היא לא דומה לאף אחת אחרת…פרק 6

לפתע הרגשתי כאבים חזקים בצד הגוף והכל היה מטושמטש ומבולגאן , מה שהצלחתי לראות זה את היד שלי מלאה בדם והעינים נעצמות לאט לאט וצעקות!! אור חזקק נגלה אל עיניי באותם רגעים חשבתי אני מתה .. עד שצפצוף המכונות הכאיב לי בראש עיניי נפתחו לאט לאט והכל מטושטד ואני רואה צללים " יסמיןן?" קול של גבר נשמע.. לא יודעת מי זה , באתי לדבר אבל פי לא נפתח , השפתיים נעצרו.. "יסמין תגידי משהו???" התמונה נהייתה ברורה יותר "מה יש לה??" כבר זיהיתי , זה היה לואי
"הכל באשמתי.." מילמל נייל והעביר יד בשיער "לא.."אמרתי בקול חלש, שרף לי בגרון והשפתיים שלי התייבשו.."יסמין!!" קם נייל מהכיסא במהירות "אני מצטער !! מאוד!!" אמר וחיבק אותי הנהנתי לו בראשי וניסיתי שהוא יבין שזה בסדר למרות שלא עשה כלום , מיד אחר כך חייכתי "גם שאת פצועה את מחייכת" אמר ליאם ושיחק עם ראשו הרמתי גבות עצבני כזה והוא התחיל לצחוק "תגידי משהו" הפתיע אותי הארי .. הסתכלתי עליו במבט לא מבין "תגידי משהו תדברי .." אמר ושיחק עם אצבעותיו "אמרתי.." אמרתי בקול חלש וצורב כמו קודם , הוא חיבק אותי ולא הבנתי מה הולך "יסמין!!!" נכנסה אביה לחדר בפראיות ישר חייכתי וצחקתי "אני כל כך שמחה שאת בסדר!!" אמרה וחיבקה אותי הרמתי את ידי וראיתי תחבושת!! על יד ימין ! היד שמנגנת , פי נפער והדמעות הציפו .. "יסמין מה קרה?!?" קפצה אביה שוב "היד.." אמרתי לאט , באותו קול צורב וכואב כולם הסתכלו על היד ואחר כך אחד על השנייה "אני כל כך מצטערת.." אמרה והתיישבה על זאין "הכל באשמתי.." מלמל נייל שוב "נייל.." אמרתי וזה כמעט הפסיק לכאוב "להביא לך מים?" שאל לואי וקם ממקומו הנהנתי בראשי וחייכתי חיוך חושף שיניים לואי הלך לשנייה וחזר עם כוס מים , שתי שתי לגימות והנחתי בצד " נייל.. זה לא באשמתך.. אני לא יודעת מה קרה אבל בטוח לא באשמתך אני בטוחה…" אמרתי והחיוך נפרש על פניי "את כל הזמן מחייכת את זה משהו.." אמר ליאם והעביר יד בשיער
"מה לעשות"אמרתי והשווצתי בחיוךך " מקנא??" שאלתי וכולם צחקו , חוץ מהארי .."חכי עד שתראי את שלי!" אמר וחייך "אין מה להשוות .. " אמרה אביה והסתכלה על ליאם "הארי? מה קרה?" שאלתי
"כלום…" אמר והסתכל עליי "טוב ! קדימה מתי את יוצאת מפה?" צעקה אביה "את שואלת אותי?" אמרתי וחייכתי , ברגע החיוך הסתכלתי על ליאם והוא עשה פרצוף עצבני לפתע לדר נכנסו מלא צלמי פאפארצי צילמו אותי את הבנים את אביה את כול מי שהיה בחדר והיו שם מלא פאפארצי היה רעש של צלמים מתקהלים וצועקים "זאין..לפה לפה ליאם אליי לואי לואי" . ניסיתי לדבר ללא הצלחה "צאו מפה בבקשה.." אמרתי ואפחד לא שמע לפתע אביה שרקה שריקה עם אצבעותיה ואני הסתכלתי עלייה וצחקתי "צאו מפה עכשיו !! או שאני קוראת למשטרה ברור!??!?!?" צעקה הם יצאו כמו נמלים מהר מהר מהר ותוך חמש שניות לא היה שם אף צלם.. לפתע נכנס רופא לחדר הם לוחית של רופאים כזה ביד , חלמתי להיות רופאה אבל .. במצבי אני יכולה רק לצחוק על זה .. "יסמין .." קרא "ממ?" אמרתי והסתכלתי עליו " מה השם משפחה שלך??" שאל " קוראים לי יסמין" אמרתי "כן יסמין אבל מה השם משפחה שלך ..? " שאל שוב וכדי לא להתעצבן עליו אמרתי לו " אין לי שם משפחה , תעזוב תשאלה הזאת אוקיי??" הוא הסתכל עליי במבט מוזר והתקדם לעביר " בכל מקרה הכול בסדר אצלך עברתם תאונת דרכים קלה ואת תוכלי להשתחרר בעוד כמה שעות אבל תצתרכי להיות עם השגחה 24 שעות אני מניח שהחברים שלך ייעזרו , אני יחזור לשחרר אותך להתראות" אמר ויצא כאילו לא היה "אבלל.." התחלתי לומר הוא פשוט יצא , לא חיכה לתגובה שלי .. "תבואי אליי!!" קפצה אביה "לא לא התחרפנת אני יהיה בסדר אני צריכה להגיע לבית שלי להירגע , לישון , לישון הרבה וזהו אני יהיה בסדר.." אמרתי וחייכתי " יסמין אני חושבת שכדי לך ללכת לאביה " אמר זאין "מה לא .." אמרתי נבוכה "נו בבקשה!"אמרה אביה .. "אביה אנחנו מכירות יומיים בקושי.." אמרתי עצובה, החיוך כבר ירד ..
"אני מתה עלייך ואת באה אליי ואני לא שואלת ברור ??" אמרה בטון תוקף "טוב טוב.." נאנחתי
כעבור שבוע….