הטבחית של ביבר -פרק 3

אם אתם רוצים לשמוע אתם יכולים לשמוע עם זה Love Will Tell Us Where To Go- Bridgit Mendler
נקודת מבט של סיאל:
סיימתי ללמוד מוקדם היום אז החלטתי לא להתעצל וללכת לעבוד.
אני עובדת בתור טבחית כן , עבודה מוזרה אבל אני אוהבת את זה אני שמחה להגיד שאני עושה מה שאני אוהבת או יותר נכון יש לי את הזכות.
אני יודעת שהרוב חולמים להיות כוכבים ענקיים, שרים, רוקדים אבל אני מאמינה שבמקום מסוים כולנו כוכבים , אפשר להצליח בכל מקצוע ולהיות מפורסם כמובן כל אחד בדרכו.
אני שמחה על מה שיש לי ואני מודה על כל שנייה שאני חייה אני רוצה לנצל כל דקה עד נשמתי האחרונה לראות עולם משהו שונה.

לאחר כ-10 דקות הגעתי למסעדה ונכנסתי בכניסה של העובדים מאחורה, החלקתי לגופי את הסינר הלבן שלי שגורם לי לשמוח אספתי את השיער שלי לגולגול ותפסתי אותו עם רשת לשיער, ששום שיערה לא תנחת במנה של לקוח ועל ראשי הנחתי את הכובע הלבן המפורסם שתמיד מצחיק אותי.

לקחתי את חתיכות הבצק שהכנתי אתמול ולשתי אותן עם שתי ידי בעדינות יוצרת צורה של צמה וככה מספר פעמים, הוספתי עוד כמה סודות מתוקים והנחתי את כל חתיכות הבצק על תבנית והכנסתי לתנור שחומם מראש ועברתי להכין את מה שאני הכי אוהבת פאי.
לקחתי את המצרכים שהזדקקתי להם והנחתי אותם אל מולי לאחר כשעתיים הכל היה מוכן.
הוצאתי מן התנור את הפאי שנשאר לו לבדו שם.
בנתיים בזמן שהכל טיפה מתקרר אני מכינה את הכל להגשה אני אוהבת את זה , זו דרך לתת ליצירות שבי לצאת.
החלטתי לעשות משהו שונה היום למנה, הוספתי מזרקים בכמה טעמים ככה שלמי שלא יספיק השוקולד או ירצה לגוון יש לו הזדמנות.

סיימתי לסדר את המנות והנחתי אותם על הדלפק מחכה שאחד המלצרים יקח את המנות אך אף אחד לא בא, התעצבנתי מאוד מחוסר המקצועיות שלהם והחלטתי לצאת בעצמי.
הורדתי מראשי את רשת השיער ואת הכובע והנחתי אותם לצד הסינר שלי.
יצאתי כאשר כמה מנות בידי, והלכתי אל עבר סאם שישב שם בצד ונח לו.
"מה קרה?" שאלתי אותו בעדינות
"לא קרה כלום" הוא ענה לא מבין מה אני רוצה ממנו, כמובן
"בטח שלא קרה כלום כי אתה כאן יושב לך בכיף" עניתי לו מרגישה שעוד רגע אחד אני מתפוצצת עליו
"אני ממש מצטער לא שמתי לב" קם במהירות והלך לכיוון המטבח
רקעתי ברגלי בעצבנות ונאנחתי כמה חוסר מקצועיות יכול להיות? דאמט אתה בא לעבוד מה זה לא שמת לב??!
הלכתי אל עבר השולחן שאמילי כיוונה אותי וראיתי שלושה אנשים , שניים יושבים ומשוחחים ואחד מביט לכיווני אך עשיתי כאילו לא הבחנתי בכך.
הנחתי את המנות על השולחן , בעודי "זוכה" בכל צומת לבם ומאחלת להם בתאבון והולכת בזריזות מהמקום, לעבר המטבח.