הכול התחיל מלארי שיפר-פרק 4/ ruth16

בפרק הקודם:
"מצוין, אז אני צריך לבדוק עוד כמה פרטים לגביך ואת משוחררת" הוא אמר.
"וכמה זמן זה יקח?" שאלתי.
"חצי שעה בערך" הוא ענה בזמן שכתב משהו על דף.
"אוקיי, אז אני יכולה להתקשר שיבואו לאסוף אותי?" שאלתי.
"בוודאי" הרופא אמר, חייך ויצא מהחדר

פרק 4=
התקשרתי לזאין והוא אמר שהם רק יצאו מהחניה של בית החולים אז הם יעלו עכשיו אליי.
הרופא כתב לי כמה מרשמים לתרופות ונפרד ממני לשלום.
התיישבנו באוטו ןאז נזכרתי שאין לי בגדים.
"אין לי בגדים ללבוש" אמרתי.
"אז ניסע אליך לבית, תאספי מהר את התיק ונמשיך אלינו" אמר ליאם.
"אוקיי, אני גרה ברחוב המלך אלברט 23" אמרתי.
"נכון זה נשמע מוזר המלך אלברט?" אמר פתאום לואי שישב בשקט ליד אלינור.
"כן, זה נשמע מוזר אבל באמת היה מלך כזה" אמר ליאם.
"נייל, למה אתה כל כך שקט היום?" שאל פתאום הארי.
"לא נראה לי שזה כל כך יפה ליד בחורה חדשה לדבר הרבה" ענה נייל.
"למה?" שאלתי.
"כי אני מקלל הרבה מאוד" הוא ענה.
"זה בסדר, גם אני לא כל כך שקטה" אמרתי לו וחייכתי.
"אוקיי אז מעכשיו אני ידבר הרבה" הוא אמר והתחיל לדבר באמת הרבה.
הגענו לבית שלי והזמנתי את כולם להכנס אליי לשתות תה.
הם הסכימו ואלינור עזרה לי לערוך את השולחן.
אכלנו כמה דקות ואז שאלתי את הארי:
"ואיך קוראים לחברה שלך?"
"שירה" הוא ענה.
"זה לא שם רגיל" אמרתי.
"כן, היא ישראלית, והיא עברה ללונדון לפני חמש שנים כדי ללמוד יותר טוב אנגלית כדי לעבור מבחנים כלשהם שם שהם מאוד חשובים אצלם" הוא ענה.
"והיא חמודה?" שאלתי.
"היא הכי חמודה בעולם!" הוא ענה.
"ואיך היא נראית?" שאלתי.
"אני אראה לך אותה בהזדמנות" הוא ענה והמשיך לאכול את הבפל שהיה בידיו.
השארתי את הבנים כמה דקות בסלון ואני ואלינור עלינו אליי לחדר כדי לאסוף את הבגדים.
"למה יש לך לרוב חצאיות?" שאלה אלינור.
"כי אני מעדיפה חצאיות" עניתי.
"יש סיבה מסוימת?" היא שאלה.
"לא, פשוט אני חושבת שבנות צריכות ללכת לפעמים עם חצאיות" עניתי.
"אני מבינה" היא אמרה והמשיכה להוציא מהארון שלי את הבגדים שאמרתי לה.
"אני לא הכרתי את הבנים בכלל, לא ידעתי על קיומם ורק אתמול המנהל שלי אמר לי שיש משהו דחוף לראיון אז ההיתי צריכה לחקור קצת עליהם" אמרתי לה כשהיא שאלה אותי ממתי אני מכירה את הבנים.
"ואני מכירה את לואי עוד לפני שהלך לאקס פקטור, פשוט לא ההינו אז ממש בקשר וקרה ככב שהתאהבנו והינה עכשיו הוא הדבר הכי יקר לי בעולם" היא אמרה לי.
אני ואלינור דיברנו הרבה ולא שמנו לב איך הזמן טס עד שנייל נכנס לחדר ואמר:
"הארי מאוד דואג שהוא לא יספיק לראות בובספוג, אז תמהרו קצת".
אני ואלינור צחקנו וסיימנו לארוז הכל.
נסענו לבית של הבנים ואלינור ובדרך נייל שר שיר באופרה וזאין התחיל להרביץ לו כי הוא לא אוהב כששרים שירים באופרה.
נכנסנו לבית ואני ואלינור מיד עלינו לחדר החדש שלי.