הטרור של המוסלמים…פרק 9 1D

מנקודת המבט של שירה:
~סטופ~
גיל 16, שיער מתולתל בצבע חום, עיניים חומות בהירות, וגומה בלחי שמאל
~המשך~
"סתכל אותה" אמר אחד מהרחוב כשעברתי לידם, והתיישבתי בתחנת אוטובוס
"יאללה איזה כוסית" אמר השני והסתכל לי על התחת,
הסתכלתי לעברם, "תעיף ת'עניים ש'ך" צעקתי,
"העניים שלי ברשותי ואני יכול לעשות מה שבא לי איתם!" קבע הילד,
לשניהם היו שרשראות לאחד היה של מגן דויד 'בטח יהודי' חשבתי לעצמי, ולשני היה צלב, 'גוי…' אמרתי בלב
"אז התחת שלי ברשותי, ואסור לך להסתכל עליו"
"תפסיקו חבר'ה" אמר הראשון
"מה להפסיק, משהו שעוד לא התחיל?!" אמר השני
"די, די אנשים, אני יודע לאן זה יגרר תפסיקו!"
האוטובוס שלי הגיע, עליתי עליו והסתכלתי עליהם בחומרה,
פרק 9
מנקודת המבט של הארי:
"מה אתה דפוק?! לא הבנתי!" אמרתי לליאם
!סטופ!
ליאם, 17, שיער חום, עניים חומות, "הילד הרע"
"מה אתה רוצה, ?"
"כלום,"
"יופי"
"טופי"
"ויאללה עופי" אמרנו שנינו ביחד,
וצחקנו בקול רם
מנקודת המבט של אביגיל:
"שלום," אמרתי , נכנסתי לבית מכסה את הפנים שלי עם היד,
"מה קרה?" שאלה אמא שלי
"כלום,"
"תורידי ת'יד"
"לא בא לי!"
רצתי למקלחת ושתפתי את הפנים, לקחתי נייר והנייר ספג את הדם שנזל מאפי,
הלכתי לחדר, בשקט, פתחתי את המחשב, ושמעתי שירים. (הערת הכותבת- אביגיל /אני/ חולת שירים).
"איכס!," שמעתי את אחותי צועקת
"מה קרה?" שאל אותה עדיל
~סטופ!~
עדיל, אחי התאום, בן 17, שיער שחור, עניים חומות בהירות.
~המשך~
"יש פה דם!" צעקה אחותי
שמעתי הליכות מהירות בבית, ודלת חדרי נפתחה, זה היה…