היחיד שנוצר עבורי…(סיפור על וואן דיירקשן) פרק 16

~לאחר שבועיים~
׳את באה?׳ נשלחה אלי הודעה מאת הארי. ׳כן, אני רק מסתרקת ויוצאת׳ עניתי לו. ׳אוקיי תתקשרי כדי שאני אבוא ואאסוף אותך׳ ענה. התלבשתי בשימלה לבנה ועליה קרדיגן סגול עם חגורה שעוטפת אותו. סגרתי את החגורה, נעלתי נעלי בובה לבנות עם אבנים קטנים בצדדים. על ידי היה צמיד עם סימן לב קטן. שמתי צללית ורודה, עם איילינר ושפתון שקוף. סירקתי את השיער ועשיתי קוקו גבוה מתוח. התבשמתי בבושם של שאנל, שקמיל קנתה לי לפני יומיים ולקחתי תיק קטן שבו היה טלפון, איפור, מפתח וכסף. ירדתי למעטה. ״ביי אמבר״ אמרתי ונישקתי לה על המצח. ״תהני!״ אמרה מתרגשת מרוב המחשבה שאני הולכת ליום הולדת של ליאם. ״ביי״ אמרתי מצחקקת וסגרתי את הדלת. הזמנתי מונית, בגלל שלא רציתי להטריח את הארי בזמן שהוא נהנה שם. הלכתי לתחנת המוניות הקרובה לבית וביקשתי מאחד מהנהגים להסיע אותו. נכנסתי לרכבו והוא התחיל לנסוע למקום האולם שבו ליאם ערך את היום הולדת שלו. הכרתי את הבנים רק לפני שבוע. כשהארי הציע לי שאני אצא קצת מהבית בגלל שהייתי עדיין מבואסת מהפרידה. לא רציתי לראות אף אחד וגם לא הלכתי לביה״ס. קמיל הביאה לי את השיעורים קבוע. לא יכלו להוציא אותי מהחדר בעקבות הבכי והצעקות שלי. לולא הארי עדיין הייתי בחדר בוכה ומתייפחת. נשארתי בבית שבוע, בלי לצאת ממנו. בהתחלה לא רציתי להיפגש עם הבנים, והתעקשתי להישאר בבית, אך כנראה שהארי הוא יותר עקשן ממני. פגשתי לראשונה את נייל, שהתגלה לבחור מאוד מצחיק ובעל תאבון בריא מאוד. הוא גם ביקר כבר כמה פעמים במסעדה של אימא שלי והזמין לא מעט דברים. אפשר להגיד שהוא כמו אח שלי עכשיו, אפילו אחרי זמן קצר כמו שבוע. אימא שלי תמיד מכינה לו ארוחות לפני החזרות שלהם, ודואגת לו כאילו היא אימו האמיתית. זה גם עזר לו להתגבר מעט מהגעגועים שלו למשפחתו, אשר הארי אמר שהם החמירו בזמן האחרון. לאחר מכן פגשתי את זאיין, הבנתי שזאיין הוא בעל השיער השחור והמבט הקשוח. למרות שעכשיו הוא התגלה כבחור רך ומדהים, שאיתו אפשר לדבר על כל הדברים שמציקים לך. הבנתי שיש לו גם בת זוג נהדרת ששמה פרי, בעלת שיער בלונדיני ועיניים כחולות עמוקות. הכרתי גם אותה לעומק וגיליתי שהיא חברה נהדרת. אחר כך הכרתי את ליאם, הבחור הרגיש שלפני כמה ימים חזר לדניאל, שאותה עוד לא פגשתי. הוא בחור מצחיק, רגיש ובעיקר בשלן טוב. ואחרון הכרתי את לואי, הבחור המצחיק של הלהקה. הכרתי אותו רק לזמן קצת מכיוון שהתברר שחברתו אלינור קצת הצטננה ולכן הוא רץ ישר אליה. בחור דאגן ומצחיק שאוהב גזר, כך הייתי מתארת אותו. את אלינור עוד לא הכרתי את לפי מה שלואי הספיק לספר לי היא מושלמת. וכמובן היה גם הארי, שאותו אני כבר מכירה טוב מדי. הוא דאג לי במשך השבועיים הארוכים הללו, בלעדיו אני באמת שלא יודעת מה הייתי עושה. איך הייתי עוברת את התגובות הרבות שנשלחו מחבריו לקבוצה של אית׳ן לפייסבוק שלי, שעכשיו רובו שורץ את העלבות שלהן. בלעדיו כבר הייתי מתפרקת להורים שלי מול העיניים. אבל הוא תמך בי, וכל פעם שהייתה לו הפסקה מן החזרות שלו הוא בה לבקר אותי. הוא התנהג כמו חבר אמיתי, כל פעם הוא נתן לי לבכות על כתפו כמה פעמים שאני רק ארצה. הוא גם תמך בי לאחר שהיו שמועות לזה שאית׳ן יוצא אם ברברה, אחת המעודדות החדשות. אני זוכרת שברגע הזה כמאט והתפרקתי, אבל הארי לא היה נותן לזה לקרות. בזמן הזה אמבר גם הכירה את הארי, ביינתים רק אותו. בפעם הראשונה שהיא ראתה אותו היא התחילה לבכות מאושר, והוא רק חיבק אותה חזק, כמו שהוא חיבק אותי במשך כל השבועיים הקשים הללו. היא עדיין לא מאמינה שאני ידידה של הארי סטיילס, ושהוא בה אלינו כמאט כל 3 ימים או יומיים, כמו שאמרתי כל פעם שיש לו הפסקה מחזרות הוא מנצל את הזמן כדי לעזור לי לעבור את כל הדברים מאז הפרידה. בזמן האחרון התחלתי להבין איך אמבר מרגישה, למרות שהיא לא כל כך סיפרה לי על זה. הבנתי שזה קשה לחיות מהצקות והעלבות, משהו שאני מעולם לא חוויתי עד עכשיו. ״הגענו״ אמר הנהג ועצר את האוטו. יצאתי מן המונית והגשתי לו את הכסף כאשר הוא הושיט את ידו מעבר לחלון. ״תודה״ אמרתי והלכתי לעבר האולם.