הטרור של המוסלמים- עונה 2 פרק-9 1D

מנקודת המבט של זאין:
פתחתי דף מגולגל אחד והיה כתוב בו;
'הנכם מוזמנים לצילום רנטגן בשל המחלה….

פרק 9
'הנכם מוזמנים לצילום רנטגן בשל המחלה….
הסרטן'. נרתעתי אחורה, מתנשף בחוזקה.
"ל..ל..להארי יש את המחלה?!" אמרתי בשקט.
"מה קרה?!" שאלה איימי.
"כלום, כלום."
"תביא את זה!" היא אמרה מנסה לחטוף את הדף מידי,
"עזבי את זה!" אמרתי בעודי נלחם על הדף,
"לעולם לא!" צעקה, והדף נקרע.
"תודה רבה!" אמרתי בעצבנות, קיפלתי את שתי החצאים והכנסתי אותם לצנצנת, מגולגלים.
"להתראות" אמרה אימי בעודה יוצאת מהדלת, ואני טורק אותה מול פנייה,

מנקודת המבט של ליאם:
"אוווווווף! איך נמאס לי ממך!" צעקה עלי רות
"גם לי ממך!" צעקתי בחזרה
"יופי!"
"טופי" השבתי
עזבתי את רות, והלכתי לחדרי.
"אני צריך את ספר חשבון" אמרתי הולך למגירה שלי.
"אמ.. אמ.. אני יביא לך אותו," אמר זאין דוחף אותי
"מה יש לך אחי?!"
"כלום,"
"טוב אז תביא לי לעבור, אני רוצה לקחת את הספר!"
"אני יביא לך אותו!" צעק עלי
"טוב, טוב תרגע"
"אני רגוע"
הארי נכנס,
"מה קורה פה?!" שאל הארי
"כלום,"
"טוב, אני נכנס להתקלח"
"ביי!" אמרנו שנינו
~חצי שעה לאחר מכן~
"צא כבר!!" צעקתי
"חכה!"
"נווווו!"
הוא יצא, רק עם תחתונים
"האאאאאאאאאאאאאאאא" אמר פורש את ידו הצידה
"דפוק!"
שירה נכנסה,
"אני מעדיפה את החבר שלי עם קצת יותר בגדים עליו" אמרה ואני וזאין צחקנו
"אני עפתי," אמר זאין
"אני גם " אמרתי נכנס למקלחת
"גם אני" אמרה שירה
מנקודת המבט של הארי:
"יופי!, עכשיו אף אחד לא בקרבתי," לחשתי לעצמי, הוצאתי את המגירה, ולקחתי את הצנצנת,
'מי קרע את זה?!' חשבתי, 'אולי.. מישהו יודע מזה..?'