הטבחית של ביבר -פרק 4

נקודת מבט של גסטין:
"אמלההההההההההה" צרחתי עוד שנייה משתגע
"מה קרה?" שאלה אמי בלחץ וכל האנשים הביטו בי במבט של WTF
"האוכל הזה אלוהי פשוט גן עדן" אמרתי בפה מלא אוכל עוד פאי ופשוט נהנה מהאווירה הרגועה במסעדה.
"כל כך רגוע כאן" מלמלתי
"כן היה " סקוטר אמר מהר ודחף אותי למטבח בעודי שומע קולות של צרחות ואז הבנתי שאלו הבליברס שלי ולא סתם הישראלים!
חייכתי חיוך ענק אך הורדתי אותו בשנייה שהבחנתי בנערה שהגישה לנו את האוכל יושבת מכונסת בתוך עצמה ופשוט בוכה ברגע הזה נשבר לי הלב , אני לא יכול לראות אנשים בוכים.
"היי, מה קרה לך?" שאלתי בעדינות בעודי מניח את כל משקלי על כפות רגלי והתכופפתי לגובה שלה.
היא הרימה את ראשה בעדינות שדמעות ממשיכות לזלוג מעיניה אחת אחרי השניה.
"כלום" היא מלמלה לאט ורואים בעיניה שמשהו שובר אותה.
מחיתי את דמעתה בעדינות וגיחכתי למראה הקמח על פניה.
"מה אתה צוחק?" היא שאלה מושכת בעדינות באפה אולי מישהו אחר היה רואה את זה כדוחה אבל אני רואה את זה כדבר מושך היא פשוט כל כך מתוקה.
"יש לך קמח על הפנים" אמרתי וצחקתי בקול ואז היא חייכה חיוך מבויש וקמה מהר ממקומה וכך גם אני אחריה.
היא ניקתה את פניה בעזרת מטלית והניחה אותה על השיש והסתובבה אליי.
"יש עוד?"
"לא" אמרתי וחייכתי אליה החיוך שלה פשוט משגע אי אפשר שלא לחייך ממנו.
"אז למה בכית, יפיפייה?" שאלתי אותה מקרב אותי לגופי.
היא גמגמה כמה מילים לא מובנות ואז פשוט הרכינה את ראשה הבנתי שקשה לה אז עזבתי את הנושא.
"היי, אני גסטין" הצגתי את עצמי