הטיסה ששינתה את חיי- פרק 47

~מנקודת מבט ליאם נייל~
היה כל כך טעים במסעדה בים, חבל שהיינו צריכים ללכת.
כאשר הגענו למלון אני, כל הבנים וכל הבנות נכנסנו לחדר שלנו (של הבנים) ואיה קיבלה שיחת טלפון שכולנו הופתענו ממנה.
זאת הייתה שיחה ממשפחתה.
~מנקודת מבט אביה~
לא הבנתי למה הם מתקשרים אליי, הרי זה עולה מלא כסף, אולי קרה משהו…
"הלו" אמרתי בהיסוס.
"היי מתוקה שלי אנחנו מאוד מתגעגעים" אמא שלי אמרה.
"גם אני, אממ אמא קרה משהו?" שאלתי.
"לא, התקשרנו כי אנחנו מאוד מתגעגעים ולא ענית בסקייפ אז התחלנו קצת לדאוג ולא אכפת לנו שזה עולה כסף, רצינו לבדוק שהכול בסדר" היא אמרה וישר נרגעתי וכך גם כולם.
"אהה, כן הכול בסדר פשוט אני לא נמצאת עכשיו בסקייפ" אמרתי.
"טוב להתראות" אמרתי.
"ביי" אמא שלי אמרה וניתקה.
"מה קרה?" אלן שאלה.
"כלום, הם רצו לבדוק שהכול בסדר" אמרתי.
"אהה" אלן אמרה.
"זה היה מפתיע, שהם מתקשרים בשיחה רגילה שעולה המון כסף" לואי אמר וכולם הסכימו.
הנהנתי בראשי ואמרתי: טוב העיקר שהכול בסדר.
"טוב אני הולכת להתקלח בחדר של הבנות" אמרתי וכל הבנות הלכו איתי כדי להתקלח גם.
~מנקודת מבט הארי~
הבנות הלכו להתקלח בחדר שלהן וכך גם הבנים ואני התקלחנו ולאחר מכן ראינו סרט- רק אנחנו-הבנים כי אלן שלחה לי הודעה שהן עייפות והולכות לישון א לא רצינו להעיר אותם.
"דווקא סרט טוב" ליאם אמר לאחר שהסרט נגמר.
"כן הוא היה מצחיק" נייל אמר.
"מי רוצה גזר?" לואי שאל בזמן שהלך למטבח להביא לעצמו גזר.
"רק אתה" צרחתי לו בחזרה.
"טוב" הוא צרח.
"אני עייף, אני הולך לישון-לילה טוב" זאיין אמר.
"גם אני" אמרתי וגם כולם.
"לילה טוב" ליאם אמר וכולם נרדמו.