הלכתי לאיבוד והגשמתי חלום :) פרק 4 1D

הגענו אחרי ריצה ארוכה,קצת מתנשפים,לואי הוציא את הכרטיס,הכניס לדלת והדלת נפתחה.
"זה שלי חתיכת מטומטם!!!"שמעתי צעקה.
"תביא!!!זה-של-לו…"שמעתי עוד צעקה שנעצרה.
"לואי!!!"שמעתי כמה אנשים צועקים.
נכנסנו לחדר,וקלטתי שאלה,
וואן דיירקשן.
עצרתי את עצמי,מחייכת בצורה דבילית,נהיה לי חם,מספיק שפגשתי את לואי,עכשיו את כולם.
רציתי למות מאושר.
"את..ם ווא..אן דיי..רקשן.."אמרתי מגמגמת.
"זה אנחנו!"קפץ ליאם משום מקום.
"אמא!"אמרתי בעברית נבהלת.
"מה זה "אמא"?אמר נייל(חוץ מהאמא הוא דיבר אנגלית.)
"זה אמא בעברית…"אמרתי נבוכה.
"אהההה…."אמרו כולם.
"את מעריצה נכון?"אמר זאין.
"משהו כזה…."עניתי.אני חושבת שיש לי חום כי אני מזיעה בטירוף וחם לי,וואי ממש חם לי!!!
"טוב חברס,תכירו,זו מאיה,היא נתקעה מחוץ לגזר והיא בטיול שנתי עם הכיתה שלה!"אמר לואי בקול מוזר.
"גזר?"שאלתי אותו.
"אממ סליחה טעות,דלת"אמר בחיוך ילדותי מביט בעיניי ומצחקק.
"אני לא מאמין שאת מעריצה!!!ממזמן היית הורגת אותנו."אמר הארי.
"זה גם מה שאני אמרתי ימעתיקן!!!"אמר לואי בזמן שהוא פורע להארי את השיער.
"לא נכון,אמרת שהייתי טורפת אותך!!!"אמרתי עושה פרצוף ללואי.
"אבל אמרת שאת לא קניבלית!!!אאאהההה כולם לברוח קניבלית!!"אמר לואי רץ לכיוון המרפסת ונתקע בזכוכית.
"וואט דה פא.??!?!?!!זה היה פתוח!!!"אמר לואי מייבב מכאב.
"לא זה סתם היה נקי מטומטם."אמר נייל.
"וואי פאדיחה גם לי זה קרה!זה כואב."אמרתי נזכרת בכאב.
"לכולם זה קרה את לא מיוחדת…"אמר לואי משפשף את פניו.
"טוב לואי… אתה בידיוק כמו בווידאו דיירי.מוזר מצחיק וציני."אמרתי ניגשת אליו ומתיישבת לידו.
"אחחח נוסטלגיה!!!"אמרו כולם נזכרים.
"מה שמזכיר לי…ססססססווווווווווווווופפפפפפפפרררררררררררררמממממממממממןןןןןןןןןןןןןןןן!!!"צרח לואי והרעיד את החדר.
"לואי אתה תהרוס את הקול שלך!!!!"אמרתי בזמן שכולם מתחרשים.
"ואת האוזניים שלנו!!"אמר ליאם.
"טוב "דאדי" "אמר לואי בקול ילדותי.
"טוב לואי…אני מסריחה מאוכל.."לחשתי לו באוזן.
"אוקיי בקיצור מאיה נתקעה מחוץ לחדר ודרסו אותה חבורה של מעריצות בזמן שהיא סחבה אוכל אז היא מסריחה כמו שאתם רואים…."אמר לואי וזאין קטע אותו :"יותר נכון כמו שאנחנו מריחים."
"כן.כמו שאתם מריחים היא מסריחה,והיא ננעלה אז היא תתקלח פה.אני השומר ראש ואם מישהו יתקרב הוא יקבל…"אמר לואי וקטעתי אותו :"בוקס"
"אתם מוכנים להפסיק להשלים אותי?"צרח.
"לואי תפסיק לצעוק!!"אמר הארי.
"אז כמו שמאיה אמרה מי שיתקרב יקבל בוקס."אמר.
"אני רשאית להיכנס למקלחת אדון מפקד צבא הצרחנים?"אמרתי.
"רשאית. ותזכרו!"אמר ומישש את האגרוף שלו וכיוון אל ליאם.
"טוב המפקד!!!"קראנו כולם והתפקענו מצחוק.
"טוב אני הייתי פה!!ותזכרו את האגרוף של לואי!!!"אמרתי צוחקת.
נכנסתי למקלחת,התקלחתי.נתתי למים החמים לשטוף את הנוזלים שהפכו לדביקים עלי.
יצאתי מהמקלחת,התנגבתי במגבת החמימה,שמתי עלי את הבגדים האלה:*ברציתי להוסיף*
וניסיתי לפתוח את הדלת.
"תפתחו!!!"אמרתי.
"לא רוצה"אמר לואי תוך כדי צחקוק.
"לואי אני נשבעת שאם לא תפתח לי אתה מת!!!"
"את לא ממש במצב של לאיים.."אמר נייל.
"ואם אנחנו לא רוצים אנחנו לא חייבים לשחרר אותך."אמר הארי.
"רררררררר מעצבנים!!!!"צעקתי לעברם.
"מעריצה הייתה מתה להישאר…"אמר זאין.
"אין בעיה.אני קוראת לחברות שלי."אמרתי בחיוך זדוני.
"מה החברות שלך כבר יעשו?"אמר ליאם.
"הווו אתה לא רוצה להכיר את חברות שלי.ודרך אגב הן לא סובלות אתכן אז הן יהיו מאוד שמחות לתת לכם מכות"אמרתי מחייכת ברשעות.אלה החברות שלי.
"אמאלה אלה חברות שלך?אוי ואבוי לי עם מי את חייה?"אמר לואי.
"עם בהמות!עאאאאאאאאאא"אמרתי ודחפתי את הדלת.
"אמאלה את חזקה!!!"אמר הארי שעף לקיר.
"אנחנו חמישה בנים..טוב ארבעה,שיש להם שרירים יותר גדולים מהבית שלהם!!!"אמר נייל.
"שוו-יצ-ל…."אמרתי .
"מה זה שוויצל?"שאל זאין.
"שילוב בין שניצל בעברית לשוויצר בעברית!"אמרתי צוחקת.
"טוב חמודים,הבנו את הבדיחה,אתם מוכנים לפתוח????"שאלתי.