הכל התחיל מתאונת דרכים…8 (1D)

~קליאו~
לפני ארוחת ערב הכיתה שלי נכנסה אליי.הם דיברו איתי קצת והלכו רק ג'רמי נשאר. אחרי מס' דקות הלך והבטיח לבוא גם מחר.
****
אחרי ארוחת בוקר וכמה בדיקות הכניסו את ג'רמי. צחקנו, דיברנו, אבל מילה לא אמרתי על כך שנפצעתי בגללו, להפך, התעניינתי ביחסים בינהם עם בלה, היה לי קל לדבר על זה, שמחתי שיש לו חברה,וזאת לא אני. דברנו במשך כמה דקות על בלה ואז באו הבנים, ג'רמי נפרד ממני בחיבוק.כשג'רמי כבר היה בחוץ הארי שאל אם הם הפריעו "ממש לא!" עניתי וחשבתי שאולי הם חשבו שזה חבר שלי…ואז זאין שאל "זה חבר שלך?" יותר לא יכולתי להסתיר, סיפרתי איך הגעתי לפה, איך הייתי דלוקה עליו והוא נישק משהי אחרת, בגלל שבכיתי לא ראיתי מכונית….."אבל כרגע ממש לא איכפת לי!" הוספתי בסוף"אם לא המקרה, בטח לא הייתי פוגשת להקה כו מושלמת" וקצת הסמכתי נראה לי גם הם.

~הארי~
כשקליאו אמרה שהוא לא חבר שלה חשבתי-איזה מזל, עכשיו יהיה לי יותר סיכוי, אבל אז נזכרתי שהבנים חושבים כמוני.
היא סיפרה שכן היא הייתה דלוקה עליו, אבל עכשיו ממש לא איכפת לה שזה קרה.כי אם לא המקרה אם ג'רמי (אם אני לא טועה, ככה קוראים לבחור) היא לא הייתה פוגשת להקה כו מושלמת, הרגשתי שאני בוער וראיתי שהיא גם הסמיכה.
פתאום נזכרתי בשאלה של לואי. ככשאלתי אותה אם היא רוצה לנסות לנגן בעוד להקה, וואן דיירקשן, היא התחילה להנהן וחייכה חיוך מאוזן לאוזן.
חייכנו גם אנחנו, איזה הקלה זו הייתה כשהיא הסכימה. ליאם הציע להביא לה מחר גיטרה ושננסה משהו….כולם אהבו את הרעיון.