הטרור של המוסלמים…פרק 10 1D

שמעתי הליכות מהירות בבית, ודלת חדרי נפתחה, זה היה…
עדיל!!!
"מה קרה לך?"
"כלום"
"מה את מכחישה? רואים שעבר עלייך משהו"
"הבנתי ש.. מוסלמים הם; חארות, עושים פיגועים, ושאבא שלי טרוריסט, והבנתי שיש אנשים אגואיסטים בעולם הזה; אחד ראה.. שאני…..," ופה עצרתי את עצמי,
"שאת..?" שאל
"לא.. כלום, כלום."
"אביגיל!"
"כלום!"
"שקר"
הרגשתי שליבי נמחץ, כאילו הרגע דרסו אותו, שמעתי צעקות מתחת לבית שלי, 'אין מוסלמים- אין טרור!' צעקו את זה, בטח מייק והחבורה מהזדיינת שלו, אחי הסתכל לעבר החלון ותחיל לקלל אותם בערבית "בני זונות- أبناء الكلبات!" "שתוווק! הם דפוקים בראש אלה" אמרתי בעצבנות, " לכו להזדיין- اللعنة –דלוענה-"
מנקודת המבט של זאין:
אחותי הקטנה: "זאין היום ילדה אחת מהגן אמרה לי 'לסבית'"
אני: "אז.. למה לא הרבצת לה?"
אחותי הקטנה: "כי היא חמודה"
הסתכלתי עלייה, וגלגלתי עניים, שמעתי צעקות
"אין מוסלמים- אין טרור"
"אין מוסלמים- אין טרור"
"אין מוסלמים- אין טרור"
"אין מוסלמים- אין טרור"
"אין מוסלמים- אין טרור"
"אין מוסלמים- אין טרור"
הסתכלתי לעבר החלון, לא ראיתי כלום, הלכתי לחלון השני, לא ראיתי כלום, הסתובבתי בבית, רציתי לדעת מה הוא גורם הרעש הזה, לא מצאתי כלום יצאתי לבחוץ, ואני עדיין שומע; "אין מוסלמים- אין טרור" "אין מוסלמים- אין טרור" "אין מוסלמים- אין טרור"
התעצבנתי, ואני פתאום שמעתי קללות בערבית, הלכתי אחרי הקולות, וראיתי ילדים, את אותם הילדים שראיתי היום בבוקר, עומדים מתחת לבניין וצועקים, הסתכלתי על הבניין, ראיתי את הילדה שראיתי היום בבוקר שהוכתה על ידם, ועם עוד אחד שממש דומה לה, הם הסתכלו לעבר החלון וזה שממש דומה לה צעק קללות והיא מנסה לסתום לו את הפה.
"מה הבעיה?" שאלתי
"מה אתה מתערב?" שאל אחד
"כי בא לי!, מה הקטע עם המוסלמים?" שאלתי
"אההההה, גם אתה מוסלמי?! מה אתה בן דוד של הפאקצה הזאת?"
"לא, אני לא בן דוד, אני גר פה בתחילת הרחוב, ושמעתי שאתם צועקים דברים על המוסלמים, מה יש לכם נגדם?"
"הרבה!" קבע אחד
"כמו? תסביר את עצמך"
"כמו זה!"
אמר, וקיבלתי בוקס בפנים, לא החזרתי, והם ברחו.
"אתה בסדר?" שאלה אותה אחת שראיתי מהחלון, והיום בבוקר.
"בוא" היא אמרה ומשכה בידי, יותר נכון החזיקה את ידי