היחיד שנוצר עבורי…(סיפור על וואן דיירקשן) פרק 9

"תהיי מוכנה ב17:30 !" ציווה עלי. "טוב" אמרתי. "אוהב אותך!" אמר והוציא מפיו קול של נשיקה "גם אני" אמרתי מאוכזבת. "ביי" אמר וניתק את הטלפון. מה עשיתי?! אני עד כדי כך סתומה?! איך אני לא אוציא מפי את כל מה שיש לי על הלב?! אני לא מאמינה. נישכבתי על המיטה במטרה למצוא פתרון לבעיה הזו. מה אני אעשה בנוגע לכרטיסים? ובנוגע לאית'ן? המחשבות הציפו את מוחי, והתחלתי לבכות. לא יודעת למה. אולי בגלל שהברזתי להארי? ואולי בגלל שהתנשקתי איתו? ואולי בגלל שאני בן אדם נורא? אני לא יודעת. אין לי תשובה לשאלות הללו. "ג'ולי?" שמעתי את קולה של אמבר המגיע מהקומה הראשונה. "אני באה!" אמרתי וניגבתי את הדמעות שזלגו במורד הלחי. קמתי מהמיטה והסתרתי את הכרסיטים מאחורי גבי. ירדתי במדרגות וראיתי את אמבר רצה לחיבוק בעוד שאת שקיות הבגדים היא משאירה בפתח הדלת. "היי אמבר" אמרתי בעודי מחבקת אותה "איך היה אצל קמיל ומוניקה?" "כיף! ממש חבל שלא באת." אמרה קצת מאוכזבת, כאילו שלא חסרה לי דרמה אתמול בלילה. "כן, חבל שלא באתי אתמול…" "היי…מה יש לך מאחורי הגב?" שאלה אמבר בעודה מבחינה בכרטיסים שאני מעבירה מיד ליד בעקבות הלחץ. "כלום" אמרתי לחוצה. "נו תראי לי!" אמרה אמבר וניסתה לקחת את הכרטיס. התחלתי לברוח ממנה ברחבי הבית. "ג'ולי!" אמרה בעודה מרימה אחד מהכרטיסים שנפלו לי. "לא אמבר…" "OMG" אמרה אמבר והתחילה לצרוח "תודה, תודה, תודה!!!" אמרה מתרגשת "מה?" "את האחות הכי טובה בעולם!" אמרה מחבקת אותי חיבוק מוחץ. הרגשתי דמעות על כתפי, היכן שראשה היה. "היי…" אמרתי והשתחררתי מהחיבוק, וירדתי על ברכי "למה את בוכה?" "כי אני לא מאמינה שהסגרת לי כרטיסים לוואן דיירקשן!" אמרה מנגבת את הדמעות ובמקומם מעלה חיוך חושף שיניים. "אהה…כמובן! מה אני לא אעשה בשבילך אמבר?" אמרתי בעודי מחייכת בגלל שמצאתי פתרון לבעיית הכרטיסים. "תודה" אמרה וחיבקה אותי שוב חיבוק מוחץ בזמן שאני עולה על רגלי. "קחי" אמרתי והושטתי לאמבר את הכרטיס השני. "אני לא יודעת איך להודות לך" אמרה מחוייכת "בכך שתלכי להופעה" אמרתי מגחחת. "אוקיי" אמרה ולקחה את הכרטיס השני. "אני אתקשר ללורן" אמרה ורצה במהירות לחדרה. שמעתי את קולות הצווחה שלה ושל לורן הנובעות מן הסקייפ. הלכתי למטבח ולקחתי לעצמי יוגורט. שורעת במחשבות מה אלבש הערב…