הטיסה ששינתה את חיי- פרק 45

~מנקודת מבט זאיין~
קמתי בבוקר בסביובות השעה אחד עשרה וכולם עדיין ישנו אבל צעקתי בוקר טוב וכולם התעורוו-אני שונא לקום לפני כולם אז הייתי חייב לעשות משהו.
"גררר" אלה אמרה וצחקתי.
"בוקר טוב" כולם אמרו אחד לשני.
הבנות הלכו לחדרן, ואנחנו (הבנים) התקלחנו, התארגנו והלכנו לקרוא לבנות.
~מנקודת מבט אביה~
הגענו לחדר שלנו, כל אחת התקלחה בתורה, לאחר מכן כל אחת התאפרה, סידרה את השיער, התלבשה וכשגמרנו רצינו ללכת לבנים אבל הם בדיוק נכנסו לחדר ואמרו שהם מוכנים.
"גם אנחנו" אמרתי.
"אתן רוצות לים?" הם שאלו אותנו.
"בטח למה לא?" הבנות אמרו.
ארגנו תיק לים,לבשנו בגדי ים ויצאנו לים.
*בים*
"אתן רוצות משהו לשתות?" הבנים שאלו.
"לא תודה" כל הבנות אמרו והבנים הלכו לקנות לעצמם שתייה.
בינתיים אני וכל הבנות השתזפנו בשמש.
כעבור שלוש דקות הבנים חזרו עם שתייה ביד.
"טוב אתן באות לים?" זאיין שאל.
"כן, אנחנו נבוא עוד דקה" אמרנו והורדנו את הבגדים (אל תדאגו כל הבנות היו עם בגד י-הערת הכותבת).
נכנסנו לים, שחינו, צחקנו,השפרצנו אחד על השני מים (מזל שאני וכל הבנות שמנו איפור עמיד במים-אחרת היינו נראות כמו מכשפות).
כעבור חצי שעה יצאנו מהמים, רצינו ללכת למלון אבל אלה הציעה שקודם נתייבש קצת ואז נלך וכולם הסכימו.
*כעבור 10 דקות*
"טוב,זזים?" הארי שאל.
"כן" כולם אמרו, לקחנו את חפצינו ונסענו בחזרה למלון.
"השעה 15:49 עכשיו" אמרתי.
"איזה מהר הזמן עבר" נייל אמר.
"כשנהנים הזמן עובר מהר" לואי אמר.
"אני מתה מעייפות" אמרתי.
"כן גם אני" אביה אמרה.
"כולנו עייפים אחרי הים" ליאם אמר.
חזרנו למלון, התקלחנו והתארגנו ואז הלכנו לחדר אוכל במלון.
אכלנו שם וכמובן שנייל וקייט זללו את כל חדר האוכל.
חזרנו לחדרים והשעה כבר הייתה שבע בערב.
כולם עוד שנייה התעלפו מעייפות אז הלכנו לישון מוקדם.
~מנקודת מבט הארי~
היה כלכך כיף בים, אני זוכר שפני שהבנות נכנסו לים כל אחד מהבנים אמר עד כמה הוא אוהב את חברה שלו- אני בחיים לא אהבתי מישהי כל כך ובחיים לא הרגשתי עם מישהי בנוח כמו שאני מרגיש אם אלן ואני בטוח שכל אחד מהבנים מרגיש ככה כלפי חברה שלו.
בשעה שבע כולנו הלכנו כבר לישון, היינו גמורים מעייפות-ים יכול לעייף בנאדם כ"כ.
"לילה טוב" אמרתי לאלן.
"לילה טוב" היא אמרה ותוך שנייה נרדמה.
גיכחתי קצת וגם נרדמתי.