הטעות הכי נכונה שלי- פרק 9

למשך כל השיחה נייל בהה בי מבטים עצבניים, מגורים, מתוסכלים.
ואני מאוד נהניתי מהמצב, עם אנה ג'קסון ממש לא מתעסקים.
"אז, בנים מתוקים ויפים שכמותכם, מה מעשיכם הלילה?" שאלה ניקי והרימה גבותייה.
"זה או ערב פיצה או כלום" אמר זאין והרים את ידיו כלא יודע.
"ערב פיצה? מארגנים מסיבת כיתה?" ניקי אמרה בפרצוף מצחיק.
"תודה לאל, למען השם, זה נראלכן מצחיק שהם עוד שקלו את הדבר הזה?! אני שנים מנסה לשכנע אותם לצאת" אמרה פרי בכמעט צעקה, מניפה את ידייה באוויר
"מה אתם אומרים שנראה לכם קצת את העיר? שאלה ניקי וקרצה.
"מה איתך תלתלים, אתה מעוניין שנראה לך קצת את העיר?" הוספתי לשאלתה של ניקי ונשכתי את שפתיי להארי, שהיה גם הוא נראה טוב במיוחד.
הארי, כשכנראה בחור פלרטטני ויצרני, בא להגיב תשובה שהייתה נראית אפילו יותר חצופה משלי, אך נעצר בידי המרפק של נייל.
מה שגרם לי להרגיש תחושת ניצחון.
"מה אתן מציעות? לאן אתן רוצות לקחת אותנו?" אמר ליאם וחייך חיוך מקסים.
"מועדון "on the rocks" עשר בערב, ניפגש שמה" קבעה ניקי
"נשמע טוב" אמר זאין. "לא אהוב שלי, נשמע מעולה! תודה לאל שאני לא צריכה לבלות עוד ערב בבית איתכם." אמרה פרי וחיבקה את ניקי.
"טוב בנות אז ניפגש שמה" חייך לואי
"אל תשכחו לבוא יפים במיוחד" אמרתי וחייכתי בשובבות.
נפרדתי מכולם בחיבוק, חוץ מנייל שנראה כרגע כאילו הוא מתאפק לא לתת לי סטירה. עשיתי לו פרצוף נגעל ומשכתי את ניקי לכיוון הג'יפ השחור שלה.
"וואו. וואו. וואו. חיסלת אותו!" אמרה ניקי כשהגענו לחנייה.
ואני צוחקת צחוק בריא. "עזבי שהחבר שלו למטה החליט שבא לו לראות עולם, ואין לי מושג איך הוא ישן על הבטן בלילה, מה זה היה הפילרטוטים האלו עם הארי? גאוני! פשוט גאוני!" ניקי אמרה הכל בנשימה אחת, גורמת לשתינו לאבד את זה לגמרי מרוב צחוק.
"טוב קופה, הגיע הזמן גם ללכת הביתה" אמרה ניקי ומשכה אותי להיכנס למכונית.
לאחר נסיעה קצרה, הגענו לשכונה של ניקי, השכונה הכי יקרה בכל צ'לסי הקטנה שלנו. (הערת הכותבת- צ'לסי זו העיירה שלהם אם אתן לא זוכרות)
תמיד שנכנסו לביתה המפואר של ניקי, למרות שהייתי באה אלייה כל יום בתקופת בית הספר, אני חוטפת שוק. בית שגדול יותר מכל העיירה עצמה.
עם נברשת ענקית על התקרה, שתמיד פחדתי שתתרסק עליי.
"בואי, אני אכין לנו משהו לאכול, את בטח גוועת ברעב" אמרה ניקי ומשכה אותי למטבח.
ישבתי על אחד הכיסאות שהיו במטבח, בודקת הודעות, מתעדכנת ברשת החברתית.
לפתע שנתקלתי בכתבה.
"נערת המיסתורין של וואן דיירקשן"
'כבר פעם שלישית שאנו רואים את החבורה הזו ואת הנערה הזו ביחד, צירוף מקרים? אנחנו לא חושבים!
הבנים ניצפו שוב רואים את אותה גברת צעירה שהיום אנחנו יודעים מי היא.
