הטיסה ששינתה את חיי- פרק 25

~מנקודת מבט של אלן~
קייט ונייל הלכו לצד והחלפתי מבטים אם קייט, הבנתי שהיא הולכת לדבר איתו על השיחה שלנו בבוקר, אני רק מקווה שהכל יהיה בסדר.
בינתיים ישבתי ליד הארי והתחלנו לדבר על היום הולדת של זואי שהולך ליהיות שבוע הבא.
"תגידי מה עושים ביום הולדת של זואי?" הארי שאל אותי.
"מאיפה אתה יודע מתי היום הולדת שלה? ואני חושבת על מסיבת הפתעה אבל צריך לדבר עם כולם חוץ מאביה". שאלתי אותו מופתעת.
"זאיין אמר לי, הוא אמר שהם דיברו והוא שאל אותה מתי היום הולדת שלה והיא אמרה לו ונראה לי זה הולך ליהיות קשה לדבר עם כולם חוץ מאביה כי היא תמיד איתכן ועם זאיין, איך נדבר איתם?" הארי שאל אותי.
"אממ… אפשר שהו ייקח אותה לאנשהו וביינתים נחליט מה עושים כולם וכשהוא יחזור מישהו יספר לו בזמן שיעסיקו את זואי" אמרתי לו.
"סבבה, נדבר על זה במקום אחר, לא פה" הוא אמר לי וקרץ.
חייכתי והנהנתי עם הראש.
~מנקודת מבט זואי~
עוד שבוע יש לי יום הולדת, איזה כייףףף, אני אהיה בת 19 ווהוו.
"אז עוד מעט יום הולדת?" זאיין שאל אותי.
"כןן, בת 19" אמרתי לו.
"אני מבטיח לך שזה יהיה היום הולדת הכי טוב בעולם שהיה לך" הוא אמר לי בבטחה וקרץ לי.
"חח אם אני אהיה איתך אז ברור". אמרתי לו ונתתי לו נשיקה.
"אני אוהב אותך". הוא אמר לי.
"גם אני אוהבת אותך" אמרתי לו.
~מנקודת מבט קייט~
"נייל, אני לא יכולה להמשיך עם זה יותר, זה באמת קשה לי ואני מנסה ומנסה אבל אני לא יכול יותר, סליחה". אמרתי לנייל בעצב ובאתי ללכת אבל הוא תפס לי ביד, הצמיד אותי לקיר ונישק אותי.
אחרי הנשיקה הסתכלתי עליו במבט לא מובן, קודם הוא רוצה שנעמיד פנים, מה עכשיו?
"אני אוהב אותך ואני מצטער שסיבכתי אותך בזה, את סולחת?" הוא שאל אותי וראיתי בעיניו המדהימו שהוא דובר אמת.
נישקתי אותו ואמרתי לו: זה עונה לך על השאלה?
הוא חיבק אותי ואמר: אני שמח שיש לי אותך.
חזרנו לשולחן מחזיקים ידיים, מחויכים ובעיקר מסמיקים.
כולם אכלו ולא שמו לב ושמחנו כי ככה לא היינו צריכים להסביר לכולם למה אנחנו מסמיקים עם "היינו מקודם חברים".
~מנקודת מבט של לואי~
"את באה לבריכה, רק אני ואת?" שאלתי את אלה כשגמרנו לאכול.
"ברור, מתי?" היא שאלה אותי.
"אממ… רוצה עוד חצי שעה? נתארגן ואני אקח אותך מהחדר ונלך, רוצה?" שאלתי אותה.
"סבבה" היא אמרה לי.
כולם עלו לחדרים, התארגנתי והלכתי לחדר של הבנות, דפקתי בדלת ואביה פתחה לי.
"היא תבוא עוד כמה דקות, היא גומרת להתארגן, בוא תכנס" היא אמרה לי.
"אוו קיי, תודה". אמרתי לה ונכנסתי.
אחרי בערך 5 דקות אלה יצאה, היא הייתה פשוט מהממת.
"אה אתה כבר פה, טוב אתה בא לרדת?" היא שאלה אותי ונתנה לי חיבוק.
"כן, בכיף". אמרתי לה.
ירדנו לבריכה ואף אחד לא היה שם כמובן, כי זה שבוע של מפורסמים שרק מפורסמים באים לפה וכל המפורסמים שבמלון הזה זה רק אני והבנים.
נכנסנו לבריכה ושאלתי אותה: אז את יודעתת לשחות?
"חח, יותר טוב ממך זה בטוח, חח אני זכיתי במלא מלא מדליות בתחרויות שחייה.". היא אמרה לי בצחוק אבל אני בטוח שהקטע עם המדליות נכון.
"אז כדי להוכיח, את באה תחרות שחייה?" שאלתי אותה.
"כבר התחלתי, תתחיל". היא אמרה לי והתחילה לשחות.
גיחחתי והתחלתי לשחות.
בסוף היא הגיעה ראשונה בהבדל של שנייה.
התנשפתי ואמרתי: וואוו, את באמת טובה.
"חחח תודה, גם אתה לא רע" היא אמרה לי.
"טוב אני הולך להביא לי משהו לשתות, רוצה משהו?" שאלתי אותה ויצאתי מהריכה.
"אממ.. לא זה בסדר". היא אמרה לי.
הלכתי להביא לשתות וכשחזרתי ראיתי מישהו/מישהי בבגדים שחורים, ממש מפחידים מנסה להטביע אותה ומכניס לה את הראש כל הזמו אל תוך המים.