הטבחית של ביבר -פרק 7

נקודת מבט של סיאל:
"מעוניינת לעזור לי?" שאל גסטין והרים את הגבות שלי מה שגרם לעיוות לא רצוי של פניי.
"איזה סוג של עזרה?" שאלתי מביטה ישירות בפניו שמשורטטות באופן כל כך מדויק העניים החומות שלו שכל כך משתלבות עם שיערו השטני, האף הקטנטן שלו והשפתיים האלה אוחח התחלתי להשתגע לא יודעת מה קורה לי אבל אני יודעת שאני רוצה אותו קרוב.
"לא עזרה כזאת" הוא אמר וצחק
"למרות שאין לי בעיה" אמר והתקדם אלי שהוא מגחכך
"נוו, מה אתה רוצה?" שאלתי צוחקת ומעיפה אותו ממני.
"אני צריך שתעזרי לי לצאת בלי שיראו אותנו" אמר והפך בין רגע לרציני.
הלכתי בזהירות לדלת הקדמית וראיתי אלפיי בנות מסתובבות שם.
לאחר מכן בדקתי את הדלת האחורית.
"אוקי לא צחקת עם הקטע של המעריצים" מלמלתי אך כנראה זה לא מה שמנע ממנו לשמוע.
"מה חשבת שאני עובד עלייך?" שאל
"חח כן " צחקתי והבטתי לעבר השולחן
"מה נעשה עכשיו?" שאל בתסכול
הבטתי על חלוקי העובדים שהיו בצד וחייכתי, הוא קלט אותי וחייך גם כנראה שהוא גם קולט.
"אתה חושב מה שאני חושבת?" שאלתי מביטה בו
"ברוור כל היום אני חושב על זה" הוא אמר גורם לי להביט בו במבט של מה אתה רוצה?
"על מה אתה חושב שאני יבין?" שאלתי צוחקת
"על אוכל, ברור" והתחלתי לצחוק
"שף ביבר לשרותכם" צעק ורץ כמו סופרמן במטבח
"עד כמה שזה נשמע מפתה לא, אני חושבת יותר בכיוון של מנקה ביבר בשבילכם" אמרתי ופרצתי בצחוק וכנראה אותו זה לא כל כך הצחיק.
*******
"מוכן לפעולה ביבר?" שאלתי אותו
"אם את קוראת לחצי מת מוכן אז אני מוכן" צעק לי מתוך פח הזבל שהכנסתי אותו אליו.
פתחתי את הדלת ויצאתי לחופשי נהנית מהאוויר שבחוץ בעוד שגסטין נהנה פחות.
"סיאל אפשר לצאת?" שאל גסטין
"חכה עוד כמה דקות" אמרתי ורצתי מהמקום למאחורי השיחים שיהיה לי תצפית טובה ולאחר כמה דקות ראיתי מוכר גלידה אז הלכתי לקנות לי , קניתי בטעם תות הכי מושלםם :)
וחזרתי חזרה לאותו מקום.
"סיאל" גסטין צעק שהוא מרים את המכסה ופניו נגלות אליי
"מה?" שאלתי נהנית מכל שנייה שהגלידה בפי.