אנה ג'קסון, מעניין איזה מהבנים היא מסובבת על האצבע הקטנה, נראה שהיא מנסה ללכוד מישהו בהם ברשת כדי להתפרסם."
"מה? מה? מה?!" ואת המה האחרון צעקתי בעצבים. אני פשוט לא מאמינה למה שאני קוראת
"מה קרה?!" צעקה ניקי שנבהלה בזמן שהכניסה את הפיצה לתנור.
"לא, פשוט תראי את השטויות האלה!" צעקתי בטירוף ושמתי את הפלאפון שלי מול הפרצוף שלה
"מה?!" ניקי אמרה ונשארה עם פה פעור.
"אני פשוט לא מאמינה, איך הם השיגו את השם שלך?" "מה זה משנה?! את רואה? ואת עוד רצית שאני אצא עם הטיפש הזה, דייט אחד ותראי, כבר כותבים עליי כתבות מגעילות" אמרתי עצבנית
"אני לא רוצה שום קשר לנייל הורן השקרן הזה! שום קשר!" אמרתי והזזתי את הידיים מהר.
"אנה את מוכנה להירגע, פשוט תנשמי די" אמרה ניקי והרגיעה אותי, רק
היא ידעה להרגיע אותי בשניות.
ניקי הוציאה את הפיצה ושתינו התנפלנו עלייה אחרי יום ארוך שלא אכלנו בו כלום.
הירהרתי במחשבות, לא מצליחה להפסיק לחשוב על נייל פאקינג הורן.
אני באמת לא מבינה, למה הוא התנהג אליי ככה היום? רק אני הרגשתי שהיה בנינו משהו? רק אני הרגשתי כימיה מטורפת שלא היה לי עם אף בחור אף פעם?
אני לא מבינה מה הולך פה…
"נו, טעים הפיצה?" ניקי שאלה בזמן שנתנה ביס גדול במשולש שלה
"מה? אממ.. כן.. כן.. ממש טעים.." אמרתי וחזרתי לעופף…
עברו כמה שעות שבעיקר הוקדשו למה אני הולכת ללבוש כדי להוציא לנייל את העיניים מהחורים שלהם.
וכמובן שבחרנו בבגדים מהארון של ניקי כי היא הרבה יותר נועזת ממני, וזה מה שהייתי צריכה עכשיו.
ולבסוף מצאנו, שמלה שחורה מיני מבד סאטן, הגב חשוף לגמרי וגם יש מחשוף מעודן בחזה.
"את נראית כמו דוגמנית של ויקטוריה סיקרט אני בהלם" אמרה ניקי ופערה את עינייה.
"ועכשיו, מה את אומרת על זה? כי את לא היחידה שצריכה להרשים מישהו.." אמרה ניקי וקרצה במבט שובב היא לבשה ג'ינס כהה קרוע שישב לה על הגוף מדהים והבליט בדיוק מה שהיה צריך להבליט. סוודר לבן בטן משוחרר
ועקבים בצבע כסף.
"אם הייתי גבר לגמרי הייתי מנסה להזרים אותך" קרצתי לה ופרצתי בצחוק.
"את יודעת שאת חושקת בי" אמרה וליקקה את שפתייה בחושניות
"אני בעד שנתאפר עכשיו במקום שתתחילי עם הליקלוקים" אמרתי מנסה להרחיק אותה ממני, שלא תביא לי איזה לק.
לאחר שהתאפרתי נועז והפעם שמתי מייקאפ, ברונזר, סומק,
צלליות, ומה לא, שמתי אודם בורדו על השפתיים, מה שנתן לי מראה חושני, שוב, נראיתי בוגרת, לא כמו ילדה תמימה, זה הולך לחרפן את נייל.
ניקי התאפרה עדין, שמתי עקבים שחורים והיינו מוכנות לצאת.
חמש דקות אחרי שהזמנו את המונית היא הגיעה.
נייל הורן, אתה אפילו לא יודע מה מחכה לך.
נקודת מבט נייל-
"לא מאמין שאתם גוררים אותי לשטות הזאת" גערתי בכעס בזמן שסגרתי את האבזם של החגורה.
"די אחי, שחרר, תזרום ערב אחד" אמר זאין בזמן שקשר את שרוכיו.
"דבר ראשון, איך אני נראית?" יצאה פרי עם מסכת האיפור שהייתי רגיל לראות, עם חולצה מכופרת שחורה ומכנס שחור.
"יפיפייה כמו תמיד" זאין חייך אליה "חנפן שלי, אם לא היית אומר את זה כנראה שהיית עכשיו קבור בחצר" פרי אמרה ואני צחקתי בקול
"איזו קשה את אלוהים" אמר זאין וציחקק
"עכשיו, נייל, מה קרה בניכם? לא אתמול הייתם מאוהבים בטירוף?"
"אתמול היא לא הייתה שקרנית בוגדנית" אמרתי וניסיתי להראות הכי אדיש בעולם.
"שקרנית בוגדנית, אבל לא היה נראה שאתה כועס עלייה שהיא הופיעה אה?" אמר הארי והצביע על אזור המפשעה שלי
"כן אחי, טוב שלא נקרע לך המכנס" הצטרף ליאם בחיוך מטופש
"אתם מוכנים לסתום את הפה שלכם?" צעקתי
"פרי, הארי יודע מה קרה, תדברי איתו, אין לי כוח לדבר על זה"
אמרתי והלכתי לשים בושם, ברקע שמעתי את הארי..
"יש לה מישהו" אמר הארי לפרי
"מה?! אין מצב, מההיכרות הקצרה שלי איתה היא הכי לא נראית כזאת! זו בטח אי הבנה…" אמרה פרי מופתעת.
"אני אברר את זה" אמרה פרי וכולם נאנחו
"מוכן לשים 20 פאונד שאני יותר חתיך מכולכם הערב" לואי אמר ושירבב שפתיו כאשר ירד במדרגות
"שמת מקטורן אז אתה מחמיא לעצמך?" אמרתי גורר את צחוקם של הבנים ופרי
"די די ניילר, עם פרצוף כמו שלך גם אני הייתי מקנא"
"טו שה" אמרתי כמפסיד
"מי נהג תורן היום?" שאלה פרי, אשכרה עשינו טבלה, של כל יציאה מי יהיה נהג תורן.
"את פרי'לה" אמר ליאם לאחר שבדק בדף שתלוי על המקרר
"מה?! אין מצב!" היא צעקה "זה לא פייר" היא רקעה ברגלה בעצבים ושילבה ידיים
"די פלטיפוסית, מבטיח לך שתהני גם בלי אלכוהול" אמר זאין ונשק ללחי שלה
"טוב אפשר לצאת ולסיים את הסיוט הזה כבר?" אמרתי
"בוא כבר נקבה, נשכר אותך ותהיה שמח מבטיח" אמר לואי והדביק לי נשיקה רטובה על הלחי
לאחר נסיעה מייגעת של 17 דקות שפרי בוכה שהיא תמיד נהגת תורנית
סוף סוף, הגענו.
"תודה לאל, חשבתי שפרי לא תצא מהטרנס של הדיבורין בחיים" אמר הארי פורע את תלתליו
"הארי, חבל שבסוף הערב תחזור הביתה באלונקה" אמרה פרי וקימצה ידיה לאגרוף
הארי צחק וחיבק אותה חזק, סוף סוף נכנסו למועדון
וואו, לא האמנתי שבעיירה כזאת שוממת יש מועדונים כאלו, בנות רוקדות על הבר, הרחבה מפוצצת, שירים מטורפים, אלכוהול בכל מקום, אני חושב שאנחנו נהנה הלילה
"לזה אני קורא מועדון" אמר ליאם בוחן את כולו
"עכשיו תקשיבו לי ילדים שלי, אנחנו הולכים להשתכר, אבל להשתכר ברמות של ללקק את הרצפה, היום מתים, מתים! אתם מבינים אותי?!" צעק לואי
"מתים!" צעקנו כולנו יחד ורק פרי נשארה מאחור עצבנית שהיא לא יכולה לשתות
הלכנו לבר להזמין לשתות.
"5 שוטים של טקילה" אמרתי בחיוך לברמן
"מיד מגיע, אה רגע אתם לא וואן דיירקשן?" שאל הברמן מנסה לזהות
"כן, זה אנחנו" אמר זאין
"אה וואו, אז בואו נרים ביחד" אמר הברמן וכולנו הינהנו
"להתחלות חדשות" צעק הברמן חזרנו עכששיו כולנו עשינו לחיים.
מורידים את הטקילה ששורפת את הגרון.
"חשבתי שרק איתי אתה מוריד שוטים בן" אמר קול מוכר ועדין מאחורה.
הסתובבתי ופתאום, ראיתי את הדבר הכי יפה בעולם.
אני פשוט בהלם. "הכל בסדר?" שאלה כשראתה שכולנו מסתכלים עלייה בהלם.
"כן כן, הכל בסדר" אמר ליאם הוציא את כולנו מהשוק.
איך היא יכולה לעמוד שם, בשמלה השחורה והחשופה שלה, ולהראות ככ סקסית, איך היא יכולה לעמוד שם ולהיות הדבר הכי יפה בכל החדר.
אני מאבד את עצמי, אני חייב אותה.
"לנקות את הריר ניילר" לחש לי הארי באוזן "שתוק כבר אידיוט" אמרתי
"אז מה בן, אני לא מספיק שווה להרמת כוסית? רק ללהקות מפורסמות?"
אמרה ונשכה את שפתיה, פאק, מה היא חושבת שהיא עושה?
"את מקבלת כפול" אמר הברמן שמסתבר שקוראים לו בן, וקורץ לה, והחשק לעקור לו עכשיו את העין ממש גובר עכשיו.
היא חיבקה את כולם חוץ ממני, ואם אתם שואלים אותי החיבוק של הארי נמשך הרבה יותר מדי זמן.
"נו בנים, נהנים עד עכשיו?" שאלה וחייכה את החיוך הכי יפה שראיתי.
"מה זה המקום הזה? בלונדון לא מצאנו כאלו מועדונים" אמר זאין
"רואים, לפעמים מה שאתם מחפשים זה ממול לאף שלכם" אמרה והסתכלה עליי.
הבנתי מה היא מנסה לעשות, וחבל שזה ממש אבל ממש עובד.
"כפול אמרנו לא?" אמר בן והגיש לה את הטקילה
"בהחלט אמרנו" היא אמרה ובבת אחת הורידה את שני השוטים
"אני לא מאמין לך" אמר לואי את מה שכולנו חשבנו
"מה, אף פעם לא ראית בחורה שיודעת לשתות?" שאלה בשובבות
"תראי יש את נייל" אמר הארי וצחק.
"אה, נראה לי שאני מנצחת בקרב הזה" אמרה אנה בליגלוג.
מה? מה? מה? מה היא חושבת לעצמה? יורדת עליי כמו ילדה קטנה, אם אני זוכר נכון, היא זאתי שישלה חבר, ועוד יצאה לדייט איתי, באיזה משחק היא משחקת למען השם?! "מה את אומרת?" פציתי פה בפעם הראשונה בכל הערב
"מה שאתה שומע, בלונדי." אמרה וגרמה לי לצמרמורת שאני ממש מקווה שלא שמו לב אלייה
"מוכנה להתערב על זה?" אמרתי מתקרב אלייה
"אני לא עושה התערבויות עם ילדים קטנים, פשוט אין לי טישו לנגב לך את הדמעות אחר"כ, זאין איפה פרי?"
"היא ליד הדי ג'יי, בטח מנסה שהוא יעביר שיר או משהו" אמר זאין עדיין בהלם מההתנהגות שלה. וגם אני, כולנו.
"טוב, תודה, תהנו בנים, נתראה" אמרה והלכה לפרי
"מה זה היה?" שאל אותי ליאם
"מבין הדברים הכי מוזרים שהיו לי" הוסיף הארי
"נייל מה זה כל העקיצות האלה, מה קרה ביניכם?" שאל לואי
"מה אתם לא פאקינג מבינים שאני לא רוצה לדבר על זה?" צעקתי
"אמרנו משתכרים נכון?" שאלתי "כן" אמרו כולם פה אחד
"אז משתכרים, עוד חמש שוטים של טקילה" אמרתי לברמן וכך הוא עשה.
לאן נכנסתי עכשיו עם האנה הזאתי…