הטיסה ששינתה את חיי- פרק 24

~מנקודת מבט של קייט~
נייל קרא לי לצד ואמר לי: תקשיבי אני ממש אוהב אותך ואני רוצה שניהיה חברים אבל אחרי כל מה שקרה פה אני מבולבל ואני לא יודע עם כדאי שניהיה חברים.
התבאסתי קצת כי קיוויתי שניהיה חברים אבל הבנתי אותו גם אני הייתי מגיבה ככה, בכל זאת זה לא משהו שקורה כל יום, לא כל יום רואים מישהו שחשוב לך מספר לך את הסיפור שלו ולמה רוצים לפגוע בו אולי אפילו להרוג אותו.
"זה בסדר, אני מבינה אבל מה אתה רוצה שנעשה?" שאלתי אותו כי אני בטוחה שהוא לא קרא לי סתם ככה לצד.
"אממ… אני לא יודע אבל אני יודע שהבנים ממש יכעסו עליי שאני לא אהיה איתך כי הם יודעים שאני אוהב אותך וזה שאני לא איתך זה רע אז אני חושב שאנחנו צריכים להעמיד פנים עד שהעניינים יסתדרו". כל כך כעסתי עליו שהוא רוצה שנעמיד פנים, רק אם הוא היה יודע כמה זה קשה לי.
"לא, אין סיכוי שאני אעמיד פנים, אני בטוחה שהבנים יבינו, הם חברים שלך והם החברים הכי טובים שלך וחברים אמיתיים איתך לא משנה מתי, אני לא אשקר לבנות, לחברות כי טובות שלי והכי חשוב אני לא אשקר לעצמי, אני אוהבת אותך ואם אני אעמיד פנים זה ישבור אותי מבפנים, נייל סליחה אבל אני לא מסוגלת ככה". אמרתי לו בעצב.
הוא חשב ואז אמר לי: זה לא ממש העמדת פנים, זה כאילו אנחנו זוג כדי לסדר את העניינים ובעיקר את הרגשות שלנו, בבקשה קייט אני באמת אוהב אותך ואני רוצה לסדר את העניינים בינינו.
"טוב אבל אני מספרת את זה רק לאלן, אני סומכת עליה שתעזור לי ושלא תספר". אמרתי לו.
"טוב, תודה קייט, זה חשוב לי". הוא אמר לי.
חזרנו ואלן קרצה לי ואמרתי לה שזה לא כמו שזה נראה ושאני אספר לה אחרי זה.
אחרי בערך 10 דקות חזרתי עם אלן לחדר וסיפרנו הכל לבנות, איך ברחנו ואת הסיפור עם החבר לשעבר שלי "ושאני ונייל חברים".
כעבור בערך שעתיים שראינו סרטים השעה כבר הייתה 2:00 בלילה והלכנו לישון.
לא הצלחתי להירדם, חשבתי כל הזמן על נייל ועד כמה זה הולך ליהיות קשה לבסוף נרדמתי עד הבוקר.
ב6:30 בבוקר אלן העירה אותי ואמרה לי לצאת החוצה לדקה, יצאנו והיא שאלה אותי: לא יכולתי להתאפק לחכות אז תספרי לי עכשיו, מה לא נראה ככה?
סיפרתי לה את כל השיחה שלי ושל נייל והיא הייתה בשוק ואמרה: קייט את לא יכולה להריכח את עצמך את זה, זה ישבור אותך, אני מכירה אותך אני חושבת שכשתיהיו מוכנים ליהיות חברים אז תיהיו ולא בהעמדת פנים ובלשקר לחברים ולכולם.
"אני לא יודעת אלן, הוא ממש לחוץ מי זה, אני אדבר איתו אחרי זה". אמרתי לה בעייפות.
"טוב" אלן ענתה לי וחזרנו לישון.
~מנקודת מבט של נייל~
אני לא מאמין שהכרחתי את קייט להעמיד פנים שאנחנו חברים, אני חייב לדבר איתה היום. חשבתי לעצמי בבוקר אחרי שעה של מחשבות נרדמתי שוב עד שהשעון המעורר שלי העיר אותי ונזכרתי שיש לנו היום הופעה.
כל הבנים התעוררו, התארגנו והלכנו לחדר של הבנות.
זואי פתחה לנו את הדלת של החדר והבנות גם כבר היו מוכנות וירדנו לארוחת בוקר.
כשמילאתי לי אוכל בצלחת, כולם כבר התיישבו רק אני וקייט עדיין לא.
קייט קראה לי לצד כשגמרנו לשים אוכל בצלחת והלכתי איתה לצד.
שמתי לב שכולם מסתכלים עלינו מבולבלים.