הלכתי לאיבוד והגשמתי חלום :)פרק 2 1D העלאה שנייה המלון :)

ישנתי בשקט.הרגשתי את עצמי ישנה בשקט.שמעתי גם קצת קולות של אנשים אחרים שישנים.
"כככככככככוווווווווווווווווווווללללללללללללםםםםםםםםםםםםםם ללללללללללללקקקקקקקקקקקקקווווווווווווווווםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!!!!!!!!!"מישהו צעק ברמקול.
כולם צרחו ואני חושבת שהתחרשתי.
"הלו הלו…"אמרתי לעצמי.
כולם שמו לב…שזה היה גילאי.
"גילאי בוא הנה רגע…."אמרתי.ונתתי לו כאפה.
"טוב הבנתי את הרמז…"אמר.
"טוב כולם,כולם לתת קריאה טובה לנהג שליווה אותנו מכיתה ז',טיילר!!!"אמרתי במיקרופון.
"ווהווו!!!!טיילר!טיילר!טיילר!!!!"קראו כולם.
"טוב כולם,אנחנו הגענו!!!!!"אמר טיילר במיקרופון השני.
כולם התחילו לצרוח מאושר,ואני קיפלתי את הכיסא ויצאתי ראשונה.
רצנו ללובי,ואלה המורה לקחה את הכרטיסים לחדר והביאה אותם אלינו.
"ראשי הקבוצות של י"א 1 :ליאור,אור,גיא,עמית,רועי,מאיה וגלאור לבוא לקבל מפתחות!"אמרה אלה.
חטפתי את המפתח מידה ואני והקבוצה שלי:עדן,רותם,שלי,עדן,שירז,ימית רצנו לחדר.
"אני ליד החלון!"אמרתי.
"אני ליד מאיה!"אמרה עדן מ.
"אני בקומותיים!"אמרו רותם ושלי.
"אני במיטה הזוגית!"אמרו שירז ועדן השנייה.
היה רשום על הכרטיס:קומה 6 שמאלה חדר 439.
"אל חדר 439!"צעקתי ורצנו כולן.
פתחנו את דלת החדר,ו..
התעלפנו.
"וווווההההאאאאוווווו!!!"אמרנו כולן נמסות.
המיטות מעץ עם סדינים רכים,שתי מיטות קומותיים יציבות עם סולם מקושט בפרחים,שידות יפייפיות עם טלפון חדשני,רצפת פרקט נעימה וקרירה,טלוויזית פלזמה ענקית,מראה ענקית ושולחן כתיבה ענקים עם שני כיסאות,לפטופ יפייפה,3 מקלחות עם חדר גקוזי ליד המרפסת,נירות רייחניים,וכרטיסי כניסה לכל מיני פעילויות מונחים בצורה מושלמת על השולחן.
"ואו!"קפצתי על המיטה הזוגית ונשכבתי עד שעפה עלי כרית נוצות רכה.
"אמממ מאיה חמודה עופי לנו מהמיטה!!!"אמרו שירז ועדן ב.
"ואם לא בא לי?"אמרתי מתגרת.
"אז נעיף אותך מהחדר!!!!"הן אמרו.
"אני לא יודעת מה איתכן אבל אני הולכת לבריכה!"אמרה רותם.
"לבריכה!!!"צרחו כולן.
"אני לא אבוא איתכן,אני צריכה לארגן את החדר ולהביא לפה כל מיני מאכלים וכאלה…
"טוב…ביי ביי!!!"אמרו כולן יצאות לכיוון הבריכה.
"חכי אני אקח את המפתח"אמרה שלי.
"אני בחדר אוכל!!!"אמרתי אבל הן כבר נעלמו.
לקחתי כל מיני מאכלים כמו עוגותה עוגיות ובקבוקי שתיה,ועליתי לחדר שידי תפוסות בכל מיני מאכלים ולא ראיתי כלום.
"אוי סליחה..אאוץ סליחה..איה אאו איה אי…"אמרתי מנסה להגיע למעלית ובדרך נתקעת באנשים.
פתאום שמעתי צרחות מהכיוון השני ו..נדרסתי על ידי חבורת בנות.
"תסתכלו לאן אתן הולכות!!!"אמרתי.
נכנסתי למעלית,וניסיתי ללחוץ על הכפתורים ללא הצלחה.
"את צריכה עזרה?"מישהו שאל אותי באנגלית.
"כן..אתה יכול ללחוץ על קומה שש?"אמרתי לו באנגלית.
"אתה לא מהארץ נכון?"הוספתי באנגלית.
"כן אני מבריטניה"אמר.הרגשתי חיוך בדיבורו.קולו היה מוכר לי.
יצאתי מהמעלית והודתי לו.הוא היה דומה אחד לאחד ללואי מוואן דיירקשן…רגע,זה היה הוא!
"אתה לא…"התחלתי לומר אך המעלית נסגרה.
"אוף!אוף!אוף!"אמרתי.אני לא מאמינה שפגשתי את לואי,מהלהקה שאני הכי אוהבת!!!
טוב עכשיו זה כבר לא משנה,כי ממילא הוא לא היה מתייחס אלי.
דפקתי בדלת,ולא היה מענה.הנחתי את הדברים וניסיתי לפתוח את הדלת,אך ללא הצלחה.
"אוף אני תקועה!!!!"אמרתי.
התישבתי שגבי אל הדלת,בוכה.
"את צריכה עזרה?"מישהו פנה אלי באנגלית.
הרמתי את ראשי וזה היה…

שמונה תגובות ממשיכה!!!