היחיד שנוצר עבורי…(סיפור על וואן דיירקשן) פרק 18

זאיין הביט למאחורי וכנראה שהבחין במישהו מכיוון שהוא מיהר לומר ״טוב…אנחנו הלכנו לרקוד״ פרי ציחקקה והוסיפה ״תהנו לכם!״ הם הסתובבו לרחבת הריקודים. לא ממש הבנתי למה הם מתכוונים. הסתובבתי וראיתי את המתולתל מולי…״היי״ אמרתי מבוישת. ״היי״ אמר וחייך, הבחנתי בגומה שצצה לו בלחי השמאלית. ״למה לא התקשרת אלי כדי שאני אסיע אותך?״ שאל, מחכה לתשובה. ״סתם, כי לא רציתי להטריח אותך..״ אמרתי והבטתי לתוך עינייו הירוקות. ״זה לא נקרא להטריח״ אמר וחייך חיוך שובב. ״את לבושה נהדר…״ אמר והשפיל את ראשו, כנראה כתוצאה ממבוכה שנחה כעט על שינינו. ״כן בטח, היחידה שלבושה פה כאילו שהיא במסיבה של איזה ילד בן 12״ אמרתי וציחקקתי. ״לא נכון״ אמר והמשיך בעודו מסתקל עלי במבט הכובש שלו. ״את לבושה נפלא למסיבה. זה יפה שהתלבשת צנוע, זה מה שיפה בך״ אמר ללא בושה. הסמקתי ממבוכה והשפלתי את ראשי, במטרה שלא יראה עד כמה אני אדומה. ״תודה״ אמרתי. ״בואי״ הוא אמר ״הבטחתי לך שאני אכיר לך את אלינור״ אמר ומשך אותי אחריו. הוא אחז בידי בחוזקה. מה שגרם לי לצמרמורת רבה. הבטחנו שנשכח מכל מה שקרה, מכל העיניין עם הנשיקה. ככה שאחרי הפרידה מאית׳ן לא נהפכנו לזוג, אלא רק לחברים ממש טובים. אבל עדיין, זה היה לי קשה כאשר הוא היה מתייעץ איתי לגבי בחורה או מספר לי שהוא נדלק על מישהי, למרות שתמכתי בו בכל פעם, עדיין משהו הרגיש לי לא בסדר. אני לא מאוהבת בו, אבל אי אפשר להגיד שאני כבר לא מרגישה אליו כלום. אני בטוחה שהוא לא מרגיש אלי כלום חוץ מהיותי חברה טובה, וזה בסדר מבחנתי. אבל מצד שני זה מציק לי שאנחנו מדברים על בחורה שמוצאת חן בעינייו. הארי הוביל אותי אל לואיס שישב על הספה מחבק ומנשק את מי שכנראה הייתה אלינור. הם נראו מושלמים אחד לשני, כאילו נועדו אחד לשניה. היא הייתה לבושה בשמלה בצבע שמנת שבתחתית השימלה הקצוות מתפתלים בצורה מדהימה. בתחילת הצוואר השמלה הייתה מקושטת בסימני פרחים לבנים. היא נעלה נעלי עקב לבנות ועל ידה צמיד. שערה היה פזור על כתפיה. הארי השתעל על מנת שהזוג המאוהב ישים לב לקיומינו. אלינור העבירה את מבטה מלואי אלי, וישר רצה לחיבוק מוחץ. ״היי אני אלינור!״ היא אמרה בחיוך ״ואת בטח ג׳ולי! שמעתי עליך כל כך הרבה, הבנים לא מפסיקים לדבר עליך מאז שהכרת אותם.״ אמרה ״כן, זאת אני״ אמרתי מצחקקת ״הו ג׳ולי״ אמר לואי בזמן שהוא מחבק אותי. הוא לבש מכנס שחור וחולצה מכופתרת קצרה. על רגליו הוא נעל נעלי מוקסין חומות. ״כולנו התגעגענו״ אמר ונישק את אלינור. צחקקתי, ״איפה נייל? הוא היחיד שאותו עוד לא ראיתי״ אמרתי להארי. ״הוא בחוץ, את רוצה נצא עליו?״ שאל ואני הנהנתי. יצאנו אל הגינה המפוארת שבה היו כורסאות ומקומות ישיבה. הייתה שם מזרקה יפיפייה ואבנים המקיפים אותה. אני והארי צעדנו לעבר נייל, אשר ישב שם ושתה עם חברים. ״נייל?״ שאלתי כשניגשתי אליו. הוא הסתובב אלי וחיבק אותי חזק. ״מה קורה?״ שאלתי אותו, בעודי מבחינה בכוס המלאה שלו. ״הכל בסדר״ אמר עם חיוך חושף שיניים. התיישבנו עם החברים ודיברנו במשך לפחות חצי שעה, הכרנו אחד את השני. לבסוף אני והארי נכנסנו לתוך האולם. הוא הכיר לי את אד שירן, שכשפגשתי אותו כבר הרגשתי שאני עומדת להתעלף. הכרתי גם את ביג טיים ראש שהתגלו כבחורים מלאי חיים, חוש הומור ויופי. הוא הכיר לי גם עוד כמה חברים של ליאם. ולבסוף התיישבנו בשולחן שלנו. התחילו להגיש את המנה השנייה (בגלל שלראשונה איחרתי). כל הבנות ישבו לצידי הבנים בשולחן, חוץ מנייל שלא הייתה לו בת זוג לכן התיישבתי בינו לבין הארי. הרגשתי גאה בעצמי שאני יושבת איתם בשולחן, ולא בשולחן אחר, שבו נמצאו החברים של ליאם, שהציע לי לשבת בשולחן הזה כדי שלא אהיה בודדה. הארוחה עברה בצחוקים, רובם של הסובבים בשולחן אשר צחקו מהבדיחות של לואי. הערב עבר במהרה. את רובו ביליתי בחברתו של הארי או של אחד הבנים או של הבנות כולן ביחד. הן אמרו לי שאני ממש חמודה, ושהן היו שמחות להיפגש איתי לא קשור לפגישות עם הבנים. התייעצתי איתן לגבי הפרידה, הרגשתי לגמרי פתוחה מולן. הן עזרו לי לשנות את דעתי לגבי אית׳ן, שאני צריכה להתגבר אל זה ולא לבכות, הרי זו הייתה אשמת הבחור ולא אשמתי. המצאתי שהתנשקתי עם איזה טום, לא אם הארי. לא סיפרתי לאף אחד זאת . אני מקווה שגם הוא…