הטבחית של ביבר -פרק 16

נקודת מבט סיאל:
"מה קורה, אמא?" אמרתי בקול מתוח ובתקווה שאולי תשכח את כל העניין הזה
"את מתחמקת מאמא שלך?" שאלה בציניות כמובן
"אני, מה פתאום פחח למה את חושבת ככה?" ואת סוף המשפט אמרתי ברצינות
"קול גבוה , את מתוחה ויש לך בדיחות קרש של ברווז צולע" השיבה בעוקצנות
"אוווץ" אמרתי והיא רק צחקה
"נוו , תספריי לי מה קרה לך היום" דחקה בי וכמובן שאין לי שום סיכוי להסתיר ממנה משהו…
התחלתי לספר לה על הכל לפרטי פרטים חוץ מהקטע של החברים של גסטין אני לא רוצה שהיא תדאג לי אתם יודעים כמו כל אמא טיפוסית..
"לא נורא ילדה שלי , את יודעת שבחיים תמיד יש נפילות ובמקרה שלך היה לך כבר מצנח" אמרה מה שגרם לי לגחכך
"מה הכוונה?" שאלתי לא מבינה מה היא רוצה והיא עוד אומרת שלי יש בדיחות צולעות מה עם הביטוים שלה??
"הכוונה היא שלמרות שפוטרת מהעבודה שאהבת את לקחת מזה תובנות וממלא עוד כמה ימים אנחנו עוברים, אם את זוכרת אז כבר בעיה אחת פחות" הסבירה לי ברצינות ואז חייכה במתיקות מנסה לרכך את דבריה למרות שכבר די זכרתי..
"כן אני זוכרת" אמרתי
"אני אוהבת אותך ואני תמיד פה בשבילך" אמרה אמי ונשקה על פניי וחיבקה אותי חיבוק חם ואוהב כמו שרק היא יודעת <3

14.4.2011 (אגב זה התאריך של היום הולדת שלי אבל לא אותה שנה, רק שתדעו)
נקודת מבט של גסטין:
"בוקר טוב, ילד יפה שלי" העירה אותי אמא שלי בעדינות
התעוררתי בחיוך ענקי כי היום זה היום של ההופעה הראשונה שלי בישראל.
כבר 3 ימים שלא ראיתי את סיאל אני ממש מתגעגע אליה בחיים לא נקשרתי ככה למישהו בכללי..
החלטתי ללכת להפתיע אותה ולהזמין אותה גם להופעה שלי ששם אני יעשה לה עוד הפתעה <3
קמתי על רגליי ועושה את כל ארגוני הבוקר שלי…
ירדתי למטה צוהל משמחה ואיחלתי בוקר טוב לכולם כולם חייכו ואיחלו חזרה , בחיים שלי לא הייתי כל כך שמח ומרוגש אני כולי מלא ציפייה ללכת ולקרוע את הירקון…
4 שעות יותר מאוחר….