הטבחית של ביבר -פרק 14
נקודת מבט של סיאל:
"אני חושבת שיש לך כמה תשובות לספק לי" אמרתי ברצינות
הוא מלמל כמה דברים לא מובנים ואז פתח את פיו
"פעם היו לי חברים טובים שקוראים להם ראיין וכריס , התפרסמתי ואז די רבנו ומאז כל מקום שאני הולך איך שהוא הם צצים בו ופשוט הורסים כל טוב שיש לי בחיים" אמר ודמעה נפלה מעיניו
"אני מצטערת" אמרתי בעצב לא היה לי נעים עליו חברים שלו בכל מקרה
"כמה זמן הייתם חברים?"
"מי שהיינו קטנים" השיב
"אוו" אמרתי והנהנתי בראשי להבנה
הסתובבנו כל היום עד שהשמש כבר הגיעה לקצה השקיעה וצבעה האדמדם התחלף לצבע סגלגל מושלם.
הגענו לרחוב שלי כמובן שגסטין לא ידע.
"טוב אני די צריכה ללכת אז נדבר מחר " אמרתי
הוא היה נראה די מאוכזב אך שידר לי שהכל בסדר.
"אני ילווה אותך" אמר בחיוך
"הבית שלי כבר פה" ניסיתי לשכנע אותו שירד מהרעיון
"בואי" אמר ומשך אותי והראה לי שאין לי בעצם שום סיכוי להתנגד לו..
די התביישתי בכל מקרה הבית שלי כל כך קטן וגם לא כזה יפה , אף פעם זה לא הפריע לי כי לא היו לא חברים אבל עכשיו אני מרגישה צורך להיות מושלמת בפניו , תמיד הייתי גאה בעצמי גם בפגמים שלי וגם בתכונות שאני אוהבת אבל עכשיו הכל נופל לי.
הובלתי אותו אחריי כי הוא די טעה בדרך והגענו למול הבית שלי ועכשיו הדילמה הגדולה להכניס אותו או לא?
תגובות (3)
תמשיכייייייייי!!!!!!!!!
תמשיכי!!!!
ושהיה לך בתאבון (כי כבר אכלת)
תמשיכי