הטיסה ששינתה את חיי- פרק 49
התעוררתי וראיתי שאני בחדר שלא מוכר לי, לבן, שאני במיטה ולידי יושבים כולם בוכים ודואגים לי.
הם אפילו לא שמו לב שהתעוררתי מרוב דאגה.
"אממ…. חברה איפה אנחנו?" שאלתי אותם.
"התעוררת סוף סוףף" לואי אמר וחיבק אותי ואחריו כולם גם.
"את בבית חולים." הארי אמר.
"למה?" שאלתי.
"כשהגענו למסעדה את התעלפת ואני לא יודע למה" לואי אמר.
"אני חושבת שאני יודעת למה, אלה את בטוחה שאת רוצה לדעת?" אלן אמרה.
"כן, לא אכפת לי שכולם ידעו" אמרתי.
"טוב אז כשהגענו למסעדה היה שם את זה שהציק לנו והוא נכנס לכלא, את התחלת לפחד ולרעוד והתעלפת" היא אמרה.
"אהה את זה כולנו יודעים" נייל אמר.
"כן אבל מה שאתם לא יודעים זה שאחרי זה הלכת אליו וזאת הייתה השיחה:
"מה אתה עושה פה?!, אתה אמור ליהיות בכלא לעוד מלא זמן!" צעקתי עליו.
"שחררו אותי על תנאי" הוא אמר ברוגע וזה ממש עיצבן אותי.
"ומה?! באת לפה כדי להציק לנו, להטריד אותנו שוב? אנחנו כבר לא מפחדים ממך" אמרתי לו וירקתי עליו.
"אני כולה מטייל לי במסעדות, זה לא אשמתי שלחברה שלך יש בעיות והיא התעלפה" הוא אמר ואז כר ממש התעצבנתי.
החטפתי לו סטירה והוא אמר לי: י'זבל שלא תעזי לגעת בי יותר, הבנת?!
באתי להחטיף לו עוד סטירה כי הוא דרש את זה אל אז הוא החזיק לי את היד, קירב אותי אליו ואמר: עכשיו אלה התעלפה מרב פחד אבל אם תחטיפי לי עוד כאפה אז זאת תיהיה התעלפות מסיבה אחרת.
"תעזוב לי את היד, אתה מכאיב לי!" צעקתי עליו והוא דחף אותי ויצא מהמסעדה.
~סיום שיחה~ מנקודת מבט אלן~
הראתי להם את היד שלי שכולה אדומה ומלאה בסימנים כחולים והוספתי: אני בטוחה שהוא הגיע כדי לגרום למישהו מאיתנו לסבול, גם אם הוא לא עשה הרבה הוא עושה המון רק בזה שהוא נושם והיד שלי רק מוכיחה את זה.
"אוומייגגדד את בסדר???" אביה שאלה.
"כן אבל זה יעבור, אלה את משתחררת מחר ואז הכל כבר יהיה בסדר" אמרתי.
אחרי שעה של ויכחוים על למה הלכתי לדבר איתו ואם אני בסדר הרופא הגיע והודיע לנו שעוד חצי שעה בערך אלה משחררת וכולנו שמחנו.
תגובות (2)
תמשיכי
תמשייכיייי