המירוץ לאהבה או למיליון? פרק 19

פרק 19
"אולי נלך לסרט ? " אמרתי. "אבל זה לא במתחם הזה " הוא ענה. "אז מה ?! " עניתי. "מותר לך לצאת מהמתחם ? " הוא שאל. "כן " עניתי למרות שאני יודעת שאסור לי , אבל כ"כ בא לי לראות סרט לחזור לשגרה , נמאס לי להיות תקועה פה וחוץ מזה זה רק סרט.
"קימי , את לא משקרת , נכון ? " הוא שאל אותי והסתכל עליי במבט רציני. "אתה יכול להתקשר להורים שלי " אמרתי והתפללתי שלא יתקשר אליהם. "קימי זה לטובתך , את בטוחה שאת רוצה לצאת מפה ? " הוא המשיך. "כן , מחר אני משתחררת אז מה זה משנה ? " עניתי בטון.
"טוב " הוא אמר. עלינו למכונית ונסענו אחרי חמש דק' הגענו , זה היה ממש קרוב.
לפני שירדנו הוא נתן לי נשיקה. ירדנו , לא החזקנו ידיים ולא התחבקנו , אסור היה לנו.
קנינו כרטיסים לסרט ופופקורן ענק , שתי כוסות קולה ונכנסו.
עוד לא התחיל הסרט וכבר מהפופקורן הענק נשאר פופקורן קטן. "זאיין יא חזיר " אמרתי. "סליחה , את טחנת פה את כל הפופקורן " הוא ענה. "חחחח , טוב אולי קצת " עניתי.
התחיל הסרט החזקנו ידיים , היה חשוך היה כיף. מדי פעם הוא נתן לי נשיקה קטנה ומהירה.
בזמן הסרט הייתי הכי מאושרת בעולם , אני וזאיין ביחד רואים סרט זה כייף. כ"כ רציתי עכשיו לחזור הביתה ולספר לג'ז מה שקורה. אני בטוחה שהיא לא יודעת כלום על התאונה , כלום היא לא יודעת.
לא דיברתי איתה כבר ארבעה – חמישה ימים בערך.
פתאום ראיתי שקיבלתי הודעה זו הייתה אמא היא שאלה אם הכל בסדר , עניתי לה שכן.
היא ענתה בלי שטויות. החזרתי לה אסמס עם אל תדאגי.
נגמר הסרט. "רעבה ? " זאיין שאל. "לא כ"כ " עניתי. "בואי נאכל פיצה " הוא אמר וחייך. "משולש אחד לא יזיק לי " אמרתי. "חחחחח " הוא צחק. "הייי " אמרתי ונתתי לו מכה קטנה בכתף כמו שתמיד אני רגילה.
הלכנו קנינו פיצה , לא יכלנו אפילו לדבר ל שנייה ניגשה מעריצה אחרת וביקשה חתמיה ולהצטלם איתו. אחרי חצי שעה שהיינו שם הגיעו צלמים , פשוט לא האמנתי שזה קורה אסור שזה יתפרסם , אמא שלי תהרוג אותי אם היא תדע שיצאתי מחוץ למתחם. "זאיין , אנחנו חייבים ללכת עכשיו ! " אמרתי לחוצה. שמתי את הכובע של הקפוצ'ון עליי ודאגתי להסתיר את הפנים שלי , יצאנו משם במהירות. נכנסו למכונית. "מה קרה ? " הוא שאל. "אתה לא תכעס " שאלתי ועשיתי לו פאפי פייס.
"מה עשית כבר ? " הוא שאל. "אממ… אממ…" התחלתי לגמגם. "קים מה עשית ? " הוא שאל הפעם בטון קצת יותר גבוה. "זאיין , אני מצטערת , אסור היה לי לצאת מהמתחם ועשיו שהצלמים באו אם הם צילמו אותי וזה יתפרסם ואמא שלי תגלה אז הלך עליי " פלטתי במהירות. "קים ! למה עשית את זה למה שיקרת לי !? " הוא אמר בטון ובמהירות , ראיתי אכזבה בעיניו. "אני מצטערת , אני לא יכולתי להיות עוד שנייה במתחם בית החולים המגעיל והקודר הזה " המשכתי. "את מבינה מה את עושה בכלל ?! את מזיקה לעצמך " הוא המשיך להטיך בי. " אני מצטערת " אמרתי והדמעות התחילו לרדת. נסענו והייתה שתיקה כל הדרך , כל הדרך המשכתי לבכות וראיתי שזאיין מהורהר בעצמו.
לפני שירדנו הוא הסתובב לכיווני מחה את הדמעות עם אצבעותיו החמימות והנעימות ואמר "קים התאכזבתי ממך , אני לא כועס עלייך אבל מקווה שתביני מה עשית , לא יכלנו לדעת מה יכול היה לקרות לך ".
"זי , אני ממש ממש ממש מצטערת ובחיים אני לא יעשה את זה שוב " אמרתי והדמעות המשיכו לנזול ולרדת. "אל תבכי , זה הורג אותי " הוא אמר ומחה שוב את הדמעות.
"איזה כיף שיש לי אותך " אמרתי. הוא חייך אליי ונישק אותי.

נקודת מבט של זאיין.
"אולי נלך לסרט ? " היא אמרה. "אבל זה לא במתחם הזה " עניתי לה. "אז מה ?! " היא המשיכה. "מותר לך לצאת מהמתחם ? " שאלתי אותה "כן " היא ענתה וחשבה.
"קימי , את לא משקרת , נכון ? " שאלתי אותה והסתכלתי עליה במבט רציני. "אתה יכול להתקשר להורים שלי " היא אמרה. "קימי זה לטובתך , את בטוחה שאת רוצה לצאת מפה ? " המשכתי. "כן , מחר אני משתחררת אז מה זה משנה ? " היא ענתה בטון.

"טוב " אמרתי. עלינו למכונית ונסענו אחרי חמש דק' הגענו , זה היה ממש קרוב.
לפני שירדנו נתתי לה נשיקה. ירדנו , לא החזקנו ידיים ולא התחבקנו , אסור היה לנו.
קנינו כרטיסים לסרט ופופקורן ענק , שתי כוסות קולה ונכנסו.
התיישבנו ואז אחרי כמה דק' קים אמרה : "זאיין יא חזיר " היא הסתכלה על דלי הפופקורן. "סליחה , את טחנת פה את כל הפופקורן " עניתי. "חחחח , טוב אולי קצת " היא ענתה.
התחיל הסרט החזקנו ידיים , היה חשוך היה כיף. מדי פעם נתתי לה נשיקה מהירה וקטנה על השפתיים הממכרות שלה.
בזמן הסרט הסתכלתי על קים היא חשבה קצת , היא לא הייתה בסרט.
אחרי כמה דק' היא התחילה להסתמס , ניסיתי לראות מי זה וראיתי שרשום אמא.
נגמר הסרט. "רעבה ? " שאלתי אותה. "לא כ"כ " היא ענתה. "בואי נאכל פיצה " אמרתי וחייכתי אלייה. "משולש אחד לא יזיק לי " היא אמרה. "חחחחח " התחלתי לצחוק עלייה , לפעמים היא לא החלטית. "הייי " היא אמרה ונתנה לי מכה קטנה בכתף כמו תמיד.
הלכנו קנינו פיצה , לא יכלנו אפילו לדבר כל שנייה ניגשדה מעריצה אחרת , אני אוהב את המעריצות שלי אבל לפעמים אני רוצה להיות אנונימי , לצאת עם חברה שלי ולהנות איתה מבלי להסתיר את זה.
ראיתי את קים , עוד שנייה היא התפוצצה. אחרי חצי שעה שהיינו שם הגיעו צלמים , "זאיין , אנחנו חייבים ללכת עכשיו ! " היא אמרה לחוצה. היא שמה את הכועב של הקפוצ'ון שלה , יצאנו משם במהירות. נכנסו למכונית. "מה קרה ? " שאלתי מודאג . "אתה לא תכעס " היא שאלה ועשתה פאפי פייס. "מה עשית כבר ? " שאלתי , אני כבר מכיר את קים. "אממ… אממ…" היא התחילה לגמגם. "קים מה עשית ? " שאלתי הפעם בטון קצת יותר גבוה. "זאיין , אני מצטערת , אסור היה לי לצאת מהמתחם ועשיו שהצלמים באו אם הם צילמו אותי וזה יתפרסם ואמא שלי תגלה אז הלך עליי " היא פלטה במהירות אבל הצלחתי להבין. "קים ! למה עשית את זה למה שיקרת לי !? " אמרתי במהירות , הייתי פשוט מאוכזב ממנה. "אני מצטערת , אני לא יכולתי להיות עוד שנייה במתחם בית החולים המגעיל והקודר הזה " היא המשיכה. "את מבינה מה את עושה בכלל ?! את מזיקה לעצמך " המשכתי להטיף לה . " אני מצטערת " היא אמרה. היא התחילה לבכות , פשוט רציתי לדבר איתה אבל החלטתי לתת לה קצת זמן להבין מה היא עשתה.
לפני שירדנו הסתובבתי לכיוונה , מחתי את הדמעות עם אצבעותיי ואמרתי לה "קים התאכזבתי ממך , אני לא כועס עלייך אבל מקווה שתביני מה עשית , לא יכלנו לדעת מה יכול היה לקרות לך ".
"זי , אני ממש ממש ממש מצטערת ובחיים אני לא יעשה את זה שוב " היא אמרה והמשיכה לבכות. "אל תבכי , זה הורג אותי " אמרתי ושוב מחיתי את הדמעות.
"איזה כיף שיש לי אותך " היא אמרה. חייכתי אלייה ונישקתי אותה.