המירוץ לאהבה או למיליון? פרק 23 חלק א'+ב'

פרק 23 א'
קמנו בבוקר , הכל היה בסדר. יצאנו והיינו צריכים לצאת לטיסה , ארזנו את הדברים ומיהרנו לטיסה.
הגענו וגילנו שאי אפשר לטוס כי יש בעיה בשדה התעופה. כ"כ שמחתי , קצת חופש , המירוץ הזה מתחיל להימאס עליי. אני רוצה לצאת , רוצה להיות חופשיה , אני יודעת שאני לא יכולה לפרוש כי חתמתי על החוזה , אבל אני יכולה להתעכב במשימות ולהגיע אחרונה. אבל אם אני אעשה את זה אני אאכזב את זאיין ואחרי זה אני תמיד אחשוב על הטעות הזו. זה תמיד קורה לי , שאני רוצה משהו כ"כ אני מגיעה אליו או משיגה ואני כבר לא רוצה אותו , הוא מתחיל להימאס עליי אחרי זמן קצר.
צוות התכנית אמר לנו לחזור לבית מלון וינסו לסדר הכל כדי שנגיע כמה שיותר מהר ליעד הבא שלנו.

"בואי נחזור " זאיין. "בוא " אמרתי וניסיתי לתפוס מונית.
הגענו למלון , זאיין הלך להשלים שעות שינה , החלטתי לדבר עם ג'ז , היה משהו שהציק לי כ"כ , שלא יכולתי להפסיק לחשוב עליו , ברונו !.
"ג'ז " אמרתי. "קימי , בחיים את לא מתקשרת בשעה כזו , הודחת ?! " היא שאלה במהירות. "חחח , נראלך , יש בעיות עם הטיסה אז חזרנו למלון ". אמרתי. השעה בברזיל הייתה עשר בבוקר , ישראל מקדימה את ברזיל בחמש שעות אז השעה אצלם הייתה שלוש בצהריים , שאני מדברת איתם בלילה כבר נורא מאוחר בישראל. "מה קרה ? " היא שאלה. "איך את מכירה אותי כבר שיואו ! " אמרתי. "חח, קימי כולם מכירים אותך מהר , זו בכלל לא בעיה " היא אמרה. "עכשיו מה קרה ?! " היא המשיכה , נראית מתוחה. "אז האיש שפגע בי בא לבית חולים עם הבן שלו , הבן שלו מזה חתייך !! , אנחנו ידידים , אבל אני לא מפסיקה לחשוב עליו , אני מרגישה שאני בוגדת בזאיין. " אמרתי.
"את לא בוגדת בזאיין קים ! " היא אמרה. "אני רוצה לנשק את ברונו " אמרתי והרגשתי עוד יותר אשמה על זה שאני "בוגדת " בזאיין. "אז תנשקי אותו , תראי מה זה יעשה לך ותחליטי " היא אמרה מעודדת אותי. "טננקס" אמרתי וחייכתי. "אבל אל תשחקי בשניהם קימי , אני מכירה אותך את לא כזו " היא אמרה. "נראלך , אין לי לב לזה " אמרתי.
המשכנו לדבר עוד קצת והיא סיפרה לי על הבית ספר ועם מי היא מסתובבת ומה קורה.
סיימנו לדבר. ואחרי 10 דק' זאיין התעורר. "בוקר טוב " אמרתי ונתתי לו נשיקה קטנה. "רק נמנמתי , אפילו לא ישנתי " הוא המשיך. "לפי הנחירות , אני לא בטוחה " התגריתי בו. "אני לא נוחר ! " הוא אמר וצחק. "אולי כן ? " אמרתי. "אולי לא ?! " הוא אמר וצחק.
"טוב אני יורדת לקנות משהו טעים " אמרתי ונעלתי את הסנדלים. "משהו מתוק , גמאני רוצה " הוא אמר. "בוא איתי " אמרתי. "אני לא צריך לקנות אותו , יש לי אותו. " הוא אמר , התקרב אליי ונישק אותי. "משהו מתוק " אמרתי וצחקתי. "משהו מתוק מאוד " הוא אמר ושוב התנשקנו.
"טוב , אני יורדת " אמרתי. "חכי לי " הוא אמר ונעל את הנעליים שלו.
ירדנו ביחד והלכנו לחנות שהייתה במרחק של 10 דק' הליכה מהמלון. הלכנו ודיברנו על המירוץ .
"אני רוצה להכיר את ההורים שלך " הוא אמר. "חח , עכשיו ? " שאלתי. "ספרי לי עליהם , על המשפחה שלך , על החיים בישראל " הוא המשיך. "החיים בישראל , הם שונים מפה , שם אתה מרגיש חמימות אתה מרגיש בית , פה אתה מרגיש למי יש בית יותר גדול ,למי יש חצר יותר גדולה , מי יותר יפה , מי אוכל יותר , מי שמן יותר " אמרתי במהירות ותוך כדי זלגה לי דמעה מהעין.
"קיימי , למה את בוכה ? " הוא שאל. "אני מתגעגעת לחיים שלי , להורים שלי , לחברים שלי , לחיים שלי בישראל " אמרתי ואז הברז נפתח והדמעות פשוט יצאו החוצה. "את לא מאושרת ? " הוא שאל. "אני מאושרת איתך , אבל חסר לי חלק בחיים , החלק שישלים את התמונה " אמרתי , הוא עצר , הסתובב אליי ומחה את הדמעות עם הידיים שלו. "בואי נצא מהמירוץ " הוא אמר פתאום. "לצאת ? " שאלתי מופתעת. "כן קימי , אם את לא מאושרת אני לא אהיה מאושר , את חלק מחיי , גם אם לא נהיה ביחד , תמיד את תהיי חלק מההיסטוריה שלי , חלק גדול " הוא אמר וחייך אליי. "תודה זי " אמרתי . "אני אוהבת אותך " לחשתי לו. "אני אוהב אותך יותר " הוא אמר. התקרבנו אבל אז התרחקנו במהירות אחד מהשני. הגענו לחנות והתחלנו למלא כל אחד שקית מלאה . החנות הייתה כמו בסרטים , היה שם הכל מהכל .
שילמנו ויצאנו , בדרך ישבנו באיזה פארק שהיה בסביבה. ישבנו בדשא שליד האגם , השמש הייתה נעימה , זה היה יום מושלם. "הכל בסדר ? " הוא שאל. "כן , תודה " אמרתי ולקחתי ביס מהשוקולד שקניתי. "את תרצה אני אספר לך עכשיו " אמרתי אחרי שנרגעתי.
"אני אשמח להקשיב " הוא אמר והתקרבנו שוב , הפעם הוא הסתובב חיפש צלמים שלמזלנו לא היו שם , בפארק היו ממש קצת אנשים ואם היו אלו היו רק אנשים מבוגרים. התקרבנו עוד יותר והתנקשנו נשיקה קלה. לא רציתי לעזוב , רציתי שזה ימשך לתמיד. "קים , הכל בסדר " הוא אמר והזיז את היד שלו אל מול העיניים שלי. התנערתי מהמחשבות של עצמי. "כן " עניתי.
"אמרת שתספרי לי " הוא המשיך. "בסדר " אמרתי. "בישראל , אנשים עוברים בעיר שלהם והם כמעט ומכירים את כולם , הם אומרים שלום , מתחבקים , מרגישים את החום זו אחת התכונות שלנו הישראלים " אמרתי וצחקקתי. " אני מכיר אחת כזו , חמה , מדהימה " הוא אמר ונתן לי נשיקה.
"ישראל מאוד דומה ללונדון , חוץ מהאנשים בלונדון מנומסים ". "תוודה " הוא אמר. "אתה יחיד במינו , אתה הכי לא מנומס בעולם " אמרתי וצחקתי , הוא צחק גם. "אתה מאמינה בה' ? " הוא שאל. "אני מאמינה בה' שלנו , אני לא שומרת שבת או משהו כזה , אבל אני מאמינה בו בכל ליבי , אני מבקשת ממנו ומודה לו המון " אמרתי. הוא חייך. "יש לכם חגים מגניבים ? " הוא שאל אותי. "החגים הם כיפיים , אבל לכם יש חגים יותר כיפיים " אמרתי. "הייתי רוצה לחוות פעם אחת את ליל כל הקודשים , זה נשמע נחמד , הייתי רוצה שיהיו לי המון נשפים כמו שיש לכם בבית ספר " המשכתי. "אך זה הגיע לנשף ?! " הוא שאל. צחקתי. "אני מבטיח לך שאני אקח אותך לחוות את ליל כל הקדושים , זה לא קשור לאמונה , זה נחמד להכיר מנהגים ודברים שונים " הוא אמר. "יאפ " אמרתי. "אתה הלכת לנשפים ? " שאלתי אותו ועברה לי צמרמורת על המחשב שהוא נישק אולי מישהי אחרת. "בגלל אמא שלי , היא תמיד דחפה אותי ללכת לדברים האלה " הוא אמר. חייכתי. "נלך ? " הוא שאל. "בוא נישאר עוד קצת." אמרתי. "רק בשבילך " הוא אמר. נשכבנו על הדשא בוהים בעננים , מחפשים צורות שונות.
להמשייך ?

פרק 23 ב'
נקודת מבט של זאיין.
קמנו בבוקר , הכל היה בסדר. יצאנו והיינו צריכים לצאת לטיסה , ארזנו את הדברים ומיהרנו לטיסה.
הגענו וגילנו שאי אפשר לטוס כי יש בעיה בשדה התעופה. הרגשתי הקלה , רציתי רק ללכת לישון , העיניים שלי כבר נעצמו לבד , הייתי תשוש בלי כוח , רק רציתי לצאת לבלות קצת וללכת לישון.
צוות התכנית אמר לנו לחזור לבית מלון וינסו לסדר הכל כדי שנגיע כמה שיותר מהר ליעד הבא שלנו.

"בואי נחזור " אמרתי. "בוא " היא אמרה וניסתה לתפוס מונית.
כל הדרך קים הייתה שקטה , מהורהרת במחשבותיה , הייתי מת להיכנס לשם ולראות מה היא חושבת , היא הייתה מוזרה , בחיים לא ראיתי אותה ככה , מדי פעם היא נאנחה. ראיתי שהיה שם משהו שהציק לה , החלטתי שלא לשאול אותה , אולי היא לא רוצה לספר לי , אם זה היה כ"כ חשוב היא תספר לי, אני יודע.
הגענו למלון והרגליים שלי בכוחות האחרונים שלהן סחבו אותי למיטה , שמתי את הראש ונרדמתי.
התעוררתי. "בוקר טוב " היא אמרה ונתנה לי נשיקה קטנה. "רק נמנמתי , אפילו לא ישנתי " אמרתי , אחרי שאמרה לי בוקר טוב כמו איזה אחד שיש ממש ממש טוב. "לפי הנחירות , אני לא בטוחה " היא התגרתה בי. "אני לא נוחר ! " אמרתי וצחקתי. "אולי כן ? " היא המשיכה. "אולי לא ?! " המשכתי מתעקש על שי אבל צוחק.
"טוב אני יורדת לקנות משהו טעים " היא אמרה ונעלה את סנדליה. "משהו מתוק , גמאני רוצה " אמרתי והרגשתי כמו ילד קטן שרוצה ממתק. "בוא איתי " היא אמרה "אני לא צריך לקנות אותו , יש לי אותו. " אמרתי התקרבתי אלייה ונישקתי אותה , הדבר הכי מתוק שיכול להיות בעולם. "משהו מתוק " היא אמרה וצחקה "משהו מתוק מאוד " אמרתי ושוב התנשקנו.
"טוב , אני יורדת " היא אמרה. "חכי לי " אמרתי ונעלתי את הנעליים שלי.
ירדנו ביחד והלכנו לחנות שהייתה במרחק של 10 דק' הליכה מהמלון. הלכנו ודיברנו על המירוץ .
"אני רוצה להכיר את ההורים שלך " אמרתי אחרי שחשבתי קצת על החיים של קים אם חושבים על זה אנחנו לא מכירים הכי הרבה , ראיתי את ההורים שלה כמה פעמים אבל עדיין הרגשתי שהם זרים לחלוטין. "חח , עכשיו ? " היא שאלה. "ספרי לי עליהם , על המשפחה שלך , על החיים בישראל " המשכתי , רציתי לדעת עלייה כמה שיותר. "החיים בישראל , הם שונים מפה , שם אתה מרגיש חמימות אתה מרגיש בית , פה אתה מרגיש למי יש בית יותר גדול ,למי יש חצר יותר גדולה , מי יותר יפה , מי אוכל יותר , מי שמן יותר " היא אמרה במהירות ותוקפנות את המילים האחרונות ואז זלגה לה דמעה מהעין , דמעה שאולי היא הייתה קטנה אבל הייתה לה כ"כ הרבה משמעות בעיניי.
"קיימי , למה את בוכה ? " שאלתי. "אני מתגעגעת לחיים שלי , להורים שלי , לחברים שלי , לחיים שלי בישראל " היא אמרה ואז צרור של דמעות מילאו את פני המלאך שלה. "את לא מאושרת ? " שאלתי וחשבתי שהיא מאושרת איתי. "אני מאושרת איתך , אבל חסר לי חלק בחיים , החלק שישלים את התמונה " היא אמרה , עצרתי ומחיתי את דמעותיה עם האצבעות שלי , העיניים הכחולות שלה , העיניים שלה מהפנטות , פתאום הם זהרו, זה הורג אותי שהיא בוכה , קים נראית עדינה והיא כזו אבל לפעמים היא ממש קשוחה וחזקה גם אם זה פיזי וגם אם זה רגשי. "בואי נצא מהמירוץ " אמרתי. "לצאת ? " ה. א שאלה בנימה מופתעת "כן קימי , אם את לא מאושרת אני לא אהיה מאושר , את חלק מחיי , גם אם לא נהיה ביחד , תמיד את תהיי חלק מההיסטוריה שלי , חלק גדול " אמרתי וחייכתי אלייה וחשבתי על המילים שאמרתי שהן כ"כ נכונות וזה לא סתם עוד משפט כדי לעודד אותה. "תודה זי " היא אמרה . "אני אוהבת אותך " היא לחשה לי. "אני אוהב אותך יותר " אמרתי. התקרבנו אבל אז התרחקנו במהירות אחד מהשני. הגענו לחנות והתחלנו למלא כל אחד שקית מלאה . החנות הייתה כמו בסרטים , היה שם הכל מהכל .
שילמנו ויצאנו , בדרך ישבנו באיזה פארק שהיה בסביבה. ישבנו בדשא שליד האגם , השמש הייתה נעימה , זה היה יום מושלם. "הכל בסדר ? " שאלתי. "כן , תודה " היא אמרה ולקחה ביס מהשוקולד. "את תרצה אני אספר לך עכשיו " היא אמרה .
"אני אשמח להקשיב " אמרתי והתקרבנו שוב , הפעם הסתובבתי חיפשתי צלמים שלמזלנו לא היו שם , בפארק היו ממש קצת אנשים ואם היו אלו היו רק אנשים מבוגרים. התקרבנו עוד יותר והתנקשנו נשיקה קלה. זה היה כ"כ מדהים , כל פעם אני מרגיש פרפרים בבטן שאני איתה , כל פעם הם גדלים ומתרבים אני חושב . "קים , הכל בסדר " אמרתי והזזתי את היד מול העיניים שלה , היא הייתה ממוקדת באיזושהי נקודה . "כן " היא ענתה.
"אמרת שתספרי לי " המשכתי. "בסדר " היא אמרה. "בישראל , אנשים עוברים בעיר שלהם והם כמעט ומכירים את כולם , הם אומרים שלום , מתחבקים , מרגישים את החום זו אחת התכונות שלנו הישראלים " היא אמרה וצחקה , ישראל הייתה נשמעת כמו חממה , מקום שנעים להיכנס אליו ולבוא שהאווירה שם שונה " אני מכיר אחת כזו , חמה , מדהימה " אמרתי ונתתי לה נשיקה.
"ישראל מאוד דומה ללונדון , חוץ מהאנשים בלונדון מנומסים " היא המשיכה. "תוודה " אמרתי אחרי שהחמיאה לי. "אתה יחיד במינו , אתה הכי לא מנומס בעולם " היא אמרה וצחקנו "אתה מאמינה בה' ? " שאלתי אחרי שהתעוררה בי השאלה והמחשב שאנחנו מאמינם בה' אחרים. "אני מאמינה בה' שלנו , אני לא שומרת שבת או משהו כזה , אבל אני מאמינה בו בכל ליבי , אני מבקשת ממנו ומודה לו המון " היא אמרה וחייכתי , היא מלאת אמונה. "יש לכם חגים מגניבים ? " שאלתי מנסה להכירר את המנהגים שלהם. "החגים הם כיפיים , אבל לכם יש חגים יותר כיפיים " היא אמרה. "הייתי רוצה לחוות פעם אחת את ליל כל הקודשים , זה נשמע נחמד , הייתי רוצה שיהיו לי המון נשפים כמו שיש לכם בבית ספר " היא המשיכה. "אך זה הגיע לנשף ?! " שאלתי , היא צחקה. "אני מבטיח לך שאני אקח אותך לחוות את ליל כל הקדושים , זה לא קשור לאמונה , זה נחמד להכיר מנהגים ודברים שונים " אמרתי. "יאפ " היא ענתה. "אתה הלכת לנשפים ? " היא שאלה ועלו בי זכרונות מהנשפים הנחמדים בבית ספר . "בגלל אמא שלי , היא תמיד דחפה אותי ללכת לדברים האלה " אמרתי. היא חייכה אליי את החיוך המדהים שלה. "נלך ? " שאלתי. "בוא נישאר עוד קצת." היא אמרה. "רק בשבילך " אמרתי. נשכבנו על הדשא בוהים בעננים , מחפשים צורות שונות.
נזכרתי שהיא הייתה מוזרה בבוקר , הסקרנות הרגה אותי. "קים , את יודעת שאת יכולה לסמוך עליי " אמרתי. "כן , אני יודעת , למה אתה שואל את זה ? " היא ענתה ושאלה. "היית מוזרה בבוקר " עניתי. "זה כלום " היא אמרה. "בטוחה ? " שאלתי. "כן , היו לי קצת מחשבות על המירוץ " היא אמרה. "בסדר " אמרתי נתתי לה נשיקה קטנה והתיישבתי על הדשא. אז שמענו קול קורא : "אוו מיי גאאד זאיין מאלייק " . התחלתי להילחץ.

נקודת מבט של קים.
נשכבנו על הדשא היה שקט ואז "קים , את יודעת שאת יכולה לסמוך עליי " זאיין אמר. "כן , אני יודעת , למה אתה שואל את זה ? " עניתי שאלתי , מזה המשפט הזה חשבתי. "היית מוזרה בבוקר " הוא אמר . "זה כלום " אמרתי , אוויי שיט זה היה שחבי על ברונו , אני מקווה שהוא לא יודע נלחצתי קצת אבל התנהגתי כאילו הכל מעולה. "בטוחה ? " הוא המשיך לחפור לי. "כן , היו לי קצת מחשבות על המירוץ " אמרתי למרות שידעתי שזה שקר , זה נחמד מצידו שהוא תומך בי וגורם לי לדעת שיש מישהו לצידי אבל אני מפחדת שהוא יגלה על ברונו ואז אולי הוא יפפגע אולי ניפרד אני לא רוצה לחשוב על זה יותר. "בסדר " הוא אמר נתן לי נשיקה קטנה והתיישב על הדשא. אז שמענו קול קורא : "אוו מיי גאאד זאיין מאלייק " . שייייייט חשבתי ונלחצתי מי שזה לא יהיה הוא או היא בטוח ראו אותנו מתנשקים , מה אני הולכת לומר עכשיו !!