו לנו הכוסות בגלל איזה אידיוט שעבר שם עם החמור שלו.
"מטומטם!!” צרחתי עליו
"מה את צועקת?” הארי צחק
"מה מה אני צועקת?? כמעט הלכה לנו המשימה בגלל האידיוט הזה!!” התעצבנתי גם על הארי
"תירגעי.. אנחנו עוד מעט מגיעים" הוא חייך אלי וניסה להרגיע אותי
"הלו!!” קראתי לכמה ילדים שעמדו לידינו והסתכלו עלינו
"מה את עושה?” הארי לחש לי ואני התעלמתי ממנו
"איפה המלון אמבוס מונדוס?” שאלתי אותם והם הובילו אותנו
"הגענו שניים" הארי לחש לי וראינו בפנים את הזוג עם מגש ריק
"זה לא משנה כי ניצחנו" לחשתי בחזרה להארי ולקחתי מהאיש את הרמז הבא
"צריך להגיע לסנטריה.” הארי קרא ונכנס לאוטו
"אני נוהג עכשיו" הוא אמר
"רק אם אתה מצליח להתניע" הצבתי לו תנאי והוא הצליח להתניע והתחיל לנסוע
~~~מאחורי הקלעים ראיון אישי~~~
"הגענו למקום המוזר והמפחיד הזה ולבשנו מין חלוק צהוב מכוער כזה" אמרתי
"כן.. ואז התחילו להרביץ לנו עם עלי הדס או ערבה.. לא יודע מה זה היה" הארי אמר
"זה היה מלחיץ ומגעיל ומפחיד" סיכמתי
~~~חזרה למירוץ~~~
"אחח יא כלבההה מה את מרביצה לי!?!?!!” צרחתי על הזקנה הזו
"לך??? תראי איך היא מכה אותי!!” הארי התנער וצחק
"לכי אליו!! תרביצי לו!!” הצבעתי על הארי
"מה?? רעה" הוא אמר
"זהו. היא עזבה אותי" חייכתי שהיא הלכה לשתות
"גם אותי" הארי אמר והתקרב אלי
"למה היא מתקרבת אלינו?” שאלתי את הארי
"לא יודע" הוא חיבק אותי בחשש
הן צעקו משהו לא ברור וירקו עלינו
"איכס!! אמשלך!! מגעילה!!” התנערתי מהר
"מה היא יורקת?!?! יא אלפקה!!!” הארי צעק ואני התחלתי לצחוק
"הארייי היא מקשקשת עלי!!” ניסיתי להוריד אותה ממני
"גם עלי!!”
"היא ציירה צלב!! מנראלך בכלל!??! אני יהודייה!!” דחפתי אותה ממני התחלתי לצאת החוצה והארי משך אותי בחזרה פנימה
"בואי נחטוף את הרמז ונעוף מפה" הוא לחש לי
~~~מאחורי הקלעים ראיון אישי~~~
"תקשיבי. בקובה אנחנו עוד נגיע לכלא. היא עם הנהיגה המופרזת שלה בלי רישיון, חטיפות, צרחות וקללות ברחוב…” הארי אמר ואני התפוצצתי מצחוק
"מה?? זה לא היה אשמתי!! אנשים שם הם פשוט בהמות!!!”
"גם את לא בדיוק-”
"אל תדבר עלי"
"אוקי כפרה"
"יופי" חייכתי