הטיסה ששינתה את חיי- פרק 20 (עם 1D)

שמענו צרחות מהחדר של הבנות ואני וכל הבנים רצנו לחדר של הבנות, דפקנו בדלת וקייט פתחה לנו את הדלת כאשר היא נקרעת מצחוק, לא הבנו מה קרה.
"קייט? הכל בסדר? שמענו צרחות, מה קרה?" נייל שאל אותה.
"הכל בסדר, פשוט היו כאן מלא נמלים ואלה ואביה ממש נבהלו, זה היה קורע מצחוק, בואו תכנסוו, שווה לראות את זה" היא ענתה לנו.
כשנכסנו ראינו את אלה ואביה על המיטות צורחות לאלן וזואי להרוג את כל הנמליים שהן רואות וקייט בצד נקרעת מצחוק ואוכלת אוכל, אוי היא ונייל כל כך מתאימים.
כשכולנו ראינו את הבנות התחלנו להייקרע מצחוק, וצחקנו ממש אבל ממש חזק
"אוייש תסתמו, כאילו שאתם בחיים שלכם לא פחדתם ככה ממשהו" כל הבנות ענו וזרקו עלינו כריות
"אוי לא, אתם לא התחלתם לעשות את זה, פשוט לא!" ענינו להם וזרקנו עליהם גם כריות והתחלנו מלחמת כריות, ממה נהננו וצחקנו מלא.
כשגמרנו הארי הסתכל על השעון ואמר: וואי איזה מהר עובר הזמן כשנהנים, עכבר השעה: 15:30 והגענו לכאן בשעה 11:10 בערך.
"טוב אני לא יודע מה איתכם, אבל אני גווע ברעב וגם קייט אז אתם םבאים לצאת לאכול איפשהו או להזמין?" נייל אמר וקייט גיחחה והנהנה.
"טוב יאלה בואו נזמין פיצה" אמרתי.
~מנקודת מבט של אלן~
המלחמת כריות הייתה ממש כיפית והזמן עבר ממש מהר.
הזמנו פיצה וראינו סרט קומדיה, אני ממש נהנית עם הבנים, ממש כיף ומצחיק איתם.
אחרי בערך שעתיים הבנים הלכו לחדרים שלהם.
בינתיים כל הבנות דיברו עם המשפחות שלהם ואחרי בערך שעה החלטנו לצאת לבריכה במלון, התארגנו, לבשנו בגדי ים ומעל זה בגדים וועל הדרך רצינו לקרוא לבנים, דפקנו בדלת וזאיין פתח
"היי, מה קורה?" הוא שאל אותנו וחיבק את זואי.
"הכל טוב, תגידו אתם רוצים למאת איתנו לבריכה?" שאלתי אותו
"אממ.. אוו קיי שנייה אני רק אששאל את הבנים". הוא ענה לי.
אחרי כמה דקות הוא חזר ואמר: עוד 5 דקות אנחנו באים, נגמור להתארגן ונבוא, אם אתן רוצות לחכות אז אין בעיה בואו תיכנסו.
נכנסנו ובינתיים ישבנו על הספה, אחרי 5 דקות בערך הם היו מוכנים וירדנו לבריכה.
כשהגענו לבריכה כל הבנות רצו להשאר להשתזף והבנים נכנסו לבריכה, אחרי חצי שעה הבנים קראו לנוו לבריכה ונכנסנו, צחקנו, שיחקנו, עשינו תחריות, ממש נהננו, היה כיף.
אחרי כמה שעות כבר נהיה חשוך והחלטנו לחזור למלון, היינו כבר עייפים.
כל אחד חזר למלון שלו בחדר, אני והארי התנשקנו נשיקת לילה טוב וגם זואי וזאיין, אלה ולואי ואביה וליאם, רק קייט ונייל הסתככלו אחד על השני וחייכו, אבל אני בטוחה שהם בסוף יהיו חברים, הם פשוט כל כך מתאימים ודומים, אין סיכוי שלא יהיו חברים, מעניין עם גם הם אוהבים אחד את השני, טוב נחיה ונראה.
אחריבערך 5 דקות הבנים הלכו לחדר שלהם והבנות הלכו לחדר שלהן.
בשעה 7:00 בבוקר קיבלתי הודעה בטלפון מנייל וראיתי שהוא כתה שעוד 5 דקות לצאת לגינה שליד המלון, שהוא רוצה לדבר איתי ושזה ממש דחוף.
קמתי מהר, שטפתי פנים והתארגנתי.
כשהגעתי לגינה ראיתי את נייל יושב שם על הדשא ממש לחוץ, כנראה זה באמת דחוף כמו שהוא כמו שהוא כתב לי בהודעה.
התקרבתי אליו ושאלתי אותו: מה קרה? מה היה כל כך דחוף?
הוא התחיל לגמגם ואמר…