הטיסה ששינתה את חיי- פרק 12 (עם 1D)

זואי וזאיין צעקו: זהו, די נמאס לנו, אתם משפילים אותנו, מרביצים לנו, אנחנו לא מבינים למה כל זה, אתם בקושי נותנים לנו לאכול, חוטפים אותנו, מה אתם עד כדי כך מפגרים?!?!?!?!
כולם ענו: כן, נמאס לנו!
האיש הזה קיבל שיחת טלפון, חיכינו ואז הוא אמר: טוב אתם משוחררים, אתם יכולים ללכת לאן שאתם רוצים, רק אל תספרו לאף אחד ותגידו תודה שאני נותן ללכת ככה.
כולם היו מבולבלים, אבל כולם הסכימו איתו כי רצו רק לצאת מהמקום הדוחה הזה.
~מנקודת מבט של קייט~
אני לא הבנתי מה הלך כאן הרגע, אחרי כל העינויים האלה, אחרי כל המכות שעד עכשיו יש לנו, אחרי שהרעיבו אותנו, משחררים אותנו?! משהו פה לא הגיוני.
כשיצאנו מהמקום המפחיד הזה, רצנו בלי הפסקה הכי מהר שיש לסיימון, כשהגענו נכנסנו, סיימון ראה אותנו, הופתע ורץ אלינו, הוא אמר: תודה לאל אתם פה, אני מחפש אותכם כבר שבוע, עכשיו כבר התקשרתי למשטרה בפעם המאה עכשיו ושאלתי עם יש משהו חדש, איפה הייתם? למה כולכם כאלה פצועים, מלוכלכים, רזים יותר ואיפה לעזאזאל הייתם כל הזמן הזה?!?!
אלן התחילה לספר את כל הסיפור וכשהיא גמרה הוא פשוט לא יכל להוצי מילה ואמר: מה זה צריך לעצור אותו! כולם הנהנו, הוא הוסיף: עכשיו בואו תכנסו, תתקלחו, תאכלו, תתארגנו ואז נראה מה נעשה. כולם הלכו להתקלח, התלבשו בבגדים שסיימון הביא, אכלו (יותר נכון זללו אבל ממש זללו) ואז ביקשתי שנלך לישון ואז נחזור כי היינו ממש עייפים, בקושי ישנו, לא ישנו כמעט שבועעע!
אביה:כן, אנחנו ממש עייפים, עברנו המון.
~מנקודת מבט של אלן~
חזרנו למלון, הלכנו לישון, היה לי סיוט ובו היה את כל מה שקרה לנו השבוע, כנראה דיברתי מתוך שינה והתעוררתי כשהתחילו להרביץ לנו, הרגשתי את הכאבים האלה שוב והתעוררתי בצרחה ממש אבל ממש חזקה, כולם התעררו ושאלו מה קרה? עניתי: היה ליסיוט של כל מה שקרה לנו השבוע, נשמעה דפיקה בדלת, כשאביה פתחה אותה עמדו שם הבנים ושאלו: מה קרה? מי צרחה?
אני: אני צרחתי, היה לי סיוט של כל מה שקרה השבוע ואני לא מצליחה להירדם שוב, הארי בא ואמר לי: אל תדאגי, אני פה, כל הבנים פה וגם כל הבנות פה, אנחנו ניהיה איתך עד שתירדמי.
נשענתי על הארי ואחרי כמה דקות נרדמתי. התעוררתי בסביות השעה 14:00 ובידיוק כולם התעוררו
הלכנו אל סיימון ואחרי איזה שעה-שעתיים החלטנו שמחר נלך למשטרה ונגיש נגדם תלונה, גם אפ האיום הזה.
החלטתי שאני חייבת לדעת למה נתנו לנו סתם ככה ללכת אז ביקשתי מהמשטרה שכשהם יתפסו אותם יודיעו לי, כי אני רוצה לשאול אותו משהו והם הסכימו.
~אחרי שבוע~
המשטרה התקשרה אליי בשעה 15:00 ואמרה לי שהם מצאו אותם ושעם אני רוצה לשאול אותו אז צריך לגשת עכשיו לתחנה. הודעתי לכולם ונסעתי איתם לתחנה.
כהגענו ראיתי אותו ואת הבנות שלו יושבות על הכיסא, עם אזיקים,עם כיסוי עיניים וממש עצבניים